פתח דבר
1. עסקינן בסכסוך שנתגלע בתוככי המפלגה הדתית לאומית (להלן: "
המפד"ל" או "
המפלגה") בין נושאי תפקידים בה, כאשר בתובענה שבפניי עותר המבקש, ח"כ אליהו גבאי (להלן: "
ח"כ גבאי" או - "
המבקש") לביטול החלטה שניתנה בעניינו על ידי בית הדין של המפד"ל (להלן: "
בית הדין", שיצוין כי בעת מתן ההחלטה כונה בית הדין העליון של המפד"ל וכיום מכונה בית הדין של המפלגה).
החלטת בית הדין שהיא נושא התובענה ניתנה ביום 9/8/07 או בסמוך לכך (ראו: סעיף 38 לתצהיר ח"כ גבאי). התאריך המדויק לא הוברר, שכן עותק ההחלטה שצורף לתובענה אינו נושא את תאריך מתן ההחלטה, ואולם עניין זה אינו נתון במחלוקת (להלן: "
ההחלטה", צורפה כנספח א לתובענה). בשורה התחתונה של ההחלטה נקבע: "כי בישיבה הקרובה של ועידת המפד"ל יש לבחור גם את יו"ר הלשכה ואת יו"ר המפלגה". המבקש קובל על הקביעה שלפיה תפקיד יו"ר הלשכה שבו הוא נושא ולו הוא נבחר, יועמד לבחירה מחודשת. יצוין כי ליו"ר המפלגה, ח"כ אורלב, אין התנגדות להעמדת תפקיד זה, שבו הוא משמש, לבחירה מחדש.
2. להבנת הדברים אקדים מספר מילים לעניין התפקיד שבו נושא כל אחד מבעלי הדין במפלגה, ובאשר למוסדות המפד"ל הרלוונטיים לדיון.
המשיב מס' 4, ח"כ זבולון אורלב (להלן: "
ח"כ אורלב") מכהן כיו"ר המפלגה; ח"כ גבאי מכהן כיו"ר לשכת המפד"ל; והמשיב מס' 3, מר שאול הילום (להלן: "
מר יהלום") מכהן כיו"ר הוועדה המתמדת של המפד"ל. וועידת המפד"ל היא המוסד העליון של המפלגה, ולדברי מר יהלום: "1000 צירים בקירוב שנבחרו בבחירות פנימיות של כ-70,000 מתפקדים בשיטת בחירות אישיות וחשאית ... מהווים את ועידת המפד"ל" (עמ' 30 לפרוטוקול ש' 11-13). עוד לדבריו, תקופת הכהונה של ועידה כזו היא חמש שנים על פי חוקת המפד"ל ואולם "בפועל מאז שאני פעיל במפלגה התקופות היו ארוכות יותר" (עמ' 30 לפרוטוקול ש' 14-16). הוועדה המתמדת של המפד"ל היא מוסד של הוועידה הנבחר על ידה בכינוס הראשון שלה ועל פי חוקת המפד"ל משמשת גם כנשיאות הוועידה; תפקידה לעסוק בניהול שוטף של הוועידה ולקבוע את סדר יומה (ראו: עדות מר יהלום בעמ' 30 לפרוטוקול ש' 17-20; וכן סעיף 16 לחוקת המפד"ל, צורפה כנספח ב לתובענה). לשכת המפד"ל היא הגוף המנהל של המפלגה, הנבחר אף הוא על ידי הוועידה "לצורך ניהול שוטף של חיי המפלגה ועמדותיה" (עדות מר יהלום בעמ' 30 ש' 21-23; וכן ראו: סעיף 34 לחוקה).
רקע עובדתי
3. ביום 17/7/05 התכנסה הוועידה השמינית של המפד"ל לישיבתה הראשונה. חרף הקבוע בחוקת המפד"ל, שלפיה שורה ארוכה של מוסדות ובעלי תפקידים המנויים בה ייבחרו "בעת ובעונה אחת" (סעיף 18 לחוקה), כבר בישיבתה הראשונה של הוועידה הקדימו צירי הוועידה ובחרו בשלושה בעלי תפקידים: ח"כ אורלב ליו"ר המפלגה, ח"כ גבאי ליו"ר הלשכה, ומר שלום ג'רבי כמזכיר המפלגה (להלן: "
מזכיר המפלגה"). שאר מוסדות המפלגה ובכלל זה חברי לשכת המפד"ל לא נבחרו בבחירות אלה. הקדמת הבחירה של שלושת בעלי התפקידים כאמור, לבחירת בעלי תפקידים אחרים ותוך החרגה מהסדר הרגיל הקבוע בחוקה, נתאפשרה לאחר שבית הדין בהחלטה שניתנה ערב קיום הבחירות כאמור, דחה עתירה שהגיש המזכ"ל המכהן דאז, מר שמריהו בן צור, שהתנגד לכך שעל סדר יום המושב הראשון של הוועידה נקבע קיום בחירות לשלושת בעלי התפקידים הנזכרים וביקש לדחות את הבחירות למועד מאוחר יותר (להלן: "
ההחלטה משנת 2005" צורפה כנספח ב לתשובת משיבים 1, 2 ו-4 לתובענה, להלן: "
תשובת המשיבים"; משיבים 1, 2, ו-4 יחדיו יכונו להלן: "
המשיבים"). בית הדין בדחותו את עתירת מר בן צור אישר את השיקולים שעמדו ביסוד הקדמת הבחירה של שלושת בעלי התפקידים האלה, וזאת בשל המציאות המיוחדת ששררה באותה עת במפלגה ובמדינה, שאותה חזר ותיאר בית הדין בהחלטה שהיא נושא הדיון דכאן:
"בחירת שלושת בעלי תפקידים אלה התבצעה כבר בישיבה הראשונה של הוועידה בין היתר בשל שתי עובדות: הראשונה - כי למפלגה לא היה באותה עת יו"ר, לאור החלטה של בית הדין העליון של המפד"ל (שכיום מכונה בית הדין - ע.ב.) להפסיק את כהונתו של ח"כ אפי איתם כיו"ר המפלגה והעובדה כי פרופ' שאקי ז"ל, שהיה יו"ר הלשכה, הלך לעולמו, כך שהיה צורך מיידי למלא את החסר בשני תפקידים מרכזיים ומהותיים אלה בחיי המפלגה, והשניה - העובדה כי המדינה עמדה באותה עת בפני ימים קשים ומשמעותיים, ערב פינוי גוש קטיף. עובדה זו חייבה לבחור גם מזכ"ל למפגלה, אשר יוכל להיות חלק מהצוות המוביל של המפד"ל באותם ימים אשר עמדו בפתח, וזאת לנוכח העובדה כי המזכ"ל המכהן באותה עת לא נבחר, אלא מונה על ידי המרכז כממלא מקום זמני למזכ"ל לתקופה קצובה, תקופה אשר התארכה למעשה הרבה מעבר להחלטה המקורית" (ראו: עמ' 1 להחלטה).
4. ביום 14/6/07 נקבעה ישיבה של הוועדה המתמדת, כשעל סדר יומה, בין היתר, קביעת מועד קרוב לכינוס הוועידה לצורך בחירת מוסדות ובעלי תפקידים המתחייבים מהחוקה, ובכלל זה לשכת המפד"ל.
ביום 7/6/07, מספר ימים לפני המועד הקבוע לכינוס הוועדה המתמדת, פנה מר אריה פרג'ון, ראש העיר טירת-כרמל וחבר מרכז המפלגה (להלן: "
מר פרג'ון"), במכתב למר יהלום כיו"ר הוועדה המתמדת, שבו ביקש לכלול ברשימת בעלי התפקידים שיועמדו לבחירה בוועידה הקרובה - אשר את סדר היום שלה קובעת הוועדה המתמדת - גם את תפקיד יו"ר הלשכה (להלן: "
מכתב פרג'ון - צורף כנספח ד לתובענה). וזו לשון מכתב פרג'ון:
"כזכור בהעדר יו"ר לשכה עקב פטירת חברנו המנוח פרופ' אבנר שאקי ז"ל, נמנע כינוס הלשכה אף לדיון בעניינים דחופים. לפיכך, קוים הליך מזורז של בחירת יו"ר הלשכה שלא בסדר הדברים הרגיל וללא כל קשר לבחירת הלשכה עצמה.
