ננשך ע"י כלב- יפוצה ב- 60,000 ש"ח

לפני תביעת נזקי גוף: היזק על ידי כלב. התובע, יליד 1986 ובזמנים הרלוונטיים לתובענה היה בן 12 שנים. ביום 23.1.1998 בעת שהתובע שיחק במגרש כדורסל ציבורי שבגן השלושה בגבעה הצרפתית בירושלים, תקף אותו כלב מאחור ונשך אותו בכל בעיקר ברגלו. כתוצאה מהאירוע הופנה התובע לקבלת עזרה ראשונה במגן דוד אדום, שם הוא נזקק לתפירה כירוגית וקיבל חיסון טטנוס.

נכון להיום התובע סטודנט לתואר שני בפיזיקה.

המחלוקת בתיק זה נסובה סביב זהות הכלב התוקף. התובע טוען כי הנתבע  היה הבעלים ו/או המחזיק של הכלב האמור במועד האירוע (כאשר הכלב היה בהשגחת בנו של הנתבע),  ואילו הנתבע מכחיש כל קשר בין כלבו לבין התקיפה המתוארת.

לאחר עיון בטענות הצדדים, על רקע מכלול חומר הראיות, הגעתי למסקנה כי כלבו של הנתבע הוא הכלב אשר נשך את התובע ולפיכך על הנתבע לפצות את התובע על הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהנשיכה ואלה נימוקי:

בסעיף 3 לתצהירו כותב התובע כך:

"חשוב להדגיש כי הכלב שתקף אותי היה הכלב היחיד במקום וכי קודם לתקיפה ראיתי את הכלב מגיע לתחומי המגרש מלווה בבנו של הנתבע, אותו זיהיתי, היות ובהזדמנויות שונות לפני כן שיחקתי עימו כדורסל במגרש זה, ובכל הפעמים האלה הוא היה יחד עם כלב זה, ואולם בפעמים קודמות היה הכלב קשור ברצועה, הגם שללא זמם."

בנו של הנתבע יונתן שימחוביץ מספר אף הוא שנהג להגיע כמעט מידי יום למגרש הכדורסל עם כלבו, בתצהירו בסעיף 4 הוא רושם כך:

"שיחקתי במגרש כמעט מידי יום ובאופן קבוע לקחתי את כלבתי עימי למגרש הכדורסל הציבורי"

הנתבע בעדותו מספר כי בנו בהיותו כדורסלן לקח את הכלבה למגרש המשחקים.

(עמ' 14 שורות 9-12 לפרוטוקול בית המשפט).

התובע בעדותו בבית המשפט מספר כך:

"זה שזה הכלב זה מאה אחוז כי לפני זה אני שיחקתי שם הרבה פעמים וזכור לי שהכלב הסתובב עם בעל הכלב"

(עמ' 4 שורות 23-24 לפרוטוקול בית המשפט).

 עוד הוא מוסיף ומספר:

" זה הכלב היחיד שהיה אי פעם במגרש"

 (עמ' 4 שורה 28 לפרוטוקול בית המשפט).

"לאחר הנשיכה אני הסתכלתי מי נשך אותי ואני זיהיתי בוודאות שזה הכלב שהיה במגרש ושבפעמים הקודמות ראיתי אותו מסתובב עם הבעלים."

(עמ' 5 שורות 7-8 לפרוטוקול בית המשפט).

העד מר לאוניד פסקר שהעיד מטעם התובע מתאר את האירוע בדומה לתובע: