-
עניינה של תובענה זו בשאלה, האם זכאית התובעת, גב' פרלין אטיאס (להלן: התובעת), לזכויות שונות מתחום משפט העבודה המגן - פיצויי פיטורים, הפרשי שכר עבודה לרבות גמול שעות נוספות, דמי הבראה, פידיון חופשה, חלף הפרשות חלק מעסיק לפנסיה ופיצוי בגין "אבדן רווחים" מהפרשות סוציאליות (תגמולים ופיצויים), חלף ביטוח מחלה ותמורה עבור ימי מחלה, ו"חגים" - בגין תקופת עבודתה, לרבות נסיבות הפסקתה, בשירות הנתבעת, אוטמזגין ליאת בע"מ (להלן: הנתבעת או החנות), חברה שעיסוקה בהפעלת זיכיון של רשת הקונדיטוריות "דודו אוטמזגין", בחיפה.
-
יוער, כי בכתב-התביעה נטען כנגד חריגות בנתונים שבתלושי השכר, לעומת חובות המוטלות על המעסיק [שם, סע' 88], אולם - הנושא לא פורט ולא נתבע סעד ספציפי, בנושא זה [וראו: פרוט הסעדים הכספיים הנתבעים, בסע' 108 לתביעה].
-
אמנם, בסע' 89 לכתב-התביעה נכתב, בשם התובעת, כי היא "שומרת על זכותה להוסיף טענות ביחס לתלושים במהלך הליך זה", אבל:
ראשית - אין לתובעת זכות קנויה להוספת טענות, ללא בקשה מפורשת, ומשכך - אינה יכולה "לשמור" לעצמה מה שאין לה ולהוסיף עילת תביעה חדשה כחפצה;
שנית - לא התבקש דבר, בהקשר זה, במהלך המשפט, עד סעיף 97 לסיכומים [מתוך 99 סה"כ], שם ביקשו לחייב את הנתבעת בכל "הרכיבים הנוספים שפורטו בהרחבה בכתב התביעה ..." ובהם, כביכול, גם:
"פיצוי מוגדל בשיעור שייקבע לשיקול דעתו של בית הדין בגין הליקויים ו/או החוסרים בתלושי השכר לעומת הנטען והמוכח ביחס לתנאי העבודה האמיתיים, המתייחס לכמות התלושים הבלתי תקינים ואשר ייקבע לגביו שהוא אינו עומד בדרישות תיקון מס' 24 לחוק הגנת השכר." [הדגשה במקור].
זאת - למרות שנושא זה, כאמור, לא פורט כלל בכתב-התביעה.
-
משלא נתבע, מראש, סעד מפורש בגין הרישום בתלושי השכר, בכתב-התביעה, והתובעת אף לא כימתה מהו פיצוי הולם, לדעתה, אותו היא תובעת, ומדוע - כדי שהנתבעת תדע בפני מה עליה להתגונן - לא היתה הצדקה להזכיר נושא זה רק בשולי הסיכומים ולתבוע אז - לראשונה - סעד כספי בגינו, ושוב ללא פרוט; משכך, התביעה ברכיב זה - נדחית, כבר עתה.
-
בבסיס המחלוקת בין הצדדים, עומדת השאלה - האם צו ההרחבה בענף האפיה חל על יחסי העבודה ביניהם וכן מה היה היקף עבודת התובעת בנתבעת, נושא המשליך על ערך שעת העבודה, כבסיס לחישובים נוספים, כמו גם נסיבות סיום העבודה. נכריע בשאלות אלה ונבחן בהמשך את הזכויות הכספיות הנתבעות.