ס"ע
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
|
26749-11-11
05/09/2014
|
בפני השופטת:
שרה ברוינר ישרזדה
|
| - נגד - |
מבקשים:
1. הסתדרות הציונית העולמית
2. הסוכנות היהודית לארץ ישראל
|
משיבים:
עינת אהרוני
|
| החלטה |
1.זוהי בקשת המבקשות להורות למשיבה להגיש, בשלב זה, תצהיר גילוי מסמכים, ולחלופין לאשר כי המסמכים שצורפו לתצהיר העדות הראשית מטעמה, הם אלה המסמכים שברשותה.
המבקשות מציינות כי אף שבענין גילוי המסמכים מטעמן נתקימו הליכים ארוכים, הרי שמתוך טעות ואי שימת לב , לא עמדו המבקשות עד כה על קיום החלטות בית הדין מהימים 13.2.12 ו10.9.12 המורות לשני הצדדים לערוך תצהירי גילוי מסמכים ועיון בהם.
2.לטענת המשיבה ,משנסתיים לפני זמן רב שלב קדם המשפט, הרי שאי עמידת המבקשות על קיום ההוראות אינה אלא ראיה לזניחת טענותיהן. לדבריה של המשיבה , קיום החלטות בית הדין על ידי המבקשות בכל הנוגע לגילוי המסמכים נתמשך על פני 18 חודשים , בעטין של המשיבות, ובמהלך כל התקופה האמורה שתקו המבקשות עצמן לענין קבלת תצהיר גילוי מסמכים. בינתים כבר הוגש תצהיר העדות הראשית של המשיבה, ואין מקום לפתוח מחדש הליכי גילוי המסמכים, דבר שיסרבל ההליך ופוגע במשיבה וכן בכלל ציבור המתדיינים. עוד מוסיפה כי ממילא צרפה לתצהירה את כל המסמכים הרלבנטיים, אשר אף רובם נלקחו מתוך המסמכים שגולו בתצהירי המבקשות, כך שלא ברור מה טעם יש בקיומו של תצהיר כעת. המשיבה אף מלינה על העדרו של תצהיר לתמיכה בבקשה.
3.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, להלן החלטתי:
4.במסגרת הזימונים לדיון קדם המשפט נקבע כך:
" 4. לשם יעילות הדיון, ניתן בזה צו הדדי לגילוי ועיון במסמכים תוך30ימים. למען הסר ספק, הצדדים יערכו תצהירי גילוי מסמכים מפורטים, יחליפו ביניהם ויגישו אותם לתיק בית הדין.
5. בקשות מקדמיות תוגשנה עד 30 יום לפני מועד הדיון שנקבע. בקשה לאחר המועד
האמור תתברר רק מטעמים מיוחדים."
המשיבה לא פעלה על פי הצוים האמורים.
5.על אף החלטות אלה, על אף שני קדמי משפט שנתקיימו בתיק ,ועל אף ניהול הליכים מקדמיים ממושכים בסוגיית גילוי המסמכים של המבקשות, לא טרחו המבקשות להעלות כל טענה לענין העדרו של תצהיר גילוי מטעם המשיבה. דומה כי הנושא עלה אך כיוון שהמשיבה הגישה במקביל להגשת תצהיריה גם בקשה לדחות מועד גילוין של הקלטות מסוימות (וזאת בניגוד לנטען על ידן- ושלא נתמך בתצהיר).
6.תקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 קובעות: "(א)בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.
....
(ד)לא קיים בעל דין צו שניתן על פי תקנת משנה (א) או (ב), רשאי בית הדין או הרשם להאריך את המועד לקיום הצו או למחוק את כתב טענותיו. "
אין דומה מצב בו לא ביקש צד גילוי מסמכים מהצד שכנגד ,ונזכר בכך בשלב מאוחר, ואילו הצד השני שתק ונהנה מן היתרון הדיוני שהדבר מעניק לו,לבין מצב בו צד לא קיים את החלטות בית הדין. בשקלי טענות הצדדים לגוף הבקשה, דומני כי יש להביא בחשבון גם כי ראוי היה שהמשיבה לא תנצל טעות של הצד שכנגד, על מנת להתעלם מהחלטות בית הדין ולא לפעול על פיהן (על כל התוצאות האפשריות המשתמעות מכך).
7.אשר לגוף המבוקש לענין גילוי מסמכים:מקובל עלי שמטרתן של הפרוצדורות אינה אלא לשם קידום וייעול הליך בירור האמת. עם זאת אין להפכן לכלי חסר משמעות.
בשאלה האם יש מקום לאפשר למבקשות לתקן את מחדליהן ו"לפתוח" מחדש נושא שאמור היה להיות מטופל בשלב קדם המשפט (אף כי הוראה בנדון אינה כלולה בתקנה 46 דלעיל) , יש לבחון האם הענות לבקשה אכן תביא לסירבול ההליך, ולהארכתו שלא לצורך- ואם כן תעמוד בניגוד גמור למטרת גילוי המסמכים כמצוין בתקנה 46(א), או שמא אין הדבר כך, ואם כן האם יכול הדבר, גם בשלב מאוחר, לייעל את ההליך.
8.הפסיקה הבהירה זה מכבר כי הליך גילוי המסמכים נועד למנוע הפתעות. דומה כי כל שמבקשות המבקשות לדעת הוא האם כל המסמכים המצורפים לתצהירים הם המסמכים עליהם מתכוונת המשיבה להסתמך במהלך שמיעת הראיות וכי לא תופתענה מקיומם של מסמכים נוספים. קרי, הגשמת מטרה זו. מניעת הפתעות יש בה ערך כשלעצמה באשר היא עשויה לקצר ההליך, לאפשר לצד שכנגד לשקול מיהם העדים שראוי כי יובאו לעדות מטעמו, ולמנוע עדויות הזמה וכיו"ב.
ואכן,בתגובתה למעשה אישרה המשיבה הדברים שאכן צרפה כל המסמכים הרלבנטיים לתצהירה. משכך ראוי כי יוגש תצהיר בענין זה למען הסר כל ספק.
9.עם זאת יובהר: