ס"ע 24287-04-11

האם התובע זכאי לזכויות שונות הנובעות מתקופת עבודתו וסיומה? זוהי השאלה המרכזית בתיק שלפניי.

הרקע העובדתי וטענות הצדדים

1. הנתבעת הינה חברה הפועלת בתחום יצור הצעצועים ובעלת מפעל יצור באזור התעשייה ברקן. התובע הינו תושב הרשות הפלסטינית אשר הועסק בנתבעת כפועל ייצור, החל מחודש 2/2006 ועד לסיום יחסי העבודה בחודש 9/2010 בנסיבות השנויות במחלוקת.

2. אין חולק כי בראשית תקופת עבודתו פעלה הנתבעת תחת השם "טיפ טופ טויס סטאר (91) בע"מ, והחל משנת 2009 או בסמוך לכך, החלה לפעול תחת השם "רהם מוצרי איכות בע"מ". מכל מקום, אין הנתבעת חולקת על כך כי לצורך קבלת זכויותיו, היא הייתה מעסיקתו כל התקופה.

3. לגרסת התובע, בתחילת העסקתו הוא הועסק בשעות נוספות רבות, ואילו החל מחודש מאי 2010 היקף עבודתו צומצם באופן חד צדדי. לטענתו, הוא פוטר מעבודתו בראשית חודש אוקטובר 2010, על רקע בקשתו לברר את נסיבות הצמצום בהיקף משרתו, תוך שצוין בפניו כי אין לנתבעת מספיק עבודה בכדי להעסיקו במשרה מלאה.

4. ביום 6.2.11 שלח התובע, באמצעות בא כוחו, מכתב לנתבעת ובו פירט את דרישותיו. לגרסת התובע, בתגובה למכתב זה התקשר מנהל הנתבעת, מר אורי ברזני (להלן: "מר ברזני") לבא כוחו והודה כי לא שילם את מלוא זכויותיו. באותה שיחה סוכם, כי מר ברזני יעביר לעיון בא כוחו של התובע מסמכים המגבים את טענותיו על תשלום חלק מהזכויות וכי יערך חישוב מחודש אשר לזכויות שלא שולמו. חרף האמור, לא יצרה הנתבעת או מי מטעמה כל קשר ועל כן נאלץ התובע לפנות לבית דין זה.

5. התובע עתר לתשלום גמול שעות נוספות, פדיון חופשה, הפרשי הבראה, דמי חגים, הפרשות לקרן פנסיה, תמורת הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים.

6. הנתבעת טענה מנגד כי התובע נטש את עבודתו בחודש 9/2010. טרם עזיבתו, נטל התובע הלוואה מהנתבעת, אשר לא הוחזרה עד למועד הגשת תביעתו. עוד הוסיפה כי לאחר קבלת כספי ההלוואה, החל התובע לעבוד בהיקף משרה מופחת והודיע למנהל הנתבעת כי בכוונתו לנסוע לדובאי לעבוד אצל דודו. עוד הוסיפה וטענה כי התובע עבד בממוצע 180 שעות בחודש וככל שהועסק שעות נוספות, קיבל על כך שכר בהתאם לדין.

7. הנתבעת הטעימה, כי התובע קיבל תשלום בגין חופשה והבראה בהתאם לדין הירדני החל על העסקתו, זאת הואיל ומפעל הנתבעת אינו מצוי בתחומי מדינת ישראל. ביחס להפרשות לפנסיה הוסיפה כי כל ניסיונותיה לפנות לחברות ביטוח על מנת להקים לעובדיה קרן פנסיה העלו חרס, שכן הן אינן מוכנות לבטח עובדים פלסטינאים, שלא בתחומי מדינת ישראל. לנוכח המפורט טענה הנתבעת, כי יש לדחות את תביעתו של התובע ועתרה לקיזוז תמורת הודעה מוקדמת וסכום ההלוואה שניתן לתובע, מכל סכום שיפסק לטובתו.