ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
64138-07
28/03/2011
|
בפני השופט:
ישי קורן
|
- נגד - |
התובע:
אבנר נטר
|
הנתבע:
1. מירי דור 2. תום בן דוד 3. הקדש קראפט חיים דב וזעלדע גליקא
|
פסק-דין |
פסק דין
פתח דבר
1.עניין לנו בתביעה לסילוק יד, שיסודה בסכסוך בין בעלי חלקות סמוכות בגוש 6927 בתל אביב. התובע הוא הבעלים הרשום של חלקה מס' 53, הסמוכה לרח' מגדל בצד דרום מערב. חלקה זו היא כמין "ר" הפוכה, ובצידה המערבי היא משתרעת בין רח' מגדל לרח' חברת ש"ס; הנתבעת 1 היא הבעלים של חלקה 54, אשר גובלת בחלקה 53 בצד צפון-מערב ובצד צפון-מזרח של חלקה 54. הנתבע 3 הוא הבעלים של חלקה 55, אשר גובלת בצד הדרום מזרחי של חלקה 54, ובצד הדרום מערבי של חלקה 53. להלן סקיצה של השטח (להמחשה בלבד, ושלא בקנה מידה מדוייק):
צ535455544
צ
53
54
55
544
התביעה
2.הנתבעים 1-2 פלשו לחלקתו של התובע, הן מתחום חלקתם, והן מתחום חלקתו של הנתבע 3 אשר גם אליה פלשו. הפלישה נעשתה באמצעות בניית גדר אבן בתחומי חלקת התובע, בסמוך לגבול שבין חלקת הנתבעים 1-2 לחלקת התובע, ובהרחבת הגדר בסמוך לגבול שבין חלקת הנתבע 3 לחלקת התובע. (תחומי הפלישה מסומנים בשחור בסקיצה דלעיל).הנתבעים 1-2 חצבו חורים בגדר והציבו בהם קורות ברזל אשר חודרות לתחום חלקת התובע, ואף התקינו מזגן אשר חודר לתחום חלקת התובע.
3.התובע מבקש להורות לנתבעים 1-2 לסלק ידם מחלקת התובע, ולהרוס את כל שנבנה על ידם בתחום חלקת התובע. התובע מבקש להורות לנתבע 3 לסלק ידו מחלקת התובע, ולהרוס את גדר האבן התוחמת את חלקת הנתבע 3 תוך חדירה לתחום חלקת התובע. לחילופין, מתבקש בית המשפט לקבוע כי הנתבעים 1-2 או התובע זכאים להרוס את הגדר הסמוכה לגבול חלקת הנתבע 3.
ההגנה
4.הנתבעים 1-2 הסדירו את את נושא המזגן וקורות הברזל וכל שנותר הוא דרישת התובע להרוס את חומת האבן המפרידה בין ביתם של הנתבעים לבין חלקת התובע. מדובר בחומת אבן עתיקה, לפחות מתקופת הטורקים. הנתבעים לא בנו את החומה, לא הוסיפו עליה ולא גרעו ממנה דבר. "לנתבעים אין כל עניין מה יעשה התובע ברכושו ובמקרה זה אין הליך זה בצורתו הנוכחית מעניינם שכן עניין התביעה 'חיוב הנתבעים להרוס חומה עתיקה, על חשבונם ועל אחריותם, הכל בניגוד לחוק'." (סע' 13 לכתב ההגנה.) הלכה למעשה אין כל יריבות בין התובע ובין הנתבעים. הנתבעים טוענים להתיישנות עילת התביעה, ורכישת המקרקעין מצידם בתום לב. הנתבע 2 אינו בעל זכויות במקרקעין ויש למחוק אותו מכתב התביעה.
5.הנתבע 3 מסכים לעובדות הנטענות בכתב התביעה ולסעד הנדרש כלפי הנתבעים 1-2. הנתבע 3 אינו מסתפק במדידה שנערכה מטעם התובעים ומבקש כי תיעשה מדידה על ידי מודד מוסמך אשר יקבע את גבול החלקות. הנתבע 3 לא הקים את גדר האבן שבין חלקתו לחלקת התובע. חלקו הנמוך של הקיר מצוי במקום עשרות שנים, ובטרם רכש התובע את חלקתו. את עלות פירוק הגדר יש להשית על התובע.
