ס' נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'

בפני תביעה לקביעת אבהות על הקטין ל' שנולד ביום ...2019 (להלן-הקטין).

התובעת היא אמו של הקטין והיא טוענת כי הנתבע הוא אביו של הקטין.

הנתבע טוען כי הוא מתנגד לביצוע כל בדיקת רקמות. טענתו היא כי התובעת נהגה להתהולל עם גברים רבים לרבות בתקופה הרלבנטית לכניסתה להריון. לפיכך, כל אחד מהגברים הרבים איתם היתה יכול להיות אבי הקטין.

בתמצית טוען הנתבע כי -מאחר והתובעת הוליכה שולל גברים רבים כמו הנתבע כי היא נוטלת גלולות וגם שיקרה שאמרה לו כי היא במיליון אחוז אינה בהריון ממנו, יש עוד נתבעים פוטנציאליים רבים- קמה לו זכות משפטית קנויה לסרב לעריכת בדיקת אבהות.

בכתב ההגנה מודה הנתבע כי היה בקשר אינטימי עם התובעת אולם לטענתו בזמן שהיתה עמו בקשר, היתה בקשר עם הרבה גברים אחרים.

הנתבע מסרב לערוך בדיקה גנטית ומכחיש את הטענה כי הוא אבי הקטין ולכן עותר לדחיית התביעה.

על אף שהנתבע כאמור מכחיש שהוא אבי הקטין, ואף מסרב לבצע בדיקת רקמות, אלה לא מנעו ממנו להגיש תביעה כספית נזיקית על סך של 500,000 ₪ בגין עילות של נזיקין, מצג שווא כוזב, תרמית, הטעייה, עילת גניבת זרע ולחילופין רשלנות וכן עילה חוזית והפרתה, בנוסף עילת פגיעה בפרטיות, בתמ"ש 17185-01-22.

ביום 15.12.2022 ניתן פסק דין שדחה על הסף את התביעה בהתאם לתקנה 41 (א) (1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018. עליו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בעמ"ש 71339-01-23.

ביום 04.04.23 ביקש הנתבע לדחות את הדיון בשל הערעור, אולם בקשתו נדחתה.

הראיות בנוגע לתביעה להצהרת אבהותו של הנתבע על הקטין ל' נשמעו ביום 24.04.23, ובתום חקירת התובעת, באי כוח הצדדים סיכמו טיעוניהם בעל פה.

בתחילת דיון שמיעת הראיות הצהיר ב"כ הנתבע כי הנתבע אינו יכול להעיד מאחר והוא לא מרגיש טוב מבחינה נפשית ואף ביקש למשוך את תצהירו.

הנתבע ישב באולם, ענה על שאלות בית משפט באופן הגיוני וברור. בית המשפט התרשם כי הנתבע הבין בדיוק על מה הדיון נסוב, הוא אף התפרץ אל תוך דברי העדה באופן רלוונטי, כך שהטענה כי מצבו הנפשי של הנתבע לא אפשר לו להעיד, נדחית. מה עוד שלא הוצגה כל אסמכתה רפואית לביסוס טענה זו שנשלפה בראשית דיון ההוכחות.

התוצאה היא כי אך גרסת התובעת בפניי. התובעת נחקרה במשך כמעט כשעה ועדותה היתה מהימנה והגיונית.

התובעת העידה כי על אף שסברה וקיוותה כי אביו של הקטין ל' הוא בעלה לשעבר, לאחר שבוצעה בדיקת רקמות, הסתבר כי הוא אינו אביו של הקטין ולפיכך רישומו כאביו, בוטל.

התובעת העידה כי בתקופה הרלוונטית קיימה יחסי מין אך ורק עם הנתבע, ובסמוך חזרה ליחסים עם מי שהיה בעלה, כך שהסמיכות בין התקופה בה קיימה יחסים עם הנתבע לבין התקופה בה חזרה למערכת יחסים אינטימית עם בעלה לשעבר, יצרה חוסר וודאות בנוגע לזהות אביו של הקטין.

טובת הקטין היא לדעת מי הוא אביו. בדיקת רקמות היא דרך המלך הפשוטה היעילה והאמינה ביותר להוכחת או שלילת אבהות על קטין.

הבדיקה הגנטית באה למנוע את החיטוט בחייהם האישיים, ומאפשרת וודאות של 99% בקביעת זהות האב.

הנתבע סרב לבצע את הבדיקה, אולם לא הצביע על טעם ענייני וברור לסיבה שבגללה אינו מסכים לערוך את הבדיקה, מעבר לכך שהוא אינו אבי הקטין לטענתו.

סעיף 28 ח (ב) לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000 קובע כי :

"בית המשפט רשאי להסיק מסירובו של אדם להיבדק כל מסקנה הנראית לו מוצדקת בנסיבות הענין, לרבות בדבר קביעת קשרי המשפחה הנטענים כלפי אותו אדם."

למעלה מן הצורך, אל נוכח טענות הנתבע, אציין כי פסק הדין אינו נסמך על הטענה כי הנתבע הסכים לביצוע הבדיקה במסגרת פגישת המהות.

דיון והכרעה

אין מחלוקת כי הצדדים קיימו יחסי מין בתקופה בה הרתה התובעת.

הנתבע טוען, אולם לא העיד, כי התובעת קיימה יחסי מין עם עוד גברים, אלא שהתובעת העידה כי קיימה יחסי מין בתקופות סמוכות אך ורק עם הנתבע ועם בעלה לשעבר.

כאמור, הנתבע משך תצהירו ועל כן לא נחקר. לפיכך, יש לקבל את גרסת התובעת, מה עוד שכאמור עדותה היתה מהימנה.

היום 30.04.23 ולבקשת בית המשפט, הוגשה על ידי התובעת חוות דעת מטעם המרכז הרפואי המשולב ע"ש חיים שיבא על פיה מר א' ב' –בעלה לשעבר של התובעת- אינו אביו של הקטין ל'.

בהסתמך על הראיות שהובאו בפניי, שלילת אבהותו של מר א' ב' מוכיחה כי הנתבע הוא אביו של הקטין ל'.

כמו כן, סירובו של הנתבע להיבדק, בעוד יכול היה להיבדק ולשלול את האבהות, פועל לחובתו ומחזק את המסקנה כי הנתבע הוא אבי הקטין.

התביעה מתקבלת. נפסק כי מר י' ז'. הוא אביו של הקטין ל' ס' צו אבהות יוצא בהחלטה נפרדת וידווח למשרד הפנים.

מאחר וזו התוצאה אליה הגעתי, ובשים לב להתנהלות הנתבע, אני מחייבת את הנתבע בהוצאות המשפט של התובעת בסך של 10,000 ₪.

משתם ההליך, התיק ייסגר.

ניתן היום, ט' אייר תשפ"ג, 30 אפריל 2023, בהעדר הצדדים.