בג"צ
בית המשפט העליון
|
8686-06
28/05/2008
|
בפני השופט:
1. א' גרוניס
2. ס' ג'ובראן
3. ע' פוגלמן
|
| - נגד - |
התובע:
סיעת העבודה - מימד
עו"ד יוסי כ"ץ
|
הנתבע:
1. הכנסת
2. חשב הכנסת
3. סיעת קדימה
4. סיעת ישראל ביתנו
5. סיעת הליכוד
6. סיעת ש"ס
7. סיעת האיחוד הלאומי - מפד"ל
8. סיעת גל
9. סיעת יהדות התורה
10. סיעת מר"צ
11. סיעת חד"ש
12. סיעת המפלגה הדמוקרטית הערבית
13. סיעת בל"ד
עו"ד רוקסנה שרמן-למדן
עו"ד אבי הלוי
עו"ד עז אלדד
|
| פסק-דין |
השופט ע' פוגלמן:
האם נפל פגם בהחלטת הכנסת בעניין גובה מימון הוצאות הבחירות לכנסת ה-17 לו זכאית העותרת לפי חוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973? זו השאלה העומדת לדיון לפנינו.
רקע עובדתי
1. בבחירות לכנסת ה-16 (הכנסת היוצאת), שנערכו ביום 28.1.03, התמודדו, בין היתר, רשימת מועמדים לכנסת מטעם מפלגת "עם אחד-בראשות עמיר פרץ" (להלן: מפלגת עם אחד) ורשימת מועמדים בשם "העבודה-מימד בראשות מצנע" שהורכבה מנציגי מפלגות "העבודה הישראלית" ו"מימד" (להלן: מפלגות העבודה ומימד, בהתאמה). רשימת המועמדים מטעם מפלגת עם אחד זכתה באותן בחירות בשלושה מנדטים ורשימת המועמדים מטעם מפלגות העבודה ומימד זכתה בתשעה-עשר מנדטים. בתחילת כהונתה של הכנסת ה-16 פעלו המפלגות האמורות בכנסת באמצעות שתי סיעות - סיעת עם אחד וסיעת העבודה-מימד. במהלך כהונתה של הכנסת ה-16 התנהלו בין הסיעות מגעים לאיחודן, אשר בסופם נחתם הסכם שכותרתו "הסכם לאיחוד מפלגת העבודה ומפלגת עם אחד" (להלן: הסכם האיחוד). ביום 23.5.05 אישרה ועדת הכנסת את איחוד הסיעות האמורות לסיעה אחת שכונתה "העבודה-מימד-עם אחד" (להלן: הסיעה המאוחדת), והודעה על כך פורסמה ברשומות (הודעה על שינוי בהרכב הסיעתי של הכנסת ועל באי כוח הסיעות וממלאי מקומם, י"פ התשס"ה 3928). חבר-הכנסת דוד טל, שהיה בין חברי הכנסת בסיעת עם אחד, לא הצטרף לסיעה המאוחדת, אלא התפלג מסיעת עם אחד (כאמור בהוראות סעיפים 59 - 60 לחוק הכנסת, התשנ"ד - 1994). לפיכך, כללה הסיעה המאוחדת עשרים-ואחד חברי כנסת: תשעה-עשר חברי סיעת העבודה-מימד בצירוף שני חברים מסיעת עם אחד. בצד האמור, עד סיום כהונת הכנסת ה-16 המשיכו הסיעות שהתאחדו - על פי בקשתן - לקבל בנפרד את מימון ההוצאות השוטפות לו הן זכאיות, וזאת לפי הוראת סעיף 12(ג) לחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973 (להלן: חוק מימון מפלגות).
לקראת הבחירות לכנסת ה-17 (הכנסת הנכנסת) הוגשה רשימת מועמדים בשם "העבודה-מימד" מטעמן של מפלגות העבודה ומימד. מטעם מפלגת עם אחד לא הוגשה רשימת מועמדים, אך בין המועמדים ברשימת "העבודה-מימד" נכללו שני חברי הכנסת אשר נבחרו לכנסת ה-16 מטעם רשימת המועמדים של מפלגת עם אחד, ואשר בהמשך כיהנו בסיעה המאוחדת (ח"כ עמיר פרץ וח"כ אילנה כהן). בבחירות לכנסת ה-17 זכתה רשימת "העבודה-מימד" ב-19 מנדטים, וחברי הכנסת שנבחרו מטעם רשימה זו הם הנמנים על העותרת. בהמשך הדברים היה על הכנסת להעביר לעותרת את מימון הוצאות הבחירות לו היא זכאית. בהתאם להוראות סעיף 3(ב) לחוק מימון מפלגות, סכום זה נגזר ממספר המנדטים שהיו לסיעה בכנסת היוצאת וממספר המנדטים בהם זכתה בכנסת הנכנסת (על הוראות החוק ודרך החישוב המדויקת נעמוד בהמשך הדברים). הכנסת חישבה את סכום מימון הוצאות הבחירות לו זכאית העותרת לפי ההנחה כי מספר המנדטים שהיו לה בכנסת ה-16 הוא 19 מנדטים, תוך התעלמות ממהלך איחוד הסיעות שבוצע. העותרת חלקה על חישוב זה. לשיטתה, לא ניתן להתעלם ממהלך האיחוד שבוצע, ולכן, יש לראותה כמי שהיו לה 21 מנדטים בכנסת היוצאת, כמספר חברי הכנסת שהיו בסיעה המאוחדת. המגעים בין הצדדים לא הביאו לפתרון המחלוקת, ומכאן עתירה זו.