כפי שאני מבין אמורה להתכנס הוועידה בזמן הקרוב לצורך בחירת בעלי תפקידים ומוסדות, שחלקם עשוי להשתנות המבנה שלהם עקב שינויים נרחבים בחוקת המפד"ל העומדים להצבעה.
לפיכך, כדי למנוע אי הבנות הואל נא לגרום לכך שהוועדה המתמדת תכלול ברשימת בעלי התפקידים והמוסדות העומדים לבחירה בכינוס הקרוב של הוועידה גם את תפקיד יו"ר הלשכה. אף שנראה לי שדרישה זו מובנת מאליה מבקש אני להבהירה כדי למנוע ספקות ואי הבנות בעניין".
בעקבות פנייה זו פנה מר יהלום לעו"ד פינחס מעוז, היועץ המשפטי של המפלגה (להלן: "
עו"ד מעוז" או "
היועץ המשפטי של המפלגה"), לקבלת חוות דעתו המשפטית בנוגע לטענה כי יש לכלול את תפקיד יו"ר הלשכה ברשימת התפקידים שאותם יש להעמיד לבחירה בישיבת הוועידה שנועדה להתכנס בקרוב. עו"ד מעוז צידד בעמדת מר פרג'ון, בחוות דעת שניתנה על ידו ביום 12/6/07, ומנימוקים שפירט ציין כי אותו דין חל גם על יו"ר המפלגה וכי יש להעמיד גם תפקיד זה לבחירה (להלן: "
חוו"ד מעוז", צורפה כנספח ה-1 לתובענה).
ח"כ גבאי, אשר מכתב פרג'ון הובאה לידיעתו, דחה את דרישת פרג'ון מכל וכל והצטייד מצידו בחוות דעת מאת עו"ד עזרא אשרי, שבסיכומה קבע כי אין כל ביסוס משפטי לדרישה לקיים בחירות חוזרות ליו"ר לשכת המפד"ל (להלן: "
חוו"ד אשרי", צורפה כנספח ה-2 לתובענה).
5. ביום 14/6/07 אמנם כונסה הוועדה המתמדת ולטענת מר יהלום - שהישיבה התקיימה בהנהלתו כיו"ר הוועדה המתמדת - על רקע חילוקי הדעות כפי שניתן להן ביטוי בשתי חוות הדעת, ועמדתו של מר יהלום בדבר מעמדה המחייב של חוו"ד מעוז בהיותו היועץ המשפטי של המפלגה, התלהטו הרוחות בין חברי המפלגה תוך כדי אלימות מילולית והפרעות סדר, צעקות והתפרצויות, אשר הובילו ל"פיצוץ" הישיבה בלא שנתקבלה בה כל החלטה.
ח"כ גבאי מצידו טוען, ותומך את טענתו במכתבים של חברים בוועדה המתמדת, כי משנוכח מר יהלום שקיים רוב גדול בקרב המשתתפים בישיבה להסיר מסדר היום את נושא העמדת תפקיד יו"ר הלשכה לבחירה בוועידה הקרובה, נטש מר יהלום את הישיבה מבלי לנעול אותה ובלא להעמיד עניין זה להצבעה.
מש"פוצצה" הישיבה, כגרסת מר יהלום, פנה הלה במכתב מיום 25/6/07 לבית הדין, שבה פירט את השתלשלות הארועים שקדמה לפנייתו, וביקש כי בית הדין יורה כיצד לנהוג בנושא השנוי במחלוקת בנוגע לבחירת יו"ר הלשכה, וכך סיכם את פנייתו:
"אין אני רואה כל אפשרות לחזור על כינוס הוועדה המתמדת באותו סדר יום, שהרי התרחיש יחזור על עצמו.