ה"ט
בית משפט לעניני משפחה ראשון לציון
|
56508-12-12
03/01/2013
|
בפני השופט:
יעקב כהן - סגן הנשיאה
|
- נגד - |
התובע:
האם
|
הנתבע:
האב
|
|
עניינה של החלטה זו מתן נימוקים להחלטתי מיום 1.1.13 בעניין ביטול צו הגנה שניתן כנגד אב במעמד צד אחד בתאריך 27.12.12 בבימ"ש השלום ברמלה.
השתלשלות העניינים:
1. ---- (להלן "
האם") ו---- (להלן: "
האב") ניהלו מערכת יחסים של ידועים בציבור החל משנת 2007 ועד חודש יולי 2010 אז נפרדו השניים.
לצדדים נולדו שני ילדים: הבת , ילידת ---- והבן, יליד ----(להלן: "
הקטינים").
2. ביום 25.10.11 הגישה האם לבימ"ש זה תביעה למשמורת על הקטינים
(תמ"ש ----).
ביום 18.12.11 קבעתי בהסתמך על חזקת הגיל הרך כי המשמורת הזמנית על הקטינים תימסר לידי האם, וכן הסמכתי את פקידת הסעד לסדרי דין בעיר מ', על פי הוראות סעיפים 19 ו- 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב- 1962 (להלן: "
חוק
הכשרות המשפטית") לקבוע, לפקח ולשנות סדרי ראיה בין הילדים לבין האב.
ביום 21.6.12 הגיש האב תביעה לקביעת הסדרי ראייה עם הקטינים (
תמ"ש ----). האב טען בכתב התביעה כי מאז חודש פברואר 2012 מונעת ממנו האם להיפגש ולשוחח עם הקטינים, וכי כלל ניסיונותיו להגיע להסדר בעניין הסדרי הראייה כשלו עקב חוסר שיתוף פעולה מצד האם. כמו כן הגיש עוד באותו היום בקשה דחופה למינוי פקידת סעד ולעריכת תסקיר וכן בקשה לקביעת הסדרי ראייה זמניים.
3. בהחלטתי מיום 29.6.12 הפניתי את הצדדים בדחיפות ליחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה לשם קביעת הסדרי ראיה, וכן הוריתי על המצאת תסקיר סעד מהלשכה לשירותים חברתיים במ', בו תתואר מערכת היחסים שבין בני הזוג ומערכת היחסים בין כל הורה לכל אחד מהילדים, תפקודו של כל אחד מההורים כהורה, המלצות לעניין משמורת והסדרי ראיה, וכן המלצות טיפוליות ככל שישנן.
בדיווח עו"ס יח' הסיוע הגב' יפעת מיום 2.7.12 נכתב כי האם ביקשה שמועד הפגישה ייקבע לאחר מועד הדיון בביהמ"ש הקבוע לתאריך 4.7.12.
4. ביום 4.7.12 התקיים לפני דיון במעמד הצדדים ובאי כוחם.
ב"כ התובעת העלה בדיון זה טענות קשות כנגד התנהגות האב כלפי הקטינים וציין: "
סדרי הראיה הופסקו בפועל עקב התנהגותו של האב הן בכך שחשף את הילדים לתכנים של פגיעה בדמותה של אמם באופן שגרם לילדים לאי שקט בעת ששבו אל האם, להתמרדויות ולכעסים והן בכך שמספר פעמים התפרץ בעת השבת הילדים בנוכחותם כלפי האם באופן שפגע קשות בקטינים" (עמ' 1, שורות 12-14). הוא הוסיף וציין כי האם אינה מתנגדת עקרונית לקיום קשר בין הקטינים לבין האב אולם היא חפצה להגן על הקטינים מפני התנהגותו האמורה של האב (עמ' 1, שורות 15-16).
5. ב"כ האב הכחיש הטענות שיוחסו לאב בדבר אלימותו וטען כי דווקא האם היא שאלימה ואף סטרה לו בעבר, וכן כי גורמת למריבות עימו במכוון אל מול הקטינים. עוד טען, כי בעבר התקיימו הסדרי ראייה שהיו מוסכמים על הצדדים, אולם מזה מספר חודשים ניתקה האם על דעת עצמה את הקשר בין האב לקטינים, ומונעת מהם קשר עימו ועם בני משפחתו (שם, עמ' 2, שורות 15-30).
6. בהחלטתי בסיום הדיון מיום 4.7.12 אישרתי את מסירת המשמורת הזמנית לידי האם וקבעתי סדרי ראיה, בהחלטה דלהלן:
"
1. מסתבר כי מזה מספר חודשים נותק הקשר בין הילדים ובין האב.
2. אין בפני ביהמ"ש כל אינדיקציה לחוסר מסוגלות הורית של מי מההורים. בנסיבות הקיימות וכל עת שלא תתקבלנה אינפורמציות סותרות יש להחיל את חזקת הגיל הרך. המשמורת הזמנית בקטינים תישאר לפיכך בשלב זה בידי אמם. האפוטרופסות בקטינים נשארת משותפת לשני הוריהם. על ההורים לשתף פעולה ביניהם ולהתייעץ בכל עניין מהותי הנוגע לקטינים. מובהר כי האב זכאי לקבלת כל אינפורמציה מכל גורם שהוא בכל נושא מהותי הנוגע בקטינים לרבות ענייני בריאותם וחינוכם.
על האם לדווח לאב על כל התרחשות או אירוע בחיי הקטינים החורגים מהמקובל הן בתחום הבריאותי והן בתחום החינוכי והן בכל נושא אחר על פי שיקול דעתה. על האם לדווח לאב על כל האירועים במוסדות החינוך בעוד מועד באופן שיאפשר לאב לקחת חלק בחיי הילדים ובאירועים בהם הם נוטלים חלק.
3. אין הדעת סובלת ניתוק של ילדים מאביהם באקט חד צדדי של אם. האב הינו מורה, אדם נורמטיבי, אוהב את ילדיו ודואג להם ועותר בפני ביהמ"ש לקיום קשרים מקובלים עמם.
4. בתאריך 26/6/12 הוזמן תסקיר סעד מהלשכה לשירותים חברתיים במ'. בנוסף לכך הופנו הצדדים באותה החלטה ליח' הסיוע שליד ביהמ"ש לענייני משפחה בראשל"צ כדי לנסות ולגבש הסכמות של ההורים בעניין סדרי הראיה. מדיווח של עו"ס יח' הסיוע גב' יפעת מיום 2/7/12, עולה כי האם ביקשה שמועד הפגישה יתואם רק לאחר הדיון בביהמ"ש בתאריך 4/7/12. לא היה כל מקום לדחיית מועד המפגש ביח' הסיוע אל מעבר לתאריך הדיון. להיפך, על האם היה להתייצב ביח' הסיוע במועד שנקבע לצדדים כדי לנסות ולגבש בעזרת עו"ס יחידת הסיוע סדרי ראיה עם האב שהרי חזקה על האם שאין היא חפצה לקטוע את הקשר בין הילדים לבין אביהם ואין היא חפצה לשלול מילדיה את הזכות ליהנות מהקשר עם אביהם.
5. בשלב זה נוצר צורך לקבוע סדרי ראיה ללא כל דיחוי נוסף באופן שהקשר בין האב לילדים יחודש ויעמיק, לטובת הקטינים הזקוקים הן לאהבת אמם והן לאהבת אביהם".