טענות הצדדים
2. לעמדת העותרת, חישוב מימון הוצאות הבחירות צריך היה להתבצע על בסיס ההנחה כי היו לה 21 מנדטים בכנסת היוצאת, קרי, תוך התחשבות בשני חברי סיעת עם אחד שהצטרפו לסיעה המאוחדת. לשיטתה, יש לפרש את הוראת סעיף 3(ב) לחוק מימון מפלגות כך שהמועד הקובע למניית המנדטים שהיו לסיעה בכנסת היוצאת, לצורך קבלת מימון הוצאות הבחירות, הוא לקראת סיום כהונת הכנסת. במועד זה היו בסיעה 21 חברי כנסת. פרשנות זו, כך נטען, תגשים את תכליתו של חוק מימון מפלגות, תמנע תנודות חריפות במערכת מימון המפלגות עקב שינוי תוצאות הבחירות, תעודד איחוד סיעות, תביא להרמוניה חקיקתית עם יתר הוראות החוק ותסייע בשמירה על היציבות הפרלמנטארית. בהקשר זה מדגישה העותרת כי הסכם האיחוד הביא, למעשה, לאיחוד המפלגות האמורות ו"להיעלמותה" של מפלגת עם אחד. העותרת מוסיפה וטוענת כי הפרשנות שניתנה על ידי הכנסת מביאה לאפליה פסולה בינה לבין סיעות אחרות. עוד נטען כי קם לעותרת אינטרס הסתמכות, וזאת בהסתמך על שני טעמים. הראשון, דברים שאמרה היועצת המשפטית לועדת הכנסת בדיון שנערך בוועדה בעניין איחוד הסיעות, שנגעו לשמה של הסיעה המאוחדת; השני, אופן חישוב המקדמה ששולמה לעותרת על חשבון תשלום מימון הוצאות הבחירות.
המשיבים 1 - 2 (להלן: הכנסת) סבורים כי מימון הוצאות הבחירות שניתן לעותרת חושב כדין. לשיטת הכנסת, על פי הוראת סעיף 3(ב) לחוק מימון מפלגות, המועד הקובע לעניין חישוב המנדטים בכנסת היוצאת הינו "מועד הזכייה בבחירות". במועד זה היו לעותרת תשעה-עשר מנדטים. מכל מקום, גם בחינת מספר המנדטים במועד מאוחר יותר לא תביא לכך ששני חברי הכנסת מטעם מפלגת עם אחד ייכללו במניין המנדטים שהיו לעותרת בכנסת היוצאת, שכן מפלגת עם אחד עודנה שרירה וקיימת. משכך, היה בידה להגיש רשימת מועמדים לבחירות לכנסת ה-17, אך היא לא עשתה כן, וממילא אינה מיוצגת בכנסת זו. הכנסת מדגישה כי העובדה שהעותרת וסיעת עם אחד המשיכו - לאחר מועד איחוד הסיעות - לקבל מימון נפרד להוצאותיהן השוטפות, מלמדת אף היא כי מפלגת עם אחד המשיכה להתקיים, שכן מימון זה ניתן רק למפלגות המיוצגות בכנסת. הכנסת התייחסה עוד לטענות הנוספות שהציגה העותרת, הן בהתייחס לדברים שאמרה היועצת המשפטית לכנסת, הן בהתייחס למקדמה ששולמה, וטענה כי אין בהן כדי לסייע לעותרת ולהביא למתן הסעד המבוקש. עוד נטען כי ההחלטה שהתקבלה בהתייחס למימון הוצאות הבחירות לעותרת אינה מפלה את העותרת ביחס לסיעות אחרות.
משיבות 3, 6, 8 הודיעו כי אין להן עניין או עמדה ביחס לעתירה. המשיבה 5 (סיעת הליכוד) הודיעה כי להשקפתה הדין עם העותרת, וכי גם מטעמה הוגשה עתירה בהתייחס למימון הוצאות הבחירות שניתן לה, המחזיקה טעמים זהים במהותם לעתירה דנן (בג"צ 3174/07). העתירה האמורה תלויה ועומדת, ונקבע כי לאחר מתן פסק הדין בעתירה זו, יוחלט לגבי המשך הטיפול בה (החלטת השופטת א' חיות מיום 14.5.07). שאר המשיבות לא הגיבו לעתירה.
דיון
הזכות למימון הוצאות הבחירות
3. סעיף 2(א) לחוק מימון מפלגות קובע את הזכות למימון מפלגות, ובכלל זה, למימון הוצאות הבחירות:
|
"הזכות למימון
|
(א) כל סיעה זכאית, לפי הוראות חוק זה -
(1) למימון הוצאות הבחירות בתקופת הבחירות;
(2) למימון הוצאותיה השוטפות בכל חודש החל בחודש שאחרי פרסום תוצאות הבחירות לכנסת ועד החודש שבו פורסמו תוצאות הבחירות לכנסת הבאה;
(3) למימון התשלומים לצוות הפרלמנטרי".
|
הזכות לקבלת מימון הוצאות הבחירות, על פי סעיף 2(א)(1) לחוק מימון מפלגות, מוענקת ל"סיעה". המונח "סיעה" מוגדר בסעיף 1 לחוק מימון מפלגות, בזו הלשון: