ס"ע 34397-11-09 לוי ואח' נ' בז"ן בע"מ ו"מבטחים" ותיקים מאוחדים

תמצית ההליכים בתובענות אלה

1.       ראשיתן של התובענות המאוחדות שבפנינו - בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, שם הוגשה תחילה תביעתו של מי שהיום הוא תובע מס' 18 בתובענות אלה, מר מוטי לוי, כנגד נתבעת מס' 1 (שתיקרא להלן: "בז"ן") וכנגד נתבעת מס' 2 (שתיקרא להלן: "מבטחים").

          בכתב התביעה האמור, שהוגש על ידי תובע מס' 18 לפני שהיה מיוצג על ידי בא כח התובעים, נטען כי התובע היה עובד של בז"ן ועמית של מבטחים, וכי בינו לבין בז"ן ולבין מבטחים נכרת הסכם "משולש", שנועד להסדיר את פרישתו של התובע ל"פנסיה מוקדמת", בטרם הגיעו לגיל הפרישה על פי תקנון מבטחים. על פי ההסכם האמור, היה על בז"ן לשלם למבטחים דמי גמולים להבטחת זכויותיו של התובע כלפי מבטחים, כדי שאלה יהיו זהות לאלה שהתובע היה צובר אילו הוא היה ממשיך את עבודתו עד גיל הפרישה שלפי התקנון, אלא שבניגוד להסכם, שילמה בז"ן סכום אחר למבטחים, במקום דמי הגמולים, סכום שנועד לרכישת "תוספת לקצבת הזקנה". בשל כך - לטענת התובע - נפגעו זכויותיו. התובע עתר לאכוף על הנתבעות לקיים את ההסכם המשולש, ולחלופין - לפסוק לו פיצויים על נזקיו.

2.       התובענה האמורה החלה להתברר בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בפני השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין.

3.       בז"ן הגישה כתב הגנה כנגד תובענתו של תובע מס' 18. על פי הנטען בכתב ההגנה האמור, זמן מה לאחר פרישתו של התובע בהתאם להסכם המשולש, הודיעה מבטחים כי על פי הנחיות חדשות של משרד האוצר, היא לא תוכל לקיים תנאי פרישה שנקבעו בהסכם אחר בדבר פרישה מוקדמת של עובדים. בשל כך, פנתה בז"ן אל מבטחים לשם בירור זכויות התובע (ועובדים אחרים שחתמו על הסכמים דומים), ובסופו של דבר שילמה בז"ן למבטחים סכום נוסף על מה שהיה עליה לשלם בהסכם המקורי, וקיבלה את אישורה של מבטחים לכך שתשלום זה משלים את מלוא דמי הגמולים שהיה על בז"ן לשלם.

4.       גם מבטחים הגישה כתב הגנה כנגד תובענתו של תובע מס' 18. ביחד עם כתב ההגנה, עתרה מבטחים לסלק על הסף את התובענה כנגדה.

על פי הנטען בכתב ההגנה של מבטחים, היא כלל לא חתמה על ההסכם המשולש שהתובע ובז"ן טענו כי היא חתמה עליו. זאת, מאחר שבעת שהיא התבקשה לחתום - היא כבר היתה מנועה מלעשות כן, בשל כך שאותו הסכם חרג מההנחיות של משרד האוצר שמבטחים היתה מחוייבת לנהוג על פיהן. מבטחים טענה - בנוסף לכך, כי לא ניתן כלל לדעת אם נגרם לתובע נזק בשל האופן שבו נהגו עמו, והדבר אמור להתברר רק בעת שהתובע יגיע לגיל זקנה, והתביעה מוקדמת מדי.

5.       בז"ן הגישה - לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה - בקשה להתיר לה להגיש הודעה לצד שלישי כנגד מבטחים. מבטחים הביעה התנגדות לכך.

6.       השופטת שומרוני-ברנשטיין קיימה דיון מוקדם באותה תובענה של תובע מס' 18. במהלך הדיון המוקדם, התברר כי התובע שוקל אם להצטרף לעובדים אחרים, שגם הם הביעו רצון לתבוע את הנתבעות שהוא תבע. לפיכך, החליטה השופטת שומרוני-ברנשטיין שלא להמשיך בדיון המוקדם, ולהמתין עד אשר יחליט התובע כיצד הוא מבקש לפעול.