דיון
6.ביום 18/12/2008 מינה בית המשפט, בהסכמת הצדדים, את המודד שמעון ורזגר כמומחה מטעמו, לצורך מתן חוות דעת באשר לגבול החלקות נושא התביעה (חלקות 53, 54, 55 בגוש 6927). המומחה התבקש להתייחס בחוות דעתו למיקום גדר האבן ביחס לקו הגבול של החלקות. המומחה הגיש חוות דעת ביום 23/2/2009 וחוות דעת משלימה ביום 30/4/2009. לחוות הדעת הראשונה צורף תרשים של גבולות החלקות ושל הגדר בקנ"מ 1:250, לחוות הדעת המשלימה צירף המומחה את התרשים הראשון ובצידו תרשים בקנ"מ 1:50 של אזור הגדר בלבד. המומחה סימן על גבי התרשים את גבולות החלקות, ומצא כי השטח המחושב תואם את השטח הרשום של כל אחת מהחלקות. עוד מצא המומחה כי הגדר של חלקה 55 (נתבע 3) חורגת לתוך חלקה 53 ותוחמת שטח של כ-5 מ"ר וכי הגדר של חלקה 54 (נתבעים 1-2) חורגת לתוך חלקה 53 ותוחמת שטח של כ-2 מ"ר. ממצאי המומחה מטעם בית המשפט לא נסתרו ואיש לא טען לעניין נכונותם מהחל ועד כלה. ממצאי המומחה תואמים את האמור בכתב התביעה. ניתן לקבוע, אפוא, כי גדר האבן תוחמת את חלקות הנתבעים תוך חריגה לשטח חלקת התובע.
7.הצדדים נחלקו באשר למועד שבו נבנתה גדר האבן. התובע טען בתביעתו שמדובר בגדר "חדשה" שנבנתה על ידי הנתבעים 1-2, ולעומתו טענו הנתבעים 1-2 כי מדובר בחומה עתיקה, לפחות מימי הטורקים. מן הראיות עולה כי איש מהצדדים לא דייק בדבריו. בתצהיר העדות הראשית משנה התובע מגרסתו בכתב התביעה ומעיד כי את הגדר בנה פולש אשר החזיק במקרקעי הנתבעת 1 בשנות ה-90'. בשנת 2000 אף הוצא צו הריסה מנהלי בעניין הקיר. הנתבעת 1 רכשה את החלקה בשנת 2004 ובצעה בה עבודות שיפוץ ובנייה, במהלכם הוגבה הקיר. התובע הגיש חוות דעת מומחה מטעמו, של מר יצחק אברבוך, מודד ושמאי מקרקעין. לצורך מתן חוות הדעת בחן המומחה מסמכים שונים ובהם תצלומי אויר משנים 1963 ו-1985. במסמכים אלה נמצא כי בתצ"א משנת 1985 לא נמצאת גדר האבן ובמקום בו היא בנוייה נמצאים שרידים של גרם מדרגות שהוביל לקומה עליונה במבנה שהיה במקום. בנוסף, ביקר המומחה במקום ומצא כי בבסיס גדר האבן "העתיקה" בנויים בלוקים חדשים מבטון רגיל, ועליהם הונחו אבני כורכר ישנות המשוות לגדר מראה של קיר ישן. מסקנתו של מומחה זה היא כי "הגדרות הפולשות נשוא המחלוקת הוקמו בשנות ה-90 והאלפיים". הנתבעים 1-2 המחזיקים במקום משנת 2004 בלבד, לא הביאו ראיות לסתור את ממצאי התובע. עדותם בדבר עתיקותו של קיר האבן, נסמכת על מראה עיניים בלבד, אשר אין בו ממש. הנתבע 3, מאשר בכתב ההגנה את עיקרי גרסת התובע, לפיהם מדובר בקיר חדש יחסית. חלקו הנמוך של הקיר מצוי במקום עשרות שנים, אך לא למעלה מכך. עמדה זו תואמת את ממצאי המומחה מטעם התובעים, לפיהם הקיר הוקם במהלך שנות ה-90. אלה, אם כן, הממצאים העובדתיים, ועתה למשמעות הנודעת לממצאים אלה.
8.ככל שמדובר בתביעה לסילוק ידם של הנתבעים מחלקת התובע, לא מצאתי בפי הנתבעים 1-2 טענת הגנה שיש בה ממש. התובע הוכיח את בעלותו בחלקה 53. גבולות החלקה נקבעו על ידי מודד מוסמך שמונה על ידי בית המשפט בהסכמת הצדדים, ונמצא כי הנתבעים מחזיקים בשטח השייך לתובע. לפי סע' 16 לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969 זכאי בעל המקרקעין לדרוש מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין. לפי סע' 30 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], בתובענה על הסגת גבול במקרקעין חובת הראיה על הנתבע להראות שהמעשה שעליו מתלוננים לא היה שלא כדין. הנתבעים לא הצליחו להראות מכוח איזו זכות יש להתיר להם להוסיף ולהחזיק במקרקעין השייכים לתובע.
העדר יריבות