סבאן נ' חדד

פסק דין

בעלי הדין:

1.בכל זמן הרלוונטי לתביעה:

1) התובע היה תושב העיר לוד;

2) הנתבע היה הבעלים של דירה בת 4 ברחוב האיילון 15/2 בשכונת גני יער בלוד (להלן-"הדירה").

מערכת היחסים בין הצדדים:

2.ביום 26.10.10 נחתם חוזה שכירות בין בעלי הדין, לפיו השכיר הנתבע לתובע את הדירה. תקופת השכירות הייתה ל-12 חודשים שתחילתה ביום 26.10.10 וסופה ביום 26.10.11. דמי השכירות נקבעו על הסך 4,000 ₪ לחודש, אשר ישולמו מידי 4 חודשים מראש. עוד הסכימו הצדדים שכל צד שיפר הוראה מהוראות החוזה ישלם לצד שכנגד פיצוי מוסכם בסך 10,000 ₪.

3.להקלת גביית דמי השכירות מסר התובע לנתבע 3 שיקים על הסך 16,000 ₪ כל שיק. על החוזה חתמו התובע ואשתו כשוכרים והנתבע כמשכיר. לאחר החתימה על החוזה נסעו הצדדים למחלקת הגבייה בעיריית לוד והעבירו את חשבון הארנונה על שם התובע. כן הועבר חשבון המים על שם התובע.

טענות הצדדים:

4.בכתב התביעה טוען התובע שהנתבע לא מסר לו את מפתחות הדירה, ובכך מנע את כניסתו לדירה והפר את החוזה הפרה יסודית. על כן תובע התובע מאת הנתבע את החזר דמי השכירות בסך 16,000 ₪ ואת הפיצוי המוסכם בסך 10,000 ₪, ובסה"כ את הסך 26,000 ₪.

5.בכתב ההגנה טען הנתבע כי מיד לאחר קבלת השיקים מהנתבע מסר לו 3 מפתחות של הדירה, והתובע ומשפחתו נכנסו להתגורר בדירה. לאחר כשבועיים פנה אליו התובע ואמר שאינו חפץ להתגורר בדירה, וביקש כספו בחזרה. לאור זאת החזיר הנתבע לתובע את שני השיקים הדחויים על סך 16,000 ₪ כל אחד שניתנו עבור דמי שכירות עתידיים, קיזז מסכום השיק הראשון את הסך 12,000 ₪ (2,000 ₪ בגין דמי שכירות של שבועיים ו-10,000 ₪ פיצוי מוסכם), והחזיר לתובע את הסך 4,000 ₪ בשיק, אותו פדה התובע.

העדויות:

6.מטעם התובע העיד התובע בלבד. בעדותו חזר הנתבע על האמור בכתב התביעה. בחקירתו הנגדית הודה התובע שקיבל מאת הנתבע בחזרה את הסך 4,000 ₪. כן התברר מחקירתו הנגדית של העד כי יכול היה להביא עדים נוספים שיעידו לטובתו, אך לא טרח להביא עדים אלו לעדות. מחדל זה פועל לרעת התובע.

עדותו של התובע היא עדות יחידה, עליה חלות הוראות סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש].

7.מטעם הנתבע העיד הנתבע בלבד. בעדותו חזר הנתבע על האמור בכתב ההגנה. מעדותו של הנתבע ומחקירתו הנגדית עולה שגם לנתבע יש עדים אשר יכול היה להביאם לבית המשפט, על מנת שיעידו לטובתו, אך לא עשה כן. מחדל זה פועל כנגד הנתבע.

עדותו של הנתבע היא עדות יחידה, עליה חלות הוראות סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש].

ההכרעה:

8.מצב הראיות בתיק זה הוא שקול. מאחר וחובת ההוכחה מוטלת על התובע, אין מנוס מדחיית התביעה.

סוף דבר:

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובע כנגד הנתבע.