-
לפנינו תביעתם של חברת מפעלי האומן אדן-בכר (1990) בע"מ (להלן: התובעת או החברה) ושל מר ארז בכר ומר יורם אדן (להלן: בכר ואדן, בהתאמה, וכולם ביחד - התובעים) - הבעלים של החברה ומנהליה, נגד גב' אסתר שוורץ (להלן: הנתבעת), שעבדה בחברה בתקופה הרלבנטית לתביעה. בבסיס התביעה עומדת טענת התובעים, כי בסמוך לסיום עבודתה, הנתבעת הפיצה מכתבים לגורמים שונים, בהם האשימה את התובעים האשמות שווא והכפישה את שמם, ועל כן - הם זכאים לפיצוי ללא הוכחת נזק, מכוח חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, בסך 300,000 ₪. נציין, כי התביעה הוגשה תחילה לבית-משפט השלום בחיפה, אך, הועברה לבית-דין זה מטעמי סמכות עניינית.
-
הנתבעת הגישה כתב תביעה שכנגד, בו טענה, כי במהלך תקופת עבודתה ספגה הטרדות מיניות והתעללויות, וכי זכויות סוציאליות שונות, להן היא זכאית - לדעתה - לא שולמו לה. לפיכך, תבעה פיצויי פיטורים וקבלת מכתב פיטורים, שכר עבודה ופיצויי הלנת שכר, החזר נסיעות והוצאות דלק, הודעה מוקדמת או דמי מחלה, פיצוי בגין אי העברת מלוא ההפרשות הפנסיוניות, גמול עבור עבודה בשעות נוספות, דמי הבראה, פדיון חופשה, פיצוי בגין הטרדה מינית בעבודה, ופיצוי בגין נזק ממוני ופיטורים שלא כדין. בסך הכל, הועמדה התביעה הנגדית, לאחר קיזוז סכום של 608 ₪, ששולם לנתבעת, על סך 100,585 ₪.
נציין, כי הנתבעת דרשה גם לקבל טופס 106, לשנת 2010, ואישור בדבר תקופת העסקה, אך, דרישה זו התייתרה, מאחר שמסמכים אלה נמסרו לה במסגרת בירור התביעות שלפנינו; ואילו דרישתה הנוספת, לקבלת דו"חות נוכחות, לחודשים 2/10 ו-11/10, נזנחה בסיכומיה.
-
להלן נפרט את עיקר העובדות הרלבנטיות לענייננו, כפי שהוכחו בפנינו, וטענותיהם של הצדדים. לאחר מכן נדון בתביעות, כסדרן.
העובדות ותמצית טענות הצדדים
-
החברה עוסקת בייצור והתקנות קונסטרוקציות מתכת. לטענת התובעים - לחברה לקוחות בארץ ובחו"ל, והיא ובעליה רכשו לעצמם שם טוב ומוניטין כמקצועיים, אמינים, מוערכים, ונקיים מכל רבב. הנתבעת, מנגד, טוענת - כי נגד התובעים התנהלו ומתנהלים הליכים משפטיים רבים, בהם נדרשו לשלם פיצויים לספקים, עובדים ואחרים, וכי החברה אף הושעתה בעבר ממכרזים פומביים, של חברת החשמל, בעקבות תלונה נגד אדן בחשד לעבירה של שוחד.
-
ביום 21.10.08 נחתם בין הצדדים הסכם עבודה, לפיו הנתבעת תחל עבודתה בחברה ביום 22.10.08 [הסכם העבודה: תצהירו של בכר - ת/1, נספח א'; תצהיר הנתבעת - נ/1, נספח ת1; (להלן: הסכם העבודה או ההסכם)]. לעומת זאת, על פי תלושי המשכורת, מועד תחילת העבודה של הנתבעת היה ביום 29.10.08 [התלושים: כתב תביעה שכנגד, נספח ג; כתב הגנה שכנגד, נספח א'].
התובעים טוענים - כי הנתבעת החלה עבודתה בחברה ביום 29.10.08, כפי שצוין בתלושים;
ואילו לטענת הנתבעת - על אף הרישום בתלושים, לצורך חפיפה היא החלה לעבוד בפועל כבר ביום 23.10.08, וזאת על פי דרישתם של בכר ואדן, אך, היא לא קיבלה תשלום בגין כך.