התביעה הוגשה ביום 23/4/14. ביום 12/6/14 הגישו הנתבעים בקשה להאריך את המועד להגשת כתב הגנה ובית הדין נעתר לבקשתם והאריך את המועד עד ליום 13/7/14.
משחלף המועד המוארך להגיש כתב הגנה וכתב ההגנה לא הוגש, הגיש התובע ביום 1/8/14 בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה. בית הדין הורה לנתבעים להגיב לבקשה זו עד ליום 15/9/14.
ביום 14/9/14 הוגשה ע"י הנתבעים בקשה נוספת להארכת המועד להגשת כתב הגנה ב- 30 ימים, על מנת שיהיה סיפק בידי הנתבעים לפנות לקבלת ייעוץ משפטי.
לפנים משורת הדין נעתר בית הדין לבקשה והאריך את המועד להגשת כתב הגנה עד יום 15/10/14. בית הדין ציין בהחלטתו שככל שלא יוגש כתב הגנה עד המועד המוארך ישקול מתן פסק דין בהיעדר הגנה ועל יסוד כתב התביעה בלבד.
חרף חלוף המועדים טרם הוגש כתב הגנה.
בהתאם לתקנה 43 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991, ניתן בזאת פסק דין כנגד הנתבעים, בהעדר הגנה וזאת על יסוד כתב התביעה בלבד.
5.אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע את הסכומים הבאים, כולם נקובים בסכומי ברוטו:
א.הפרשי שכר עבודה בסך של 20,450 ₪.
ב.גמול שעות נוספות בסך של 6,764 ₪.
ג.חלף הפרשות לפנסיה בסך של 7,744 ₪.
ד.דמי חגים ושבתון בסך 1,200 ₪.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.