ס"ע
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
67505-11-17
23/08/2018
|
בפני הרשמת:
מירי שי-גרינברג
|
- נגד - |
המבקש:
בועז כוכב עו"ד רונן קינן
|
המשיבה:
פקר ברזל בנין ש.ר. 540242765 עו"ד סתיו לוי
|
החלטה |
1.עניינה של החלטה זו בקשת התובע לתיקון כתב התביעה ובקשת הנתבעת לצירוף נתבעות נוספות.
הבקשה לתיקון כתב התביעה
2.ביום 3/6/18 הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה. בבקשה נטען כי במועד הגשת התביעה המקורית סבר התובע שהנתבעת הפקידה עבורו לקרן הפנסיה את כל המגיע לו עבור רכיב פיצויים (כך שהשכר המבוטח כולל את שכר הבסיס ואת עמלות המכירה). לכן, לפי הטענה, נתבעו בתחילה פיצויי הלנת שכר בלבד עבור האיחור בהפקדת כספי הפיצויים בקופה. נטען עוד, כי בעקבות הליך הגילוי והעיון במסמכים נודע לתובע שהנתבעת הפקידה סכום נמוך יותר (48,503 ש"ח ולא 97,194 ש"ח) מאחר שחלק מהסכום הצבור בקופת פיצויים הופרש על ידי מעסיק קודם. בנוסף לאמור נטען בבקשה, כי יש לחשב מחדש את הסעד הנתבע עבור פיצויי פיטורים, כך שיכלול עמלת מכירות, המהווה חלק אינטגרלי משכר היסוד של התובע. התובע ביקש עוד לתקן את הסכום הנתבע בגין רכיב הפרשות מעסיק לקרן פנסיה כך שיכלול הפרש נוסף של 26,121 ש"ח.
3.הנתבעת בתשובתה מתנגדת לבקשה בטענה שמדובר בתיקון המשנה את תכליתו של כתב התביעה לחלוטין ומעלה עילות חדשות. נטען שמלוא המסמכים והעובדות היו ידועים לתובע והוא יכל לבררם טרם הגשת התביעה. נוכח השלב הדיוני בו הוגשה הבקשה, הנתבעת מוסיפה וטוענת כי תידרש לנהל הליך חדש לגמרי.
4.בתגובתו טען התובע שרק לאחר הליך גילוי המסמכים הומצא לו הסכם העסקה, וכך התברר לו שקיים הסדר פנסיוני מטיב המייתר את טיעוניו בנוגע לתחולת צווי הרחבה.
5.לאחר בחינת הבקשה, התשובה והתגובה, ולאחר שקילת טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין המסקנה להתקבל, ויש להתיר לתובע לתקן את תביעתו.
6. דרך המלך היא שלכל צד להליך משפטי הזכות, בכל עת ובכל שלב, לעתור לתיקון כתב טענות שהגיש. זאת מהטעם שהמטרה העיקרית בתיקון כתבי טענות היא להעמיד את כלל השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים לבירור משפטי. לכן ערכאת המשפט תיעתר לבקשה לתיקון כתב טענות, בכל שלב, אלא אם עלול להיגרם לצד האחר נזק שאינו ניתן לתיקון בפיצוי כספי.
על כן, בבואו לדון בבקשה לתיקון כתב טענות, שומה על בית הדין להשוות לנגד עיניו כי מטרת ההליך המשפטי לרדת לחקר האמת, ומכאן שאינטרס גילוי האמת ומיצוי הבירור המשפטי עד תום גובר על אינטרסים לגיטימיים של בעל הדין שכנגד, ובלבד שלא מדובר בנזק שאינו ניתן לתיקון בפסיקת הוצאות.