ס"ע - 37364-03-16

1.בתאריך 18.1.17 הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב תביעה במסגרתה טענה כי במועד בו הוגש כתב התביעה המקורי לא יוצגה התובעת על ידי עו"ד אלא על ידי נציג מועצת הפועלים כאשר לאחר בחינה מדוקדקת של הדברים סבר בא כוחה הנוכחי של התובעת כי יש מקום לתקן את כתב התביעה על מנת להעמיד דברים על דיוקם.

בהחלטה שניתנה בו ביום הורה בית הדין לתובעת להגיש טיוטת כתב תביעה שלאחריה תינתן החלטה המורה לנתבעת להגיב לבקשה.

2.ביום 19.1.17 הגישה התובעת הודעה אליה צרפה טיוטת כתב תביעה מתוקן כאשר התיקון בא לידי ביטוי בעדכון הסכומים שנתבעו בגין רכיב הפרשי שכר ביחס לחודשים שונים, הוספת חודשים שנשמטו מכתב התביעה המקורי וצמצום חלק מהפרשי השכר שהופיעו בכתב התביעה המקורי.

3.בתאריך 25.1.17 הגישה הנתבעת הודעה מטעמה במסגרתה טענה כי היא מתנגדת לתיקון המבוקש וזאת מן הטעם כי התיקון המתייחס לשעות עבודת התובעת נועד להאריך ולסרבל את משך ההתיידנות בתיק כשהשעות הנתבעות היו ידועות לתובעת כבר במועד בו הוגש כתב התביעה המקורי. עוד טענה הנתבעת כי הבקשה לתיקון כתב תביעה אינה עולה בקנה אחד עם הצהרות התובעת במוסד לביטוח לאומי במסגרת תביעה שהוגשה להשלמת הכנסה במסגרתה הצהירה התובעת כי הנתבעת לא נתנה לה מספיק שעות העסקה שאז המשכורת ירדה בהתאם.

הצהרה זו הינה מנוגדת לאמור בכתב התביעה המתוקן במסגרתו טענה התובעת כי עבדה הרבה שעות בעטין לא שולם לה שכר בעדם.

4.תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1991 קובעת כי בית הדין או הרשם רשאי בכל עת להתיר לכל אחד מבעלי הדין לתקן את כתבי טענותיו.

הכלל בנוגע לתיקון כתבי טענות הינו האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון והאם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן (כגון כאשר מועלת טענה השוללת את זכות הצד שכנגד להתגונן בטענת התיישנות).

5.בעניננו וכאשר המדובר בשלב מקדמי של הדיון משטרם התקיים דיון הוכחות בתיק ולאור ההלכות בנוגע לתיקון כתבי טענות, איננו מוצאים מקום שלא להעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה.

יצויין כי דין גרסאות התובעת ככל שאלה סותרות כטענת הנתבעת, להבחן במסגרת דיון הוכחות בתיק.

לאור האמור לעיל הנני נעתרת לבקשה.

6.המשיבה-הנתבעת רשאית להגיש כתב הגנה מתוקן, אם רצונה בכך, בתוך 30 יום מהיום.