נכה בעל דרגת נכות זמנית הנעה בין 10% ל-19% זכאי לטיפול רפואי באמצעות קופ"ח

השופטת ע' ארבל:

1.        זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטים א' טל, י' אמסטרדם ור' לבהר-שרון) לפיו התקבלו הערעורים שהגישו המשיבים 1 ו-2 על החלטותיהן של ועדות הערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן: חוק הנכים או החוק) .

           החלטנו ליתן רשות ערעור ולדון בבקשה כבערעור שהוגש על-פי הרשות שניתנה.

2.        השאלה בה מתמקד הערעור הינה האם זכאי נכה בעל דרגת נכות זמנית, אשר נעה בין 10% ל-19%, לטיפול רפואי באמצעות קצין התגמולים במשרד הבטחון (להלן: המערער), או שמא זכאי הוא לטיפול באמצעות קופות החולים.

התשתית העובדתית

3.        התשתית העובדתית במקרה שלפנינו אינה שנויה במחלוקת בין הצדדים. חמשת המשיבים הוכרו כולם על-ידי המערער כנכים על-פי החוק. משכך, הועבר המשך הדיון בעניינם לוועדה רפואית לפי החוק לשם קביעת דרגת נכותם. הוועדות הרפואיות קבעו לכל המשיבים דרגות נכות זמניות בשיעורים הנעים בין 10%-19%, איש איש לפי עניינו. 

           בעקבות החלטותיהן של הוועדות הרפואיות, הודיע המערער למשיבים כי אין הם זכאים לטיפול במימונו של אגף השיקום במשרד הביטחון, וכי השירותים הרפואיים להם הם זקוקים יינתנו להם באמצעות קופות החולים, בהתאם להוראת סעיף 43(א1) לחוק. על החלטתו זו של המערער הגישו המשיבים ערעורים לוועדות הערעורים לפי החוק (להלן: ועדות הערעורים).

           בטרם נידרש להחלטות אלו לגופן, כמו גם להליכים שהתנהלו בעקבותיהן, נפרוש את המסגרת הנורמטיבית לדיון, על בסיסה נכון יהיה לבחון החלטות אלה ולנתח את הסוגיה הניצבת לפנינו.

המסגרת הנורמטיבית

4.        ההגדרה הראשונית והבסיסית לצורך הדיון הנוכחי מצויה בסעיף 5 לחוק הנכים, המגדיר מיהו נכה הזכאי לתגמולים:

נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-10% ישולמו לו, כל עוד הוא נכה כאמור, תגמולים בשיעור של אחוז אחד משכרו הקובע לכל אחוז שבדרגת נכותו.

           הוראת סעיף 4 לחוק הנכים עוסקת במקרה מסוים - נכים אשר דרגת נכותם נקבעה בתחום שבין 10%-19% - וקובעת את אופן תשלום התגמולים עבור נכים אלו:

על אף הוראות סעיף 5, נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-10%, ואינה עולה על 19%, ישולמו לו תגמולים בדרך של מענק חד פעמי, שסכומו ייקבע כלהלן...

           בהמשך, סעיף 4ג(א) עוסק במישרין בנכים נשוא דיוננו, קרי אלו שהינם בעלי דרגת נכות זמנית שנעה בין 10% ל-19%:

נכה שדרגת נכותו מ-10% עד 19% ולא נקבע שדרגת נכותו קבועה, רשאי קצין התגמולים להורות כי תשולם לו מקדמה על חשבון המענק לפי סעיף 4; סכום המקדמה לא יעלה על סכום השווה למכפלת התגמול החודשי שהיה משתלם לנכה לפי סעיף 5, לו היה חל עליו הסעיף האמור, במספר החודשים שיחלפו עד למועד שנקבע לבדיקת הנכה לשם קביעת דרגת נכותו מחדש.

           סעיף 4ד לחוק, אשר כותרתו "אי תשלום תגמולים נוספים", קובע כי זכאות למענק בהתאם לסעיפים 4 עד 4ג לחוק שוללת זכאות לכל תגמול אחר על-פי החוק:

נכה הזכאי לתגמולים בדרך של מענק, לפי סעיפים 4 עד 4ג, לא ישולם לו כל תגמול אחר לפי חוק זה.

מיום 28.12.1995

תיקון מס' 17