ניתן להמחות את זכות התביעה בגין הפרת זכויות יוצרים

1.         נגד הנתבעת הוגש כתב תביעה לסעד כספי בסך 2,500,001 ש"ח בגין הפרת זכויות קנין רוחני וזכויות יוצרים באינטרנט.

עניינה של החלטה זו בטענות שהועלו על-ידי הנתבעת - במסגרת כתב ההגנה שהוגש על-ידה וכן בטעוניה בעל-פה ובכתב - לענין מחיקתה על הסף של התביעה.

כפי שפורט בכתב התביעה, לתובעת 2 - שהינה תאגיד בינלאומי הרשום בארצות הברית והמייצג צלמים ידועים מכל רחבי העולם, מאגר יצירות צילום של צלמים שונים - וביניהם 24 צלמים מארצות הברית (תובעים 3 - להלן "הצלמים" או "היוצרים") המשמשות למטרות מסחריות, כשבידה זכויות היוצרים והזכות הבלעדית להסדרת השימוש באותן יצירות. לצורך קידום מכירות, הצגת והפצת הצילומים מפעילה תובעת 2 עם תובעת 1, שהינה נציגתה הבלעדית בארץ, אתר אינטרנט בכתובת     www.getlyimages.com , ובו מוצגות יצירת צילומיות שונות.

            כנטען בכתב התביעה, הנתבעת שהינה חברת תיירות בישראל, הפיקה ופרסמה בסניפיה חוברות פרסום שונות שעניינן שיווק דילים מיוחדים לנופשונים וטיולים בחו"ל, המכילים 165 הפרות שונות של 27 יצירות צילום השייכות לתובעים, בלא שרכשה רישיון שימוש עבור הצגת צילומים אלו בפומבי או אף יידעה את התובעים על כך. עוד כנטען הושמטו מהצילומים שהופקו ופורסמו כאמור סימן ההיכר של תובעת 1 (סמל מים).

            לכתב התביעה צורפו הצילומים המקוריים וכן החוברות המפרות שבהן הצילומים שנלקחו מאתר האינטרנט האמור.

2.         לטענת הנתבעת, משלא צורפו יפויי כוח של הצלמים - שרק הם בעלי זכויות היוצרים שבידם לתבוע פיצוי בגין הפרת זכויותיהם וכל עוד לא העבירו כדין את זכויותיהם, בהסכם בכתב או על-ידי יפוי כוח נוטריוני למי מהתובעות - אין בידי תובעת 2 שום זכות להעביר לידי תובעת 1, וממילא אין יריבות בין תובעות 1 ו-2 (להלן: התובעות) לבין הנתבעת .

            עוד לטענתה, לא צויינו כדין פרטי הצלמים, לרבות שמותיהם, מספרי הזיהוי שלהם, כתובותיהם ושאר הפרטים הנדרשים על-פי תקנות סדר הדין, ולפיכך יש למחוק אותם מכתב התביעה.

            עוד נטען, כי דין התביעה להיות מסולקת על הסף גם מן הטעם שלא פורטה בכתב התביעה העובדה הבסיסית המקימה עילת תביעה בענין הפרת זכויות יוצרים, שהיא קיומן של זכויות היוצרים ביצירות שלהפרתן טוענים; כן לא צויין מועד יצירת כל יצירה, נתון רלוונטי לשאלת קיומן של זכויות יוצרים בו נוכח הוראת סעיף 21 לחוק זכות יוצרים, 1911 (להלן: "חוק זכות יוצרים" או "החוק"). כמו כן לא צורף שום מסמך, שיש בו משום ראשית ראיה, כדי להראות מי בעל זכויות היוצרים בכל צילום.

            עוד נטען, כי יש לראות בתובעות תאגיד משותף לניהול זכויות מאחר וחבריהם - היוצרים - כובלים את עצמם, בין היתר ביחס למחיר היצירות שישווקו על-ידן, ובשל האיסור על קיומם של הסדרים כאמור, כעולה מסעיף 4 לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 (להלן: "חוק ההגבלים העסקיים"), אין הן יכולות להיות צד לתובענה דנן ללא היתר מאת הממונה על ההגבלים העסקיים.

