ס"ק 17472-04-14 הסתדרות העובדים הכללית החדשה-הסתדרות עובדי המדינה ואח' נ' -נציבות שירות המדינה

1.פסק דין זה עניינו בבקשת צד לסכסוך קיבוצי שהגישה הסתדרות העובדים הכללית החדשה – הסתדרות עובדי המדינה (להלן: "המבקשת"); וועד עובדי מנהלת תיאום וקישור במחסום ארז (להלן: "המבקש") (להלן: "המבקשים"), נגד מעסיקתם מדינת ישראל, נציבות שירות המדינה (להלן: "המשיבה"). עניינה של הבקשה טענת המבקשים לזכות כלכלית מכוח ההסכמים הקיבוציים המסדירים את תנאי העסקתם של עובדי המשיבה במנהלת התיאום והקישור עזה במחסום ארז (להלן: "המנהלת") - האחרון שבהם הסכם קיבוצי מיולי 2012 - לפיה עובדים המתייצבים לעבודתם במנהלת עד השעה 08:00 זכאים לשכר כאילו התייצבו לעבודתם בשעה 07:30 (להלן: "הזכות לשכר חצי שעה").

הצדדים:

2.מנהלת התיאום והקישור בעזה יושבת בסמוך למחסום ארז כפופה למתאם פעולות הממשלה בשטחים ופועלת מול גורמים פלסטינאים ברצועת עזה. במנהלת מועסקים עובדי המשיבה המשויכים למשרדי ממשלה שונים: משרד הפנים, משרד התחבורה, משרד האוצר וכו'.

3.המבקשת היא ארגון העובדים היציג של עובדי המשיבה, לרבות עובדי המשיבה המועסקים במנהלת. המבקש, וועד עובדי המנהלת, הוא נציגם של עובדי המנהלת.

הסכסוך:

4.הסכסוך מושא פסק דין זה התעורר בסיומו של מהלך מתמשך שיזמה המשיבה להסדרת הפעלת שעון נוכחות בידי עובדיה המועסקים בשירות המנהל האזרחי ביהודה ושומרון וברצועת עזה; מהלך שהגיע לסיומו עם חתימת ההסכם הקיבוצי מיולי 2012 ויישומו בפועל. במסגרת זו נחתמו מספר הסכמים קיבוציים בין המשיבה למבקשת שמטרתם להביא להפעלת שעון נוכחות במקום העבודה הראשון שבהם ביולי 2000,שעליהם נעמוד בהמשך; כמו כן פורסמו הוראות נוהל ליישום אותן הסכמות שגם אותן נפרט במהלך הדיון בפסק דין זה.

בשלב זה של פסק הדין די לומר, כי ערב חתימת ההסכם הקיבוצי מיולי 2012 הכירה המשיבה מכוח ההסכמות והנהלים במישור הקיבוצי, בזכותם של עובדיה המועסקים בשירות המנהל האזרחי ביהודה ושומרות וברצועת עזה לשכר עבור "זמן נסיעה" ו"לזכות לשכר חצי שעה" שהוא עניינו של פסק דין זה.

לאחר חתימת ההסכם ביולי 2012 הוציאה נציבות שירות המדינה באוקטובר 2012 הנחיה שביטויה בפועל הוא ביטול "הזכות לשכר חצי שעה". בהתאם להנחיה זו הפסיקה המשיבה לשלם לחלק ניכר מהעובדים המועסקים במנהלת, שכר מכוח "הזכות לשכר חצי שעה".

משנכשלו ניסיונות המבקשים להביא לביטול ההנחיה ולחילופין לפתור את המחלוקת ביניהם בסוגיה זו במסגרת "הליכי יישוב חילוקי דעות" שבפרק 6 לתקשי"ר – הוגשה בקשת צד לסכסוך קיבוצי שלפנינו.

הבקשה:

5.לנוכח הנחיית נציבות שירות המדינה שביטויה בפועל הוא ביטול "הזכות לשכר חצי שעה" ביקשו המבקשים בסעיף 5 לבקשתם את הסעדים הבאים:

"א.פסק דין המצהיר כי "הזכות לזמן נסיעה" (אשר תוגדרנה בהמשך) – הינן זכויות המצטברות שאינן נבלעות זו בזו וכי על המדינה לשלמן לעובדים הזכאים להן ככאלו;

ב.פסק דין המורה למשיבה לשלם לעובדים את הזכות לחצי שעה בנוסף לזכות לזמן נסיעה רטרואקטיבית מחודש ספטמבר בו חדלה המדינה לשלם לעובדים את הזכות לחצי שעה;

ג.לקבוע כי המדינה נהגה שלא כדין ולא כנדרש ממנה כמעסיק ציבורי בהפסיקה חד צדדית וכעושה לעצמה דין עצמי, את תשלום תוספת חצי השעה;

ד.לקבוע כי מהות שתי התוספות הללו הינו שכר עבודה וכי אי תשלומן מהווה הלנה שכר על פי הוראות חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958;

ה.להורות למדינה לפצות את העובדים הנפגעים בפיצוי חד פעמי לפי סעיף 37ד' לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957;

ו.ליתן כל סעד אחר אשר יראה בעיניו צודק וראוי".