פסק - דין
1.התביעה הינה מטעמו של מוריס נעמן [להלן: מוריס] נגד מינהל מקרקעי ישראל [להלן: המינהל], לאכיפת ביצוע הסכם פשרה, שקיבל תוקף של פס"ד ביום 4.12.81, בת.א. 780/80 בימ"ש השלום נהריה [להלן: הסכם 81', או פס"ד 81'].
הסכם 81' הושג במסגרת תביעת המינהל לפינויים של מוריס ואחיו - חיים נעמן [להלן: חיים] ומיכאל (מיכה) נעמן [להלן: מיכה], משטח גדול (כ-28 דונם) בגוש 18323. הסכם 81' כלל גם את אמם, הגב' פורטונה נעמן [להלן: פורטונה].
2.וזו לשון הסכם 81':
"1. השטח המסומן בקו אדום במפה המצורפת והצבוע בצבע אדום (להלן: השטח) הכולל פרדס, שטחי פלחה, רפת ומבנים למגורים, יישאר בחזקתם של הנתבעים ושל אמם.
2. הנתבעים מתחייבים לפנות לאלתר כל שטחים אחרים השייכים לתובע המוחזקים על ידם שמחוץ לשטח הנ"ל.
3. התובע יכין תוכנית לחלוקת הקרקע עליה נמצאים המבנים למגורים לארבעה מגרשים ששטח של כל אחד מהם לא יעלה על 650 מ"ר.
4. התובע יחכיר לנתבעים ובנוסף גם לאמם הגב' פורטונה נעמן את המגרשים הנמצאים בבעלות התובע בתנאים המקובלים במינהל במקרים כאלה.
5. יתרת השטח המסומן באדום כנ"ל יוחכר אף הוא לנתבעים במידה והנו בבעלות התובע". ["שטח" המתחם המסומן באדום, ייקרא להלן: המתחם].
אציין כי המתחם כולל חלקות מגושים 18323 ו- 18327. (בהחלטת ביניים שנתתי בתיק זה נפלה טעות ונרשמו מספרי גוש או חלקה מוטעים ויש להתעלם מכך). מכאן יש ללמוד כי גם ההסכמה בדבר פינוי, שנכללת בהסכם 81', חלה על גושים אלו.
3.המינהל ניסה לאורך שנים רבות, לבטל את פס"ד 81', מטעמים שונים, חלקם עולים גם בכתב ההגנה בתובענה זו, אך דרכו לא צלחה. הסכם 81' נותר על כנו, לא בוצע, וכל צד תולה באחר את האשם לכך.
אין חולק כי עוד בשנת 83', שונה יעוד המקרקעין שבמתחם ממשקי עזר, למלאכה ותעשייה. בני משפחת נעמן בנו בשטח המתחם ומחוצה לו מבנים שונים נוספים, ללא היתר כדין, ובניגוד להוראות הסכם 81'.
4.תביעת מוריס הנדונה כללה מלכתחילה תביעות ועילות נוספות, אך בעניינן כבר הכריע ביהמ"ש (כב' השופט עמית), בהתייחסו להליכים שונים שהתקיימו בין הצדדים בבית משפט השלום בעכו. (כב' השופט עמית, החל לדון בתיק זה בביהמ"ש המחוזי ואף דן בסכסוך בין הצדדים, עוד בשבתו בבימ"ש השלום בעכו).
השאלה היחידה שנותרה לדיון, כפי שקבע השופט עמית בפסק דינו החלוט, הנה אכיפת הסכם 81'.
מנגד, הגיש המינהל תביעה שכנגד לפינוי מבנים שנבנו ללא היתר, לאחר הסכם 81', חלקם כאמור תוך חריגה משטח המתחם.
5.בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד עתר המינהל להצהיר על בטלות הסכם 81', בטענה שאכיפתו נזנחה ע"י בני משפחת נעמן, שאף הפרו אותו משלא פינו לאלתר את השטחים שהתחייבו לפנות מכוחו וכן לחייבם, ביחד ולחוד וכל הבא בנעליהם, להשיב למינהל את המקרקעין שאליהם פלשו מחוץ לגבולות המתחם והסכם 81', לרבות הריסת מבנים ומחוברים שנבנו ללא היתר, בכדי להחזיר המצב לקדמותו.
לחלופין, ביקש המינהל להתנות את קיום הסכם 81' בפינוי כל השטחים הפלושים המוחזקים ע"י בני משפחת נעמן ולהשיבם לו, כשהם ריקים מכל אדם, מחובר וחפץ ולקבוע כי אם הנתבעים לא יעשו כן, יוכל המינהל לבצע את הפינוי וההריסה בעצמו, ללא צורך בנקיטת הליכי הוצל"פ ותוך חיוב הנתבעים בעלויות ההריסה.
כאן המקום לציין, כי המינהל צירף כנתבעים לתביעה שכנגד גם את אבי נעמן (נתבע 5), שהוא בנו של חיים (נתבע 3) [להלן: אבי] וגם את מאיר (אמיר) נעמן (נתבע 6), בנה הנוסף של פורטונה ואחיהם של נתבעים שכנגד 3-1 [להלן: אמיר].
6.להלן אתייחס רק לחלק מטענות ההגנה של הנתבעים שכנגד, הרלבנטיות להכרעה זו.
מוריס הודה (סעיף 61 לכתב הגנתו) בכך שבוצעו עבודות הרחבה באחד מבתי משפחת נעמן, הממוקם על חלקה 28 בגוש 18323 וניסה להצדיק זאת בטענה שלא ביצע "מחטף", "שכן הסכם הפשרה נחתם זה מכבר והמדובר בהליכים שנסתיימו והוכרעו".