ס"ע 25111-02-11,סע"ש 49369-01-13

1.התובע הינו עובד עיריית נתניה. בפנינו תביעתו לתשלום הפרשי דרגה, תוספת מאמץ, אחזקת רכב ושעות נוספות גלובאליות לפי 60 שעות לחודש, ותביעת השבה שהגישה העירייה הנתבעת בהתאם להחלטת הממונה על השכר.

רקע עובדתי ומהלך ההתדיינות

2.התובע הינו עובד קבוע של העירייה הנתבעת מאז ינואר 1975, דהיינו מזה למעלה מ- 40 שנה. ביום 13.3.02 הוא מונה לתפקיד מתאם בין אגפי העירייה ועוזר אדמיניסטרטיבי לראש מנהל הנדסה, וזאת לאחר שנבחר במכרז. בהודעת המינוי מיום 11.3.02 (נספח א' לתצהירו) נאמר כי "תנאי שכרו יהיו בהתאם לרמת שכר של מנהל אגף". על אף זאת, התובע מעולם לא קיבל את התוספות לשכרו שהתחייבו לכאורה מהשוואת תנאי העסקתו לאלה של מנהל אגף. התובע פנה לעירייה בענין אי קבלת התוספות (ראו לדוגמא מכתב מיום 3.5.07, נספח ג' לתצהירו, לרבות עמדת הממונה עליו "אני מתכבד להמליץ בחום") ולאחר שפניותיו לא נענו בחיוב הגיש ביום 14.2.11 את התביעה שבפנינו.

3.לאחר הגשת תביעתו, החל הממונה על השכר לבצע ביקורת שכר לעשרות מעובדי העירייה, ובעקבותיה נשלח לתובע ביום 16.8.11 מכתב שימוע מטעם יחידת האכיפה במשרד האוצר (נספח י"א לתצהיר שניידר) לפיו הממונה שוקל להפעיל את סמכותו לפי סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 לגבי תנאי שכרו של התובע. במכתב פורטו מרכיבים מתנאי שכרו לגביהם הובע החשש שהם בטלים, ועמם נמנים: מתח הדרגות לפיו הוא מועסק, החזר הוצאות רכב גלובלי עבור 1,000 ק"מ ותשלום שעות נוספות בדיווח לצד תשלום שעות נוספות גלובליות.

ביום 23.11.11, במהלך דיון קדם משפט שהתקיים בתיק זה, נעתר בית-הדין לבקשת הממונה והורה על צירופו כצד להליך. ביום 30.10.11 השיבה העירייה למכתב השימוע (נספח י"ד לתצהיר שניידר). במכתב, טענה העירייה כי תפקידו של התובע הינו תפקיד מנהל אגף משנת 2002, וכן הוזכרה כמובן תביעתו שהוגשה לבית דין זה. לאחר שגם התובע הגיב למכתב השימוע, ניתנה ביום 2.4.12 החלטה ממונה (נספח י"ד לתצהיר שניידר), שבה נקבע שנכון למועד הגשת התביעה על התובע להשיב לעירייה סך של 145,597 ₪.

4.בינואר 2013 הגיש הממונה תביעת השבה לבית-דין זה, ובמהלך דיון קדם משפט נוסף שהתקיים ביום 12.2.13 ובהסכמת כל הצדדים הוחלט על איחוד הדיונים בשתי התביעות. ביום 13.11.13, במהלך קדם משפט נוסף, ובהתאם להמלצת בית-הדין, הגיעו הצדדים ביניהם להסכמה דיונית לפיה תינתן לתובע הזדמנות נוספת להעלות טענות בפני הממונה לעניין תביעת ההשבה, לרבות צירוף מסמכים רלוונטיים שעד אז לא צורפו על ידו, ובהמשך לכך ישקול הממונה בשנית את עמדתו לעניין תביעת ההשבה. לאחר שהתובע שלח לממונה את עמדתו וצירף אליה מסמכים נוספים, התקבלה ביום 27.1.14 החלטה מתוקנת של הממונה, ולפיה סכום ההשבה שנקבע בהחלטה מיום 2.4.12 הופחת ב-35%, בשים לב לנסיבותיו האישיות של התובע (העתק ההחלטה מש/14 לתצהיר הממונה).

לאחר כל זאת, הגישו הצדדים תצהירי עדות ראשית, והתקיימו דיוני הוכחות במהלכם נחקרו המצהירים מטעם העירייה והממונה, ובהמשך להם הגישו הצדדים סיכומים בכתב. משנאספו אלה לתיק בית הדין, הגיעה העת לדון ולהכריע.

דיון והכרעה

זכאות התובע לתוספות המגיעות למנהל אגף