פסק דין
בפניי תביעות הדדיות שעניינן בתאונת דרכים שארעה ביום 06.02.2011.
התובע 2 הינו הבעלים של טרקטורון, נושא מ.ר. 55-266-72 (להלן: "הטרקטורון"). במועד התאונה נשוא התביעה נהג בטרקטורון התובע 1, עוז נחמן, בנו של התובע 2 (להלן: "נחמן").
על-פי הנטען בכתב התביעה, במועד הנקוב, רכב הנתבעים מסוג הונדה, נושא מ.ר. 65-952-64 ואשר היה נהוג, אותה עת, ע"י הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") פגע בטרקטורון בחלקו האחורי.
לתמיכה בתביעה, צירף התובע 2 חוות דעת שמאי מטעמו שהעריך את הנזק לטרקטורון עקב התאונה בסך 11,410 ₪. כן נשא התובע 2 בשכ"ט השמאי בסך של 1,300 ₪.
לטענת התובע, בנסיבות האמורות, האחריות המלאה לתאונה הינה לפתחו של הנתבע ומשכך, עליו ועל הנתבעת 2 – מבטחת רכבו – ביחד ולחוד, לשפותו בגין הנזק בהתאם לחוות דעת השמאי.
מנגד, טוענים הנתבעים כי דין התביעה כנגדם להידחות כליל, באשר התאונה ארעה בנסיבות אחרות ושונות מן המתואר בכתב התביעה ובאופן המטיל את האחריות לקרות התאונה לפתחו של נחמן, נהג הטרקטורון.
לטענתם, במועד התאונה נהג נחמן בטרקטורון ללא שהיה בידו רישיון נהיגה וללא שחבש קסדה לראשו.
ועוד טוענים הנתבעים, כי במועד הנקוב, נסע הנתבע בסמוך לצומת יזרעאל דרום. הוא עצר את רכבו לתדלוק בתחנת דלק, שם הבחין בנחמן ובאדם נוסף אשר רוכבים על הטרקטורון, כאשר רק לאחד מהם הייתה קסדה ומי שנהג בטרקטורון לא החזיק ברישיון נהיגה. באותה עת, הייתה בסמוך למקום ניידת משטרה. לטענתו, מתוך ניסיון להתחמק ממנה, עזבו נחמן והאדם הנוסף שהיה עמו את תחנת הדלק. גם הנתבע עזב את תחנת הדלק והחל בנסיעה ישר בכביש. לפתע, סטה הטרקטורון בנסיעה פראית מצידו השמאלי של הכביש ונכנס אל תוך נתיב רכבו של הנתבע במטרה לחצות את הכביש, כל זאת בשעה שהוא נוסע ללא אורות בשעת לילה מאוחרת. עקב כך, ארעה התנגשות בין שני כלי הרכב, כאשר רכב הנתבע נפגע בחזית שמאל ואילו הטרקטורון נפגע בחלקו הימני האחורי.
כתוצאה מההתנגשות הועף הנוסע הנוסף שנסע על הטרקטורון אל עבר מכסה המנוע ושמשת רכב הנתבעים, ואילו נחמן נהג הטרקטורון ברח מן המקום, תוך שהוא יוצר קשר עם אדם נוסף שלא היה במקום על מנת שיביא לו קסדה נוספת. עוד ביקש נחמן מן הנתבע, כי ימסור גרסה שקרית בנוגע לזהות הנהג בטרקטורון, משום שלנהג הטרקטורון לא היה רישיון נהיגה מתאים.
הנתבע פוצה ע"י המבטחת שלו בגין הנזק הישיר שנגרם לרכבו. אי-לכך, הוא הגיש במסגרת ההליך דנן תביעה נגדית, בה עתר לחיוב נחמן בשיפוי עבור הנזק העקיף – השתתפות עצמית והעדר הנחת תביעות- שנגרם לו כתוצאה מהתאונה נשוא התובענה, בהתאם לאישור ההפסדים שצורף לתביעה שכנגד.
בדיון שהתקיים בפניי העידו הנהגים נחמן והנתבע 1 אשר הדגימו בפניי את התאונה באופן מפורט, איש איש לגרסתו.
עוד העידו מטעם התביעה הנוסע שרכב עם נחמן על הטרקטורון במועד התאונה הנדונה, מר עומר אליאב (להלן: "אליאב"), התובע 2 והשמאי מטעם התובעים, מר מימון ויקטור.
כן הוצגו בפניי שלל ראיות, לרבות תמונות המתעדות את הנזקים לשני כלי הרכב (ת/1, נ/5), תעודת חדר מיון מיום האירוע של העד אליאב (נ/1), הודעה שנגבתה מהעד אליאב במשטרה (נ/2), דו"ח פעולה של המשטרה ביחס לאירוע התאונה (נ/3), התכתבויות התובע 2 אל מול הנתבעת 2 (ת/2) וכן חוות דעת שמאי מטעם הנתבעים, מר י. שניידרמן, שאמד את הנזק הישיר לרכב הנתבע בסך 39,665 ₪ (נ/4).
התרשמתי מן העדויות, עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בשלל הראיות אשר הונחו לפניי.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את עדויותיהם, אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לדחות את התביעה העיקרית ולקבל את התביעה שכנגד, ולהלן יפורטו טעמי.
הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על תובע החובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הנטל החל על תובע, בהקשר זה, הינו להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתו- דהיינו את האירוע , את האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר אירע לו כפועל יוצא מכך וקשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע .
בעניינו, כשלו התובעים מלהוכיח את תביעתם ברמה הנדרשת במשפט אזרחי, דהיינו לפי מאזן ההסתברויות.
עליי לציין תחילה, כי לעניין נסיבות אירוע התאונה ואופן התרחשותה מדובר בשתי גרסאות עובדתיות קוטביות, היינו גרסת הנהג נחמן כנגד גרסת הנתבע, כאשר בהקשר זה מצאתי להעדיף את עדותו של האחרון על פני עדותו של נחמן.
עדותו של הנתבע בפניי היתה מהימנה, עקבית וסדורה היטב.