נסיעת שודדים במונית והשלכת הנהג ממנה- "תאונה במתכוון"

1.         השאלה נשוא תובענה זו היא - האם הארוע שארע ביום 30.11.00 למנוח מורי משה ז"ל (להלן: "המנוח"), הוא בגדר "תאונת דרכים" עפ"י חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "הפלת"ד"), אם לאו?

2.         התובעים, אם ובנה, הם יורשי המנוח.

3.         הנתבעות 1-2 (להלן: "הנתבעות") ביטחו, בחלקים שונים, ביום הארוע שיפורט להלן בתאריך 30.11.00, מונית בעלת מספר רישוי 95-495-25 (להלן: "המונית") בתעודת ביטוח חובה.

4.         הנתבעת 3, קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, צורפה כנתבעת נוספת לכתב תביעה זה עפ"י החלטתי מיום 11.1.07.

5.         בישיבת יום 19.9.06 סוכם בין התובעים לב"כ הנתבעות, סיכום שהיה גם מקובל על ב"כ קרנית שהצטרף כאמור יותר מאוחר לתביעה הנדונה, כי ביהמ"ש יפסוק תחילה בשאלת החבות ללא שמיעת עדים אלא תוך הסתמכות על סיכומים בכתב שיוגשו לאחר קבלת תיק המשטרה אודות הארוע מיום 30.11.00, ובצירוף חומר רלבנטי.

הארוע מיום 30.11.00, כפי שעולה מהחומר שבפני .

6.         בהודעתו לנתבעת 1 ביום 31.12.00 (נספח א' לתיק המוצגים מטעם הנתבעות), תיאר המנוח את הארוע מיום 30.11.00, כדלקמן:

            "הסעתי שני נוסעים מבי"ח הלל-יפה בחדרה לכיוון כפר ג'ת. בהגיעי לכניסה הראשונה לכפר נתבקשתי להוריד את הנוסעים. בעודי מאט התנפלו עלי שלושה גברים ממוצא ערבי, קיללו אותי, תקפו אותי וזרקו אותו מהמונית. נשארתי תפוס בחגורת הבטחון והם המשיכו לנסוע ולגרור אותי עוד כ- 200 מ'. אח"כ הם חתכו בסכין את החגורה ואני נפלתי ושברתי את מרפק יד שמאל, נפצעתי גם בגב ובראש".

7.         בהודעתו למשטרה מיום 3.12.00 (צורף כנספח ב' לסיכומי התובעים) תיאר המנוח את ארוע התאונה כדלקמן:

            "... בתאריך 30.11.00... הגעתי לביה"ח הלל-יפה בחדרה כדי להסיע לקוחה לביתה בחדרה. ליד שער הכניסה לביה"ח... ניגשו אלי למונית זוג בחור ובחורה וביקשו לנסוע איתי לכפר ג'ת. אני הסכמתי ואמרתי להם שעלי לקחת קודם לקוחה מביה"ח לביתה בחדרה. הזוג עלה למונית וישבו מאחורה כאשר הגבר ישב מאחוריי בכיסא האחורי. אני יחד איתם נכנסתי לשטח ביה"ח ואספתי את הלקוחה שהמתינה לי בכניסה למיון ביה"ח. הלקוחה ישבה מקדימה לידי. יצאנו מביה"ח והסעתי את הלקוחה לביתה בחדרה... לאחר שהלקוחה ירדה המשכתי לנסוע לכיוון כפר ג'ת. כשהגעתי לפניה הראשית לכפר ג'ת פניתי ימינה ונכנסתי לכיוון ג'ת. אז הגבר אמר לי 'לא מכאן לא מהכניסה הזאת, תחזור לכניסה הראשונה'. אני הסתובבתי עם המונית ופניתי שמאלה לכיוון באקה. אחרי הירידה לכפר ג'ת הגבר אמר לי לפנות שמאלה. אני עצרתי את המונית בצד הדרך לפני הפניה שמאלה ואמרתי שאני לא מכיר את המקום הזה ואני לא רוצה להיכנס לשם. הגבר אמר שזה רק 50 מ' קדימה וזהו. אני פניתי שמאלה לאותה פניה ונסעתי בערך 50 מ' עד למבנה אחרון בצד ימין הדרך. ואז הגבר אמר לי לעצור פה. אני עצרתי ואז תוך שניות הגיעו שלושה גברים מאחורי אותו מבנה שבסמוך אליו עצרתי. אחד מהם ניגש אלי, פתח את הדלת ובשפה עברית במבטא ערבי אמר לי 'תצא מהאוטו' תוך כדי שהוא תופס בי בכתף וזורק אותי מהרכב. אני אחזתי בחגורת הבטיחות. אותו בחור שזרק אותי מהמונית נכנס למונית והתחיל לנסוע אולי 300 מ' בזיגזג וזה כשאני נגרר אחר המכונית שלי כשאני אוחז בחגורת הבטיחות. ואז נקרעה לא יודע כיצד ואז נפלתי ונפצעתי במרפק יד שמאל ועוד מכות בחלקי גוף שונים...".

8.         נגד שניים מהמשתתפים בארוע, צד ג' לתובענה זו, והגב' לינא מכאווי, הוגשו כתבי אישום (ת.פ. 40141/02+ת.פ. 40055/02 בביהמ"ש המחוזי בת"א) בו הואשמו בגין המקרה דנן בשוד בחבורה תוך פציעת אדם, עבירה לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין. הגב' מכאווי גם הואשמה בקשירת קשר לבצע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין.

שני אלה הודו בעובדות כתב האישום, המתייחסות למקרה דנן, והורשעו (כתבי האישום והכרעות הדין צורפו כנספחים ג-'ד' לתיק המוצגים מטעם הנתבעות). 

9.         כאמור, השאלה שבמחלוקת, האם נסיבות המקרה דנן, כפי שתוארו מפי המנוח, הן בהודעתו לנתבעות והן (ביתר פירוט) בהודעתו למשטרה מיום 3.12.00, ופציעתו של התובע בעקבותיו, צריכות להיות מוכרות כ"תאונת דרכים" עפ"י הפלת"ד.

10.        להשלמת התמונה נציין כי בתאריך 6.12.02 נפטר המנוח בנסיבות שאינן קשורות לתאונה. יורשיו עפ"י דין, התובעים (צו ירושה צורף כנספח א' לכתב התביעה) נכנסו בנעליו לצורך תביעת הפיצויים עפ"י חוק הפלת"ד, בגין פציעתו בארוע מיום 30.11.00.

טענות הצדדים

טענות התובעים :

11.        התובעים בסיכומיהם טוענים כי הארוע מיום 30.11.00 צריך להיות מוכר כ"תאונת דרכים" עפ"י דין, שכן המנוח היה למעשה הנהג שהשתמש במונית בעת הארוע. תוך כדי נהיגתו במונית ניסו לדחוף אותו החוצה מהמונית ומנהיגתו בה. אולם גם בזמן הדחיקה החוצה יש לראות את המנוח כמי שהשתמש ברכב, כמשמעות מונח זה בפלת"ד. על כן יש לומר כי הוא זה שנהג במונית בעת הארוע. לא ניתן לנתק את שימושו ברכב גם כשנתפס בחגורת הבטיחות ונגרר אחרי המונית.  הזכות לשליטה במונית היתה ונותרה של המנוח.

12.        בהנחה שכך הם פני הדברים, גם אין לראות בתאונה הנדונה כ"תאונה במתכוון", ועל כן לא חלה החזקה הממעטת שבסייפת סעיף 1 לחוק הפלת"ד.

            הטעמים לכך הם שניים: