ניתן לעשות שימוש בהאזנות סתר להוכחת עבירות שאינן חלק מהתיק לשמו ניתן הצו.

      ההליך

1.      1.      זוהי החלטה משלימה במסגרת בקשת המדינה לעצור את המשיבים עד תום ההליכים נגדם.

2.      2.      נגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס למשיבים עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע. פרטי העבירות ועיקרי הראיות נדונו בהרחבה בהחלטה מיום 29.9.09.

3.      3.      אותה החלטה ניתנה על יסוד ההנחה כי תוצרי האזנת הסתר אשר בתיק החקירה דנן יהיו קבילים במשפטם של המשיבים. זאת, משום שכל מסכת הראיות נגד המשיבים מבוססת על האזנות הסתר. כאמור באותה החלטה, הסנגורים טענו כי תוצרים אלה לא יהיו קבילים במשפט, ולפיכך יש לקבוע כי אין ראיות לכאורה בתיק זה.

4.      4.      השאלה המשפטית בדבר קבילות האזנות הסתר לא נדונה מיד, על מנת לאפשר למדינה לבדוק את עצמה, ועל מנת לאפשר לשני הצדדים טיעון מסודר בכתב בעניין זה. שאלת הראיות עצמן, בהנחה שהמוצרים קבילים, נדונה מיד, שמא יש בטענות ממש ויש לשחרר את המשיבים בכל מקרה.

5.      5.      בהחלטה העיקרית מיום 29.9.09 נקבע שיש ראיות לכאורה נגד המשיבים. בעקבות אותה החלטה שוחררו המשיבים 2-4 בתנאי שחרור נוקשים. המשיבים 1 ו- 5 נותרו במעצר על מנת להמתין לתסקיר בעניינם. החלטה זו היא, אפוא, החלטה משלימה.

6.      6.      יש לציין כי מששוחרר המשיב 3 לחלופת מעצר הודיע בא כוחו כי אין הוא מעוניין עוד למצות טענה זו בשלב המעצר, וכי הוא יעלה את טיעוניו במסגרת התיק העיקרי. תגובה לטענות המדינה לגופו של עניין הגיבו עו"ד איצקוביץ' ב"כ המשיב 2, ועוה"ד פרנטי וחימי, באי כוח המשיבים 4 ו- 5. אל טיעונם הסדור והנרחב של אלה הצטרף ב"כ המשיב 1.

7.      7.      יש לציין כי בטיעון בעל פה עלו טענות שונות, אולם במסגרת הטיעון בכתב טענו ב"כ המשיבים שתי טענות עיקריות, כמפורט להלן, ונראה כי זנחו את יתר הטענות.

פרטי צו האזנת הסתר

8.      8.      ביום 6.8.09 ניתן הצו להאזנת הסתר על ידי סגן נשיא בית המשפט המחוזי (כב' השופט אזולאי). לפי צו זה הותר להאזין לקו הטלפון של אלמוני (שהתברר מאוחר יותר כמשיב 5 דנן) במספר מסוים.

9.      9.      אין מחלוקת כי הבקשה הוגשה ואושרה נוכח חשדות שהיו קיימים באותה עת ביחס למשיב 1, בקשר לעבירות "היזק מכוון בחומרי נפץ" וכן קשירת קשר לביצוע פשע. הבקשה מתארת בפרוטרוט תלונה מסוימת, אודות פיצוץ מסוים, שהתרחש בעבר. נמסר פירוט של שיחות בין המשיב 1, שהיה החשוד הידוע באותה עת, לבין האלמוני שהחזיק בטלפון נשוא הבקשה. צוין כי מחקר תקשורת מגלה התקשרות תכופה של האלמוני עם המשיב 1, לפני הנחת אותו מטען, אולם אין כל תקשורת בעת ביצוע העבירה, דבר המלמד, לכאורה, כי שהו יחדיו. משיקולים אלה ביקשה המדינה: "לנוכח חומרת העבירה, ולאור הפגיעה בתחושת הביטחון של האזרח והסיכוי הסביר להשיג ראיות נוספות באמצעות האזנת הסתר, מתבקש כבוד בית המשפט לאשר לנו העלאת האזנת סתר זו ולתמלל שיחותיו, שיחות אודותיו ושיחות החושפות עבירות נוספות של נשוא הבקשה ואחרים המעורבים עמו בפלילים."

