נדחתה תביעת עובד שפוטר סמוך למועד מימוש מחצית האופציות

1.      1.       עניינו של הליך זה - תביעתו של התובע (להלן - העובד) לחייב את הנתבעת (להלן - החברה) לאפשר לו  לממש בתוך 60 יום לאחר מתן פסק הדין את כל יתרת האופציות שהיו לו ערב פיטוריו, בתוספת כל המניות שחולקו בגינן ושיחולקו (אם יחולקו), וזאת  במחיר המימוש הקבוע בהסכם בינו לבין החברה.

2.      2.       הרקע לתביעה:

2.1.   2.1.   העובד עבד בחברה מיום 1.6.96 ועד לפיטוריו ביום 28.3.2000.

2.2.   2.2.   העובד עבד בקבוצת התשתיות, בהיקף של חצי משרה.

2.3.  2.3.   יחסי העבודה בין העובד לבין החברה הוסדרו בהסכם עבודה אישי (נספח א' לתצהיר דר' מנקס).

2.4.   2.4.   בחודש יוני 1996 הוענקו לעובד אופציות של מניות החברה. במהלך תקופת עבודתו, העובד מימש מחצית מהאופציות שהוענקו לו. ביום 15.6.2000 היה העובד זכאי לממש מחצית מכמות האופציות שנותרה בידיו, דהיינו רבע מכמות האופציות שהוקצו לו בחודש יוני 1996. (מכתב הענקת האופציות - נספח ב' לתצהיר דר' מנקס).

2.5.   2.5.   ביום 28.3.2000 העובד פוטר מעבודתו ללא שניתנה לו הודעה מוקדמת לפיטוריו, והחברה שילמה לו תמורת הודעה מוקדמת. לטענת העובד הוא פוטר שלא כדין, מטעמים אלה:  לא הייתה הצדקה עניינית לפיטוריו; הוא פוטר בהליך בלתי תקין; פיטוריו נבעו מרצון החברה לשלול את זכותו למימוש האופציות שהיו בידיו אותה עת.

2.6.   2.6.   החברה טענה כי העובד פוטר בהליך תקין ומשיקולים ענייניים, בשל תפקודו והתייחסותו לעבודה בחברה, ועניין מימוש האופציות לא היווה שיקול בפיטוריו של העובד. לעניין מימוש האופציות טענה החברה כי לפי הוראות תוכנית האופציות לעובדים (להלן - תוכנית האופציות), אין העובד זכאי למימוש האופציות שהיו בידיו במועד פיטוריו, בשל העובדה שבמועד מימוש האופציות לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין העובד לבין החברה.

2.7.   2.7.   בתשובה לטענה זו של החברה טען העובד כי החברה אינה יכולה להסתמך על הוראות תוכנית האופציות, מנימוקים שונים, אליהם נתייחס בפסק הדין.  כן טען, כי לנוכח הפגמים שנפלו בפיטוריו, אין החברה יכולה להסתמך על אקט הפיטורים כדי לשלול ממנו את זכותו לאופציות על פי תוכנית האופציות.

3.      3.       ההליך:

3.1.   3.1.    בתביעתו עתר העובד לחייב את החברה לאפשר לו לממש את יתרת האופציות שהייתה לו ערב פיטוריו. בנוסף, עתר העובד למתן רשות לפיצול סעדים כך שיתאפשר לו להגיש לאחר מתן פסק הדין בהליך "תובענה למתן סעדים נוספים וגם בגין עילות הכלולות בתובענה זו או מי מהן לרבות פיצוי עבור נזקים, השבת סכומי התעשרות שלא כדין, פיצויים עונשיים ו/או פיצויי הלנת שכר". לעניין זה נקבע (החלטת בית הדין מיום 18.1.2004) כי יש להתיר לעובד לפצל סעדים לעניין אחד בלבד - שיעור הנזק שנגרם לו כתוצאה מכך שלא התאפשר לו לממש את האופציות ביום 15.6.2000 - וכי תביעות לסעדים אחרים בקשר לפיטוריו מהחברה על העובד להגיש במסגרת תביעה זו. העובד  לא ביקש לתקן את כתב התביעה לאחר מתן החלטה זו.

3.2.  3.2.   בין הצדדים התנהלו הליכים מקדמיים ממושכים בעניין גילוי מסמכים ושאלונים ( החלטות בית הדין מיום 18.1.2004 ומיום 5.11.2004 ). כן נדחתה בקשת החברה לסלק על הסף את תביעת העובד בעילה של הפרת חובה חקוקה ולמחוק מכתב התביעה טענות העובד בקשר לתוכנית האופציות (החלטה מיום 20.1.2004).

3.3.   3.3.    מטעם העובד העידו: העובד עצמו; מר אביב אברמוביץ, שהיה ממונה על העובד בחלק מתקופת עבודתו בחברה (בסופו של דבר, העובד ויתר על עדותו, לנוכח החלטת בית הדין כי עליו לחקור אותו בחקירה ראשית ולא בחקירה נגדית). מטעם החברה העידו: מר רפי פריינטה, הממונה על העובד; דר' אוסנת מנקס, מנהלת משאבי אנוש של החברה; מר גיל שוויד, מנכ"ל החברה.

4.      4.       השאלות הטעונות הכרעה:

כאמור, טענתו העיקרית של העובד בכתב התביעה הייתה כי פיטוריו נבעו מרצונה של החברה לשלול את זכותו למימוש האופציות שהיו בידיו אותה עת. בסיכומי הטענות מטעמו, הפחית העובד משקלה של טענה זו, ושם את הדגש על טענתו כי אין לחברה "מקור משפטי ראוי" לשלול ממנו את האופציות עקב פיטוריו. למרות התפנית שחלה בטענות העובד, סבורים אנו כי השאלה המרכזית הטעונה הכרעה בהליך זה היא האם אכן, כטענת העובד, המניע האמיתי לפיטוריו היה רצונה של החברה לשלול ממנו את זכותו למימוש האופציות, ואליה נתייחס בחלק הראשון של פסק הדין. כן נתייחס בחלק זה של פסק הדין לטענות העובד כי פיטוריו "לא היו פיטורים כדין, נעשו בדרך לא הולמת ומשיקולים לא רלבנטיים". בחלקו השני של פסק הדין נתייחס לטענותיו האחרות של העובד, לפיהן אין לחברה "מקור משפטי ראוי" לשלילת זכאותו לאופציות.

פיטוריו של העובד

5.      5.       לגרסת העובד, במהלך תקופת עבודתו בחברה הוכיח רמה מקצועית גבוהה. כפועל יוצא מכך, במסגרת ההערכה השנתית (REVIEW) המתקיימת בחברה מדי שנה, קיבל הערכות גבוהות. כן הוענקו לו במהלך תקופת עבודתו העלאת שכר ובונוס. לקראת צאתו לחופשה, הוצע לו תפקיד של ראש צוות בקבוצת התשתיות בה עבד. כמו כן,  כשבוע בלבד לפני פיטוריו התקשר אליו הארכיטקט הראשי של החברה, מר גונן פינק, והציע לו לעבור לתפקיד של ראש צוות סלולר במשרה מלאה. חרף האמור לעיל, העובד פוטר ביום 28.3.2000, במהלך חופשה (שאושרה לו מראש), ללא שניתנה לו הודעה מוקדמת לפיטוריו. לפיטוריו ניתנו נימוקים שונים הן בסמוך למועד הפיטורים והן במהלך ההתדיינות (יכולת מקצועית לא מספיקה, הסתבכות עם משאבי אנוש בעניין חופשה, מחויבות וגישה לעבודה בחברה, "התפטרות" וסירוב לבצע את תפקידו הקודם).  עצם העלאת נימוקים שונים מעידה על כך שהפיטורים נעשו בחוסר תום לב, וכמו כן הנימוקים בדבר חוסר מקצועיות סותרים את חוות הדעת שניתנו במסגרת
ה- REVIEW.  בנוסף, טען העובד כי הליך הפיטורים היה לא תקין: לא נערך לו שימוע בו הובהרו לו הטענות כלפיו וניתן לו להגיב עליהן;  לא ניתנה לו ההזדמנות להבהיר את עמדתו בעניין המשך עבודתו בחברה;  לא נשקל הנזק שייגרם לו (אובדן האופציות). בהקשר זה הכחיש העובד את טענת החברה כי סירב לחזור לתפקידו הקודם בקבוצת התשתיות, וכי התבטא באופן ממנו ניתן היה להבין כי אם לא יימצא לו תפקיד אחר  כרצונו יסיים את עבודתו בחברה. העובד טען כי המניע לפיטוריו היה רצונה של החברה לקבל את שווי האופציות שהיו בידיו, והחברה נקטה צעד זה לנוכח העובדה כי שהה בחופשה והעביר את תפקידו לפני יציאתו לחופשה ארוכה, כך שהחברה הייתה יכולה לוותר על עבודתו ללא פגיעה במהלך העבודה התקין.