ניקולא (מוראני) נ' קמרי ואח'

החלטה

בפני בקשת המבקשת, נתבעת מס' 4 (להלן: "הנתבעת") לפסול חלק מחוות דעתו של ד"ר ברוק, המומחה בתחום הפנימי שמונה על ידי ביהמ"ש על בסיס הסדר דיוני שקיבל תוף של החלטה ביום 12.2.09, וזאת ביחס לחלק בחוות הדעת שבה קבע המומחה כי לתובעת נכות בשיעור 10% בגין פגיעה בריאות.

לטענת הנתבעת, מאחר והמומחה הינו מומחה בתחום הפנימי ואין לו מומחיות בתחום הריאות, ומשמונה לבדוק קיומה של נכות אצל התובעת כתוצאה מפגיעה בטחול ובכבד בלבד, הרי שהוא חרג מתחום מומחיותו ולפיכך יש לפסול את חוות דעתו ולמנות מומחה בתחום הריאות, במקומו.

התובעת מתנגדת נחרצות לבקשה. לטענתה זו הועלתה בחוסר תום לב ובניגוד להחלטות ביהמ"ש אשר הורו על הגשת תחשיבי נזק ויש בהעלאתה במועד זה, 7 חודשים לאחר שהתקבלה חוות הדעת, כדי לגרום לנזק של ממש לתובעת, ורק בשל כך יש לדחותה. מעבר לכך, לגוף הטענות, מדגיש ב"כ התובעת כי בהתאם לתשובותיו של ד"ר ברוק לשאלות הבהרה שהופנו אליו בענין זה, תחום הריאות הינו חלק מתחום הרפואה הפנימית, ובמהלך שנות עבודתו וגם לאחר פרישתו עסק רבות גם בתחום זה. כמו כן מאחר והמומחה הסתמך על תוצאות בדיקה שפוענחו על ידי מומחה בתחום הריאות, אין הדבר שונה ממומחה בתחום האורטופדי, למשל, המסתמך על פענוח של בדיקות הדמייה שנעשה על ידי רנטגנולוג או רדיולוג, ואין בכך להביא לפסילת חוות דעתו.

לאחר עיון בטענות הצדדים שנפרשו בפני בהרחבה וכן בפסיקה רלבנטית בשאלת פסילת חוות דעת מומחה, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות, לגופה ולא מהטעמים הפרוצדוראליים שהעלה ב"כ התובעת (אם כי גם לגביהם הבעתי במרומז דעתי כבר החלטתי מיום 3.1.10).

לאור תשובותיו של ד"ר ברוק לשאלות ההבהרה שהפנתה אליו הנתבעת, על אף שאינו בעל מומחיות בתחום הריאות, כפי שזו מוגדרת בהתאם לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג-1973) (להלן: "התקנות"), הרי שהוא בעל ידע בתחום זה ושוכנעתי מתשובתו, בשלב זה, כי יש לו ידע מספיק בתחום הריאות על מנת לחוות דעתו בענין זה. כפי שקבע ביהמ"ש העליון בפסיקתו (אשר הנתבעת בבקשתה בחרה רק להביא חלק מהציטוט...):

"...בדרך כלל רק מי שמומחה באותו שטח רפואי הינו בעל מטען הידע והנסיון הנדרשים כדי לאבחן מצבו של חולה באותו שטח ולקבוע אם נותרה לו נכות באותו שטח רפואי....עם זאת, אין לשכוח, שלכל רופא השכלה וידיעה כללית בענפי הרפואה השונים, ולעיתים יכול רופא כללי, או רופא אשר התמחותו בשטח רפואי אחד, לחוות דעתו גם בשטח אשר יש לו בו ידע, אפילו אין בידו תעודת מומחה לעסוק באותו שטח רפואי. השאלה אם יש לו הידע המספיק באותו שטח רפואי, ובאיזו מידה ניתן לסמוך על חוות דעתו, עניין הוא לבית המשפט לענות בו. וכמו בכל ענין בו נדרשת הוכחה במשפט אזרחי, על בית המשפט לשקול ולהחליט אם די בראיות הרפואיות שבאו בפניו על מנת לשכנע במידת השכנוע הנדרשת במשפט האזרחי בדבר קיומו של ממצא רפואי לו טוען מי מהצדדים שבפניו" (ע"א 676/88 חונדיאשוולי נ' בידרמן חברה לביטוח בע"מ (תאריך לא ידוע) (ההדגשות אינן במקור – פ.ל.)