10.  10.  ההחלטה עצמה צולמה כך שכתב היד אינו קריא במלואו. אולם, עולה כי הצו ניתן אכן "לחקירה ולאיסוף ראיות נגד מחזיק המכשיר הנדון ואחרים המעורבים עמו בפלילים".    

סמכות סגן הנשיא

11.  11.  הטענה הראשונה הועלתה על ידי עו"ד איצקוביץ בלבד. לטענתו, מכיוון שהחוק הסמיך את נשיא בית המשפט ונשיא אחר מצריך הסמכה של הנשיא, יש לומר שקיים חוסר בתיק החקירה, הסמכת הנשיא את סגן הנשיא.

12.  12.  לטעמי, טענה זו רחוקה, ואינה מתאימה לשלב זה של המשפט. כלל ידוע הוא ש"חומר החקירה" בתיק אינו צריך לכלול את כל מערכת ההסמכות המשפטיות אשר התביעה נשענת עליו. אם מבקש נאשם להפריך חוקיות של סמכות נחזית לכאורה, עליו לכל הפחות לטעון זאת במשפט לגופו, במסגרת התשובה לאישום. כך, לגבי חוקיות תמרורים, מינוי תובעים, הסמכת מפעילי מכשירים ועוד. בחלק מן המקרים, די בעצם הטענה במשפט כדי להעביר נטל הבאת ראיה אל המאשימה (כגון בהעלאת טענה בדבר חוקיות תמרור). אולם, לצורך שלב זה של "ראיות לכאורה" ניתן וראוי להסתמך על חזקת התקינות של כל מעשה מנהלי, בודאי של בית המשפט המחוזי. יוער כי ישנה דעה שאף לצורך המשפט העיקרי, לעניין הסמכה כמו זו דנן, די בחזקת התקינות, ללא כל ראיה בכתב אודות הסמכה ספציפית (ראו תפ"ח (ת"א) 1226/04 מדינת ישראל נ' שורפי (מיום 14.9.09) פסקאות 21 - 23. 

13.  13.  יוער כי טענה אחרת שהעלה עו"ד איצקוביץ גם כן בהקשר זה, לעניין שעת מתן ההיתר ש(כן ההאזנה החלה בו ביום), גם כן נפתר, למעשה, מתוך החזקה כי הרשויות פועלות כדין.  מה גם שהשיחות נשוא הקשר דנן נשמעו בשעות הלילה המאוחרות, בהן אין בית המשפט פועל בדרך כלל. לפיכך, קיימת גם חזקה עובדתית כי הצו ניתן לפני שנקלטו האזנות הסתר.

קבילות האזנות להוכיח עבירות שאינן חלק מן הפרשה שבגינה נתבקש הצו

14.  14.  כאמור, בתיק זה התבקש הצו בהקשר ברור של פרשה מסוימת של הנחת מטענים. העבירה נשוא כתב האישום הוא קשר ספונטאני, שנוצר בין המעורבים, לפגוע במתלוננים וברכושם בפרשה דנן. זאת, עקב אירוע מסוים, סכסכוך של קטין ובעל קיוסק, שאין לו כל קשר להנחת המטענים הנטענת בבקשה למתן צו להאזנת סתר.

15.  15.  טענת הסנגורים היא שאין התוצרים של האזנת סתר כשרים כראייה אלא בהקשר לפרשה שבגינה הוזמנו. זאת, על יסוד ע"פ 1302/92 מדינת ישראל נ' נחמיאס פ"ד מט(3)309 (להלן: הלכת או פרשת " נחמיאס")