ע"א
בית המשפט העליון ירושלים
|
1846-16
08/08/2018
|
בפני הרשם:
גלעד לובינסקי זיו
|
| - נגד - |
המערערת:
נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ
|
המשיבים:
1. הונתן שסטוביץ
2. דברב נכסים בע"מ
|
| החלטה |
- לפניי בקשה מטעם המשיבים למחיקת הערעור שבכותרת על הסף מחמת איחור נטען בהגשתו. המערערת מתנגדת לבקשה, ולחלופין עותרת לקבלת ארכה בדיעבד להגשת הערעור. המשיבים מתנגדים למתן ארכה כאמור.
- הערעור נסב על פסק דין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 30.12.2015 (ה"פ 6114-11-13 וה"פ 10625-03-14), בגדרו התקבלו תובענות המשיבים ונפסקו לטובתם פיצויים בגין הפקעת זכויותיהם במקרקעין מסוימים. הודעת הערעור הוגשה ביום 6.3.2016, וצוין בה כי פסק הדין הומצא לבא כוח המערערת ביום 20.1.2016.
- על פי הנטען על ידי המשיבים, ועל כך אין למעשה חולק, ביום 5.1.2016 מסר שליח מטעם בא כוח המשיבים עותק של פסק הדין במסירה אישית לעו"ד נודלמן, אשר ייצג את המערערת בבית המשפט המחוזי (להלן: עו"ד נודלמן). באותו מעמד אף חתם עו"ד נודלמן על העמוד הראשון של פסק הדין. לשיטת המשיבים, מסירה זו מהווה המצאה כדין ולפיכך יש למנות את הימים להגשת הערעור החל מיום 5.1.2016, כך שהמועד האחרון להגשת הערעור חל ביום 21.2.2016 (שבועיים לפני מועד הגשתו בפועל). המשיבים מוסיפים וטוענים כי עו"ד נודלמן צפה בפסק הדין באמצעות מערכת "נט המשפט" עוד ביום 31.12.2015, כך שידע על אודותיו כבר יום לאחר נתינתו (ואף באי כוחם הנוכחיים של המערערת צפו בפסק הדין באותו האופן ביום 30.12.2015).
- בתשובתה לבקשת המחיקה חזרה המערערת וטענה כי "פסק הדין הרשמי והחתום" הומצא לבאי כוחה הנוכחיים ביום 20.1.2016 באמצעות הדואר, וזאת על ידי מזכירות בית המשפט. לעניין זה הבהירה המערערת כי אף שבפועל עו"ד נודלמן הוא אשר ייצג אותה בבית המשפט המחוזי, גם באי כוחה הנוכחיים היו רשומים במערכת "נט המשפט" כמייצגים (ככל הנראה מן הטעם שהם אלה שמייצגים את המערערת בטיפול השוטף במקרקעין מושא הערעור).
באשר למסירה האישית של פסק הדין לידי עו"ד נודלמן טענה המערערת כי אין לראות בה משום המצאה כדין, וזאת מן הטעם שמדובר ב"תדפיס מאתר נט המשפט [...] שאינו חתום כדבעי" ועל כן אין הוא ממלא אחר הדרישה הקבועה בתקנה 476 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות). עוד הדגישה המערערת כי גם צפייה בפסק הדין באמצעות מערכת "נט המשפט" אינה מהווה המצאה כדין. לחלופין, וככל שייקבע כי הערעור הוגש באיחור, עתרה המערערת לקבלת ארכה להגשתו עד למועד ההגשה בפועל.
- המשיבים הגישו תגובה לתשובת המערערת. לשיטתם, אין ממש בטענת המערערת לפיה עותק פסק הדין שנמסר לעו"ד נודלמן ביום 5.1.2016 אינו עומד בדרישות הדין. עוד ציינו המשיבים, כי טענותיה העובדתיות של המערערת בכל הנוגע לבקשה החלופית להארכת מועד לא נתמכו בתצהיר, וכי אף בהתעלם מכך אין בנמצא "טעם מיוחד" המצדיק היעתרות לבקשת הארכה.
- לאחר בחינת טענות הצדדים ראיתי לאפשר למערערת להשלים את תשובתה לבקשת הסילוק ולתמוך את טענותיה העובדתיות הנוגעות לבקשה להארכת מועד בתצהיר ערוך כדין. ואכן, ביום 24.4.2018 הגישה המערערת תצהיר כאמור מטעם עו"ד בקרמן, המייצג אותה בהליך הערעור. ביום 22.5.2018 הגישו המשיבים התייחסות לתצהיר האמור ובגדרה טענו, בין היתר, כי אין בתצהיר אשר הוגש כדי לתמוך בבקשה החלופית להארכת מועד. בהמשך הדרך הגישה המערערת תגובה לתשובת המשיבים.
- לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי הערעור אכן הוגש באיחור, כפי טענת המשיבים. עם זאת, דומני כי בנסיבות העניין יש מקום להיעתר לבקשתה החלופית של המערערת, למתן ארכה בדיעבד להגשת הערעור עד למועד הגשתו בפועל, וזאת תוך חיובה בהוצאות ממשיות אשר יבטאו את הקשיים באופן התנהלותה.
- המערערת טוענת, באופן לקוני יחסית, כי מסירת פסק הדין לידי עו"ד נודלמן ביום 5.1.2016, אינה מהווה משום המצאה כדין וזאת בשל טעם אחד ויחיד: עותק פסק הדין אותו מסרו המשיבים לעו"ד נודלמן "[...] אינו אלא תדפיס מאתר נט המשפט של פסק הדין שאינו חתום כדבעי". על כן, כך על פי הנטען, אין הוא עומד בדרישת תקנה 476 לתקנות.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת