ס"ע
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
45554-10-13
15/12/2014
|
בפני הרשמת:
כרמית פלד
|
| - נגד - |
המבקשים:
סימה אמילי בן סימון
עו"ד רענן גל
|
המשיבה:
1. סופטנס המרכז לאורטותרפיה בע"מ
2. גיל שפייר
עו"ד דוד בר חוה
|
| החלטה |
לפני בקשת המבקשים לחייב את המשיבה להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המבקש 2 (להלן: "המבקש") ככל שהתביעה נגדו תידחה (להלן: "הבקשה").
לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות. להלן אפרט טעמיי.
טענות הצדדים
-
המבקשים טוענים כי יש לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה וזאת, בין השאר, מהטעמים הבאים:
א.המשיבה נמצאת בהליכי פשיטת רגל ומצבה הכלכלי רעוע. לא התקבלו אצל המבקשים הערבויות כפי שנדרשה המשיבה להפקיד ע"י מהנהל המיוחד ובית המשפט המחוזי.
ב.המבקש הינו בעל מניות במבקשת 1 (להלן: "המבקשת") ומשכך סיכויי התביעה נגדו קלושים. המבקש נדרש להוצאות נכרות לצורך ניהול התביעה האמורה וככל שזו תידחה לא יוכל לגבות את הוצאותיו מהמבקשת נוכח מצבה המשפטי החריג.
-
המשיבה מתנגדת לבקשה ומעלה, בין היתר, את הטענות הבאות:
א. המשיבה קיבלה את כל ההסכמות הנדרשות לצורך המשך ניהול ההליך בבית הדין לעבודה כנגד המשיבים, לרבות הסכמת המנהל המיוחד בהליכי פשיטת הרגל אשר אושרה בהחלטת בית המשפט המחוזי.
ב.המשיבה הגישה ערבות צד ג' להבטחת הוצאות המבקשים בתביעה.
ג.מדובר בתביעה של עובדת שלא שולם שכרה כדין וזכויותיה נרמסו ע"י המבקשים. אילו טרחו המבקשים לשלם למשיבה את שכרה לא היתה המשיבה מגיעה להליכי פשיטת הרגל בהם היא מצויה כעת. הגשת הבקשה מהווה ניצול ציני של מצב המבקשת וניסיון לעכב את ניהול ההליכים.
דיון והכרעה
המסגרת הנורמטיבית
-
תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 הדנה בחיוב תובע בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות הנתבע, אומצה ע"י בתי הדין לעבודה מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט -1969, תוך שנפסק כי בתי הדין לעבודה ינהגו במתינות בעת הפעלת סמכותם האמורה ויביאו בחשבון את הייחוד של משפט העבודה בהפעלתם את התקנה האמורה (דב"ע (ארצי) נה/218 – 3 עלי איוב אל הדיה – שרפן דוד בע"מ, פד"ע כט 391 (1996).
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת