נסייר נ' פי.סי.בי. טכנולוגיות בע"מ

לפני תביעה כספית על סך של 632,800 ₪, שהוגשה על ידי התובע – מר ניעמה נסייר, מתווך מקרקעין מורשה, ובעל משרד לתיווך בנצרת, הנקרא "תיווך נצרת" (להלן: "התובע"), נגד הנתבעת – חברת פי.סי.בי טכנולוגיות בע"מ - העוסקת בייצור מעגלים מודפסים ורכיבי אלקטרוניקה (להלן: "הנתבעת"), בגין דמי תיווך.

רקע

1. בתאריך 20.10.2015 נחתם בין התובע לנתבעת הסכם להזמנת שירותי תיווך (להלן: "הסכם התיווך") (נספח א' לת/1; סע' 5 לת/1), שנועד למכירת נכס שבבעלות הנתבעת, במגרשים 1000, 1003, 1004, חלקה 1 בגוש 17465, והמהווה מבנה תעשייה בן שתי קומות, באזור התעשייה ציפורית בנוף הגליל (להלן: "הנכס").

    

2. בסעיף 2 להסכם התיווך נקבע, כי דמי התיווך ישולמו על ידי הנתבעת לאחר כריתת הסכם מכירה עם קונה שהוצג באמצעות התובע. עוד נקבע, כי במקרה של מכירת הנכס במחיר עד 18,000,000 ₪, דמי התיווך יהיו בשיעור של 1.5% ממחיר העסקה בתוספת מע"מ (סע' 2(א) להסכם התיווך); על פי סעיף 3 להסכם, דמי התיווך ישולמו בתוך שלושה ימים לאחר כריתת ההסכם;

   עוד הוסכם בסעיף 4, כי אם לא ישולמו דמי התיווך במועד הקבוע בסעיף 3 הנ"ל, יתווספו עוד 4% מדמי התיווך לסך דמי התיווך המגיעים לתובע, וזאת עבור כל חודש איחור, שיחושב מיום ביצוע העסקה ועד ליום התשלום בפועל, בצירוף ריבית והצמדה כחוק ובצירוף כל ההוצאות שייגרמו לתובע עקב אי תשלום במועד.

    

3. במקביל לחתימת הסכם התיווך, נחתם הסכם בלעדיות לתקופה של 90 ימים מיום חתימת ההסכם (נספח א' לת/1). תקופת הבלעדיות הסתיימה בתאריך 18.1.2016, והחל ממועד זה ההסכם הפך להסכם להזמנת שירותי תיווך "רגילים", ללא בלעדיות (סע' 6 לת/1; סע' 8 לנ/2).

    

4. לאחר שהסתיימה תקופת הבלעדיות, ובתאריך 2.3.2016 נחתם בין הנתבעת לבין המכללה הארצית להכשרה (להלן: "המכללה הארצית"), זכרון דברים למכירת הנכס (להלן: "זכרון הדברים" או "העסקה הראשונה") (נספח ב' לת/1).

    

5. ההתקשרות בין הנתבעת לבין המכללה הארצית לא יצאה אל הפועל, לא נחתם הסכם מכר לאחר חתימת זכרון הדברים וההתקשרות ביניהם בוטלה.