לכך יש להוסיף את העובדה כי גישת ההלכה הפסוקה לפסילה של חוות דעת מומחה מטעם ביהמ"ש הינה כי יש לנקוט בכך רק במקרים בהם לא ניתן להתגבר על הליקויים שנפלו בחוות הדעת, ככל שנפלו, בדרך אחרת (כמו למשל: מינוי מומחה נוסף) כדברי ביהמ"ש העליון:

"הכלל הוא כי חוות דעתו של המומחה לא תיפסל אם אין מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין, שיש בו כדי לגרום לעיוות דין. בין יתר שיקוליו בהקשר זה על בית המשפט להביא בחשבון את תום ליבו של המומחה ואת האפשרות לתקן את השגגה" (רע"א 7714/05 כהן נ' רשות הנמלים והרכבות ואח' (26.1.06) וכן רע"א 6116/97 שוחט נ' ציון (28.11.97)).

צודק ב"כ התובעת כי על אף שקיימת התמחות בתחום הריאות, אין בכך לשלול את טענת ד"ר ברוק שהתחום הריאות הינו חלק מתחום הרפואה הפנימית (הדבר גם עולה בקנה אחד עם הדרישות שהציבו התקנות לקבלת תואר מומחה בתחום הפנימי – ראה תקנה 37(1)(ב)) ואין כל הכרח כי ימונה מומחה ביחס לכל אחד מתתי התחומים לגביהם נטען לקיומה של פגיעה. יתירה מכך, בניגוד לטענת הנתבעת, אין בהסדר הדיוני כל קביעה כי המומחה התמנה לבדוק פגיעות מסוימות ולא אחרות, ודי בכך להביא לדחיית הטענה כי המומחה חרג מסמכותו.

במקרה דנן, הנתבעת טוענת כי המומחה, בשל העדר מומחיותו בתחום הריאות, הסתמך על פענוח בדיקה שנעשה על ידי מומחה אחר, פענוח, אשר לטענת הנתבעת, נפלו בו ליקויים. אלא שהנתבעת בשאלותיה לד"ר ברוק התמקדה אך ורק בהעדר תואר של מומחה בתחום, אולם לא הפנתה אליו שאלות הנוגעות לעצם הענין, דהיינו לליקויים הנטענים על ידה בפענוח הבדיקה עליה הסתמך. משכך, אין לביהמ"ש כלים כלשהם לבחון את מידת הידע שיש לד"ר ברוק בתחום הריאות, ולאור תשובתו לשאלת ההבהרה לפיה הוא צבר נסיון רב בתחום זה במהלך שנות עבודתו כמומחה בתחום הפנימי, אין מקום לקבוע כי אין לו את הידע הנדרש.

משכך אני דוחה את הבקשה. ככל שהנתבעת תבקש להפנות לד"ר ברוק שאלות הבהרה נוספות (על אף חלוף הזמן) הרי שלאור החלטתי זו ועל מנת לאפשר לה לעמת אותו עם טענותיה ביחס לפענוח תוצאות הבדיקה, אתיר לה לעשות כן בתוך 30 יום כאשר העתק השאלות ישלח במקביל לתיק ביהמ"ש.

ככל שהנתבעת לא תשלח שאלות הבהרה כאמור, על הנתבעים להגיש תחשיבי נזק מטעמם בתוך 45 יום, במקביל.

מעבר לצורך אציין כי יש צדק מסוים בטענות ב"כ התובעת כנגד התנהלות הנתבעת שרק בחלוף 7 חודשים ממועד קבלת חוות הדעת ולאחר שהתובעת הגישה תחשיב נזק מטעמה בהתאם להחלטת ביהמ"ש, מעלה בקשתה זו. לא נעלם מעיני כי תשובותיו של ד"ר ברוק התקבלו באיחור וכי רק בחודש 11/09 התקבלו אצל הנתבעת תוצאות בדיקת הריאות עליה הסתמך המומחה, אולם אין בכך להצדיק את "שתיקתה" של הנתבעת במשך תקופה כה ארוכה מאז שהתקבלה חוות הדעת והעדר כל הודעה לביהמ"ש או לב"כ התובעת כי היא שוקלת הגשת בקשה מעין זו (ובקשת ארכה לעשות כן…) דבר שבהחלט הייתי נעתרת לו ומעכבת את הגשת תחשיבי הנזק עד להשלמת הבירור הנדרש על ידי הנתבעת. כמובן שאין בכך להביא לדחיית הבקשה בשל פגם פרוצדוראלי שכן מדובר בפגם הניתן לתיקון ואין טעם לנסות ולהחיש את ההליך המשפטי, בעיקר בתיקי נזיקין, תוך הצבת מחסום פרוצדוראלי, כפי שמבקשת התובעת, שכן בסופו של יום הדבר רק יגרום להארכתו. יחד עם זאת, יש בכך להביא לחיוב הנתבעת בהוצאות התובעת בגין הבקשה בסך של 1,500 ש"ח בצירוף מע"מ, אשר ישולמו בסיומו של ההליך.

ניתנה היום, כ"ג טבת תש"ע, 09 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.