ס"ק 44855-04-16

1.מבוא – לפני בקשה לגילוי מסמכים שהוגשה על ידי המבקשים – המבקשת 1 שהינה ארגון "כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי" (להלן: "המבקשת"), והמבקש 2 – מר הארון שובש (להלן: "המבקש") (להלן ייקראו יחדיו: "המבקשים"). המשיבה לבקשה הינה חברת סופרבוס העמקים בע"מ (להלן: "המשיבה"). המבקש הינו נהג אוטובוס במקצועו, ואילו המבקשת הינה ארגון עובדים. המשיבה הינה חברה המספקת שירותי תחבורה ציבורית.

2.ביום 1.5.2016 ניתנה החלטת בית הדין, ובה נקבע כי פיטוריו של המבקש מעבודתו במשיבה הוקפאו עד מתן הכרעה בצו הזמני. לאחר מכן, ניתנה ביום 1.6.2016 החלטתו של בית הדין במסגרת ההליך הזמני בתיק, במסגרתה סוכם בסעיפים 88-87 להחלטה כדלקמן:

"נוכח הפגמים שציינו לעיל שנפלו בפיטורי המבקש ובאופן שבו ייחסה המשיבה למבקש באשר לפעילות גניבה ואשר לא הוכחה, ועל רקע פעילותו האירגונית של המבקש במבקשת, סעד האכיפה יהיה הסעד הנכון והצודק במקרה זה. על כן, אנו מורים בנסיבות העניין על השבת המבקש לעבודתו באופן מיידי עד למתן פסק דין בהליך העיקרי. המבקש יהיה זכאי למלוא שכרו וזכויותיו ברציפות, וזאת החל מיום הפיטורים. למען הבהר ספק – המשיבה נדרשת בזאת לפעול לשיבוצו בפועל של המבקש בפועל, ולא לתשלום שכרו בעודו יושב בביתו."

3.בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי המשיבה לבית הדין הארצי לעבודה, על ההחלטה בהליך הזמני, נדחתה בהחלטתו מיום 30.6.2016 של כב' הנשיא פליטמן בבר"ע 35830-06-16.

4.ביום 26.10.2016 הוחלט עוד על ידי בית הדין, כי דין בקשתם של המבקשים לתשלום רטרואקטיבי של הזכויות הכספיות המגיעות למבקש, כתוצאה מהחלטת בית הדין מיום 1.5.2016 בהליך הזמני, להידחות. מנגד, התקבלה הבקשה מטעם המבקשים בכל הקשור לסעדים שהתבקש בית הדין ליתן החל מיום מתן ההחלטה, ונקבע כי על המשיבה לשבץ את המבקש בעבודה בפועל החל מיום 1.11.2016 ועד סיום ההליך העיקרי, וזאת בתפקיד של "נהג קו" – ולא בתפקיד של "נהג חניון". בנוסף נקבע על ידי בית הדין, כי על המשיבה לשבץ את המבקש בעבודה בפועל החל מיום 1.11.2016 ועד סיום ההליך העיקרי, בהיקף עבודה כפי שהוא עבד בשלושת החודשים הקודמים לפיטוריו, ובמהלך החודשים ינואר – מרץ 2016.

5.הבקשה הנוכחית – מונחת לפני כעת בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים שהוגשה על ידי המבקשים בהליך. לאחר הגשת הבקשה, התגובה לה והתגובה לתגובה, עולה כי קיימת בין הצדדים מחלוקת ביחס למסמכים הבאים: ראשית, קיימת מחלוקת מהותית באשר להתכתבויות בין המשיבה לבין החברה הגרמנית שייצרה את מכשיר הכרטוס הקיים באוטובוסים שמפעילה המשיבה (חברת IVU Technologies AG [להלן: "IVU"]) ובאשר לתקלות במכשירי הכרטוס. בנוסף, קיימת מחלוקת בין הצדדים, הגם שזו הינה מינורית יותר (שכן המשיבה הסכימה להעברת המסמכים אולם המבקשים טענו כי אלה לא הועברו בשלמותם), וזאת ביחס למדריך למשתמש של מכשיר הכרטוּס, וכן ביחס לדו"חות המאזן והמכירות של נהג במשיבה בשם ע' ב' (שמו המלא מפורט בכתבי הטענות, ואינו מצוין בהחלטה זו מטעמי צנעת הפרט), שנהג על האוטובוס שבו נהג המבקש.

6.התשתית הנורמטיבית – תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"א-1991 קובעת כדלקמן: "(א) בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". תקנה זו מטילה חובה על שני הצדדים להליך המשפטי לגלות את המסמכים המצויים בידיהם, כדי "להגשים את התכליות של גילוי האמת, עשיית צדק בהליך השיפוטי וייעול הדיון מעצם ניהולו 'בקלפים גלויים'" (ע"ע (ארצי) 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ – בלזר, ניתן ביום 27.1.2011). כלומר, על פי הפסיקה, בית הדין ייעתר לבקשה לגילוי מסמכים כאשר המסמכים המבוקשים רלוונטיים לפלוגתאות המתעוררות בהליך.

7.בית הדין הארצי חזר על עיקרי ההלכה הפסוקה בבר"ע (ארצי) 54124-06-12 דיוינסקי – HSBC Private Bank Swiss SA, ניתן ביום 7.3.2013, בפוסקו כי השאלה הראשונה אותה יש לבחון בהכרעה בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלבנטיות. בעניין זה אף קבע בית הדין הארצי בע"ע (ארצי) 494/06 מדינת ישראל – אבנצ'יק, ניתן ביום 28.3.2007, כי למבחן הרלבנטיות שני היבטים: ההיבט הצר (או תנאי הסף) וההיבט הרחב.

8.לגבי ההיבט הצר (או תנאי הסף) – במסגרתו בוחן בית הדין אם קיימת זיקה ממשית בפועל בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. במסגרת זו על בית הדין לבחון האם מתקיימת זיקה בין המידע המבוקש במסמכים שגילויים מתבקש לבין עילת התביעה; האם קיימת תשתית עובדתית לכאורית לביסוס הטענה שגילוי המידע במסמכים המבוקשים דרוש להוכחת עילת התביעה; מהות הזיקה, לאמור חשיבות גילוי המסמכים להוכחת העילה המשפטית או הפרכתה בהליך העיקרי, ותרומתה לענייניות הדיון המשפטי וקידומו; חשיבות הראיות שגילוין מתבקש, לאור טענות הצדדים כפי שנטענו במסגרת ההליך העיקרי; השלב בו מצוי בירור ההליך העיקרי בעת הגשת הבקשה לגילוי מסמכים.