פס"ד בשאלה האם ניתן לתבוע את המדינה באחריות שילוחית בגין החלטות של נושא משרה שיפוטית

בעניין:                                        י' ו' א'

                                                    (להלן: "הילדה").

ההליך:

1. תביעה זו עוסקת במקרה מצער של אי החזרתה של הילדה י' ו' א', ילידת 2003 (להלן: "הילדה"), בתם המשותפת של התובע מר פ' א' (להלן: "התובע") והנתבעת 1 גב' ט' ו' (להלן: "הנתבעת") למדינת ישראל, לאחר שהנתבעת עזבה את הארץ ביחד עם הילדה ביום 17/4/2011 ומאז לא חזרה ארצה.

2. הסעד המבוקש בתביעה הינו סעד כספי של פיצויי, בגין הנזקים שנגרמו לתובע בשל עזיבת הנתבעת, יחד עם הילדה, את הארץ ואי חזרתם. התובע טוען, כי הנתבעת הפרה את התנאים שנקבעו בהחלטת ביהמ"ש, חטפה את הילדה ונסעה לרוסיה, ומאז העזיבה לא חזרה לארץ. התביעה הומצאה ע"י התובע לנתבעת לאחר שביהמ"ש אישר תחליף המצאה באמצעות פרסום בעיתון רוסי במקום מגוריה של הנתבעת.

3. כנגד הנתבעת 2, מדינת ישראל (להלן: "המדינה"), נטען כי האחרונה, כשלוחה של השופט שנתן את ההחלטות עליהן מלין התובע, התרשלה ו/או פעלה בניגוד לחוק, הן בכך שאפשרה לנתבעת והילדה לעזוב את הארץ תוך מתן ערבויות שלא היה בהן להבטיח את חזרתם לארץ, ובפרט לאור הסיכון הכבד שהוצג בפני ביהמ"ש, והן בשל אי החלת אמנת האג על רוסיה. לטענתו, המדינה אחראית לתשלום הנזקים שנגרמו לו, בשל העדר נקיטת פעולות שהיה על המדינה לנקוט בהן, לשם החזרת הילדה לארץ לרבות אי העמדת הנתבעת לדין על חטיפת הילדה.

4. הנתבעת לא הגישה כתב הגנה. המדינה הגישה כתב הגנה מפורט והעלתה טענה מקדמית לפיה יש להורות על דחיית התביעה על הסף נגדה.

רקע עובדתי קצר:

5. התובע והנתבעת הינם הוריה של הילדה, וזאת בהתאם לפס"ד שניתן ע"י ביהמ"ש ביום 6/9/2006, במסגרת תיק תמ"ש 4451/04, תביעת אבהות, בהתאם לתוצאות בדיקת הרקמות שבוצעה לתובע, לנתבעת ולילדה, לפיה התובע הינו אביה של הילדה. ביום 5/3/2007 נחתם בין התובע לבין הנתבעת הסכם משמורת ומזונות, הסכם שקיבל תוקף של פס"ד באותו היום ע"י ביהמ"ש במסגרת תיק תמ"ש 4450/09.