1.זוהי בקשתה של המבקשת להורות על איסור פרסום שמה ופרטיה בהקשר התביעה שהגישה כנגד המשיבות. בקשה זו מוגשת לאחר כמעט 3 שנים מאז הגשת התביעה, ובשלב שלאחר הגשת תצהירים מטעם המבקשת. המבקשת אינה מבקשת לחסות את ההליך כולו ,אלא אך את שמות הצדדים.
2.תביעת המבקשת עניינה טענות להפרת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה התשמ"ח-1988 ודינים נוספים, והפלייתה לרעה בקבלתה לעבודה כשליחה ציונית מטעם המשיבות, וזאת בשל הריונה.
3.לטענת המבקשת בבקשה דנם הן, כי לשם עריכת תצהירה,נדרשה לחשוף עניינים אישיים הקשורים בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה, ובכלל זה מצבה הרפואי, הנפשי, נתונים אודות משפחתה, השתכרותה וכו'.לדבריה יש הצדקה לאיסור פרסום שמה ופרטיה נוכח האמור בשל היותה עו"ד ירושלמית מוכרת מזה למעלה מ12 שנים.
4.המשיבות בתגובתן טוענות כי יש לתמוה על הגשת הבקשה בחלוף כשלוש שנים מאז הוגשה התביעה והיא חשופה לכל. עוד מוסיפות כי בנסיבות דנן לא מתקיימת פגיעה בפרטיותה של המבקשת אשר מצדיקה את בקשתה. לטעמן, העובדה כי המבקשת משמשת כעורכת דין אינה משנה דבר לענין זה ואין הבדל בינה לבין שאר המתדיינים בפני בתי המשפט. אליבא דמשיבות, נשוא ההליך אינו כזה שיש בו בכדי לפגוע בפרטיותה של המבקשת (כפי שהדבר יכול ויארע כשמדובר בנושאים הקשורים לרשלנות רפואית או להטרדות מיניות חלילה). הריונה של התובעת מלפני 4 שנים ודאי אינו נשוא לחסיון ואף לא העובדה שביקשה לצאת לשליחות ובסופו של יום הדבר לא התממשה. מכל מקום, גם אם ישנה פגיעה מסוימת בפרטיותה אין בכך כדי להצדיק את אי פרסום שמה בתביעה אותה בחרה להגיש..
5.בתשובתה לתגובה ציינה המבקשת כי הנושאים הפרטיים שבגינם מבקשת איסור פרסום שמה נוגעים למידע כלכלי לגביה וכן מידע על תחושותיה בזמנים הרלבנטיים, נושאים שעולים כעת בתצהיר ולא קודם לכן. לדבריה, היא נפגעה מאוד מהתנהלות המשיבות כלפיה במהלך הארועים נשוא התביעה והדבר הביא לתחושת חוסר האונים והדכאון שליוו אותה בתקופה זו. כן מוסיפה כי כתיבת התצהיר החזירה אותה לאותה סערת רגשות ולפגיעה בפרטיותה.
6.סעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, קובע את הכלל בדבר פומביות הדיון. הפסיקה עמדה על טעמיה של הפומביות שהם התרומה לתקינות ההליך המשפט, לאמון הציבור בבתי המשפט, ולמימוש חופש הביטוי (ר' רע"א 3788/06 יפת- ידיעות אחרונות (19.1.12) ענין יפת).
7.סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט קובע:
"בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם או לשם מניעת פגיעה בפרטיותו של אדם עם מוגבלות שכלית או של אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות, של אחד מהם."
8.בפסק דינו של בית המשפט העליון בענין ידיעות אחרונות (ע"א 4963/07 ידיעות אחרונות- עו"ד פלוני, 27.2.08). על הוראה זו אומר בית המשפט העליון :
"בהוראת סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט בחר המחוקק למקם את נקודת האיזון שבין הערכים החוקתיים המתנגשים – פומביות הדיון מצד אחד, והזכות לפרטיות מן הצד האחר – בנקודה בה נגרמת 'פגיעה חמורה בפרטיות' ....בחירה זו עולה בקנה אחד עם גישה שהובעה בפסיקת בית משפט זה עוד קודם לקבלת תיקון החקיקה האמור, לפיה ככלל, תינתן הבכורה לעקרון פומביות הדיון על פני הזכות לפרטיות."
בית המשפט העליון קובע בענין ידיעות אחרונות כי אמנם "הגדרת היקף התפרשותו של המונח פרטיות אינה קלה", אך מוסיף ומציין כי נראה ש"ההגנה על השם הטוב אינה מתכליותיו של חוק הגנת הפרטיות, ודאי שאין היא מתכליותיו העיקריות".
באותו ענין נדונו טענות כלפי עו"ד הן בפן המקצועי והן בפן האישי והאינטימי ביחסיו עם צד ג'. בית המשפט לא מצא כי יש מקום לחסות את ההליך, ואילו חיסוי שמו של עורך הדין נעשה על רקע הסוגיה של מערכת יחסים אינטימית שנדונה גם בהליך בבית משפט לעניני משפחה, ובעיקר מתוך כוונה להגן על צד ג'.
9.יישום השיקולים האמורים מעלה על הנסיבות דכאן מעלה כי במקרה זה, האיזון בין האינטרסים- מחד, פרטיותה של המבקשת, ומאידך, עקרון הבסיס של פומביות הדיון, אינו מצדיק חיסוי שמה של המבקשת.
ראשית, מקובלת עלינו טענת המשיבה כי ככלל עו"ד אינו זכאי ליתר הגנה לפרטיות מאשר בעלי דין אחרים. מכל מקום, בכל הנוגע לעיסוקה של המבקשת כעו"ד, אף כעולה מתשובתה לתגובה, לא נגרם כל נזק מהחשיפה של ההליך דנן ובכלל זה ציינה כי קיומו של ההליך דנן הובא על ידה לידיעת מעסיקיה דהיום. מכל מקום, עולה כי לכל היותר המדובר בסוגית הגנה על שמה הטוב, דווקא לצרכי עיסוקה כעו"ד, ולענין זה יפים הדברים האמורים בפס"ד ידיעות אחרונות שהובא לעיל.
שנית, יוצאת אני מנקודת הנחה כי אכן יש במידע הגלום בתצהיר המבקשת משום פגיעה מסוימת בפרטיותה בשל חשיפה של מצבה הנפשי בעת הארועים נשוא ההליך, וכן נתונים פיננסיים שונים. ואולם- עיקרם של הדברים (אף אם ברמת פירוט מופחתת) הובא כבר בכתב התביעה (עיינו למשל ברשימת הסעדים הנתבעים), ואם כן, קשה לקבל כי ענינים שעד כה לא הפריעה למבקשת חשיפתם, הפכו לפתע לכאלה. עצם החשיפה הממושכת ללא שהועלתה כל טענה בנדון , מצביעה על כך שאף לשיטתה, אין מדובר בפגיעה חמורה בפרטיות המבקשת. ודוק,כאמור בסעיף 70, תנאי לחיסוי הוא חשש מפני פגיעה חמורה בפרטיות.
לטעמי, לאחר שעיינתי בתצהיר, הפגיעה בפרטיותה של המבקשת , אינה חמורה.
יוער, דומה כי המבקשת עושה קישור בין תחושותיה השליליות בזמן הארועים נשוא ההליך, אשר לדבריה התעוררו מחדש כעת, לבין "פגיעה בפרטיות" ואולם קישור זה אינו מתחייב כלל.
10.סוף דבר, הבקשה נדחית.