3.         מנגד נטען על-ידי התובעות, כי משבבעלותן הרישיון לשימוש והפצת הצילומים, מאחר שהצלמים בעלי זכויות היוצרים צורפו כדין לתובענה, ומשזכויות התביעה הומחו להן כדין על ידי הצלמים (ולכך הפנו לחוזי ההתקשרות עם הצלמים, שהוגשו לבית המשפט), הרי שמכוח פסה"ד בע"א 2173/94 Tele Event Ltd. נ' ערוצי זהב ושות', פ"ד נה(5) 529 (2001) (להלן: "ענין Tele Event") וסעיפים 5-6 לחוק זכות יוצרים, הן באות בנעלי הצלמים וזכאיות לתרופות ולסעד כמפורט בכתב התביעה.

לענין "גילם" של הצילומים הצהירו התובעות כי " כל הצילומים חוסים בצילו של החוק וצולמו בתוך 50 השנים האחרונות. במידה וחלילה צילום אחד מוקדם מתאריך זה, הרי שהתובעת תפעל ע"פ דרישת החוק בהתאם" (סעיף 35 לתגובת התובעות)

בתשובה לטענות הנתבעת לענין מעמדן של התובעות והצורך בקבלת היתר לפי חוק הגבלים עסקיים נטען כי " התובעת 1, הינה חברה זרה המייצגת זכויות של יוצרים זרים מכל רחבי העולם, אשר התובעת 2, כבעלת הרישיון החוקי של התובעת 1, מחוייבת באכיפת זכויות אלה בתוך תחומי מדינת ישראל כחלק בלתי נפרד מתנאי הזיכיון" (סעיף 27 לתגובה), וממילא, לטענתן, חוק ההגבלים העסקיים אינו חל עליהן. עוד לשיטתן, מאחר ובניגוד להסדרים שנדונו בה"ע (ירושלים) 3574/00 הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ ואח' נ' הממונה על ההגבלים העסקיים, תק-מח 2004(2) 1724 (2004), שעניינם היה הסדרים אנכיים בין היוצרים או חברות התקליטים, המעלים שאלות של הסדרים כובלים, ההסדר בין התובעת 1 לבין היוצרים הוא הסדר אנכי (בין החברה לבין היוצר), לא מתעוררת שאלת קיומו של הסדר כובל, אף אם חוק ההגבלים העסקיים היה חל על התובעת  1.

ד   י   ו   ן

העדר יריבות

4.         עיון במסמכים שצירפו התובעים לתגובתם לבקשה מעלה, כי הגם שבמסגרת ההסכם בין הצלמים לבין התובעת 2 נקבע כי זכויות היוצרים בצילומים ישארו בכל מקרה בידיהם, הרי שבמקביל המחו הצלמים את זכויות התביעה שלהם בגין הפרת זכויות היוצרים שלהם בצילומים לידי התובעת 2, וכן הסכימו כי באם התובעת 2 אכן תתבע בשמם, הם יהיו מנועים מלהגיש תביעה כנגד הצד המפר באותה עילה:

" Right to Make and Defend Claims. Except for claims by the

 artist against the Brand Company and/or any Getty offices, or against the artist by the Brand Company and/or any Getty offices, as otherwise agreed in writing, Artist grant the Brand Company the exclusive right, but not the obligation, subject to Section 9.2 (Indemnification Obligation), at the Brand Company's Expense and in it sole and reasonable discretion, to make, control, settle and defend claims related to the Accepted Images, including, but not limited to, claims relating to infringements of copyrights and other intellectual property rights, misuse, theft, damage, destruction and loss... this section... shall not be construed to limit the Artist's right to prosecute or defend any claim against any other party unless and until the Brand Company exercises its rights hereunder. Without limiting its discretion as set forth above, the Brand Company agrees to notify Artist within a reasonable period of time after being aware of any claim..." (Section 9.1 to " Getty Images Standard Terms and Conditions")

מן האמור לעיל עולה, כי הצלמים המחו למעשה את זכויות התביעה שלהם לתובעת 2, וזו ייפתה את כוחה של תובעת 1 להגיש התביעה בשמה ובשם הצלמים.

5.         טוענת באת כוח הנתבעת, כי על פי הדין לא ניתן להמחות זכויות תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים, בשל העדר זכות קניינית בצילומים בידי התובעות. לצורך כך הפנתה לסעיף 6 לחוק זכויות יוצרים, שלשיטתה שולל את אפשרות המחאת זכויות התביעה הגלומות בו, ולהסדרים בחוקים שונים שכנטען תומכים בטענתה.