נדחתה תביעה נגד פלאפון- ההסכם עליו חתם הלקוח, מחייב

1. 1.       עניינה של התובענה שלפנינו, פיצוי התובע בסך 2,000 ש"ח בשל תשלומים שגבתה ממנו הנתבעת 1 (להלן- פלאפון) בניגוד להסכם שנכרת בין הצדדים וכן דרישה לביטול ההסכם.

2. על פי כתב התביעה, ביום 19.9.07  הגיע הנתבע 2, סוכן מכירות של פלאפון, (להלן - שפירא) לביתו של התובע והתובע חתם על הסכם לרכישת מכשיר טלפון סלולארי וקו במסגרת מסלול "פלאפון קמפוס" (להלן- ההסכם), כאשר עלות הרכישה ותנאיה הוסברו לו בעל-פה על ידי שפירא.

לטענת התובע, נאמר לו, בין היתר, כי יזוכה בסכום של כ-60ש"ח בגין המרת חברת תקשורת והטבת "פלאפון קמפוס" וכי יחויב בשל עלות 200 דקות ו-200 הודעות טקסט בסך של 115 ש"ח.

עוד טוען התובע, כי במועד החתימה על ההסכם חתם על דרך גבייה באמצעות כרטיס אשראי, ואילו בפועל גבתה פלאפון את התשלומים באמצעות הוראת קבע ישנה, ללא ידיעתו וללא אישורו.

התובע טוען כי פלאפון לא עמדה בתנאי ההסכם, לא זיכתה אותו בזיכויים שנאמרו לו על ידי שפירא, ואף חייבה אותו בפועל בסכומים העולים על אלו שסוכם עליהם.

עוד נטען, כי פלאפון שלחה לתובע העתק מההסכם רק לאחר למעלה מחודשיים ולאחר שיחות והפצרות רבות מצידו. לדבריו, נשלחו לו שני עותקים שונים של ההסכם, שתנאיהם אינם זהים ושניהם חתומים לכאורה בחתימתו של התובע.

3. התובע דורש כאמור סך של 2,000 ש"ח הכולל את ההפרש בין הסכומים שנאמרו לו על ידי שפירא לסכומים שנגבו בפועל, ואת עלויות העסקה עד ליום ביטולה. כמו כן, התובע דורש את ביטול העסקה לאלתר.

4. לטענת פלאפון, התובע חויב בדיוק לפי ההסכם עליו חתם, אשר תנאיו הוסברו לו בעל-פה ובכתב לפני חתימתו, וככל שהתובע צרך שירותים מעבר למוגדר בחבילת הרכישה, היה עליו לשלם בגין שירותים נוספים אלו.

פלאפון טוענת גם כי מחשבונו של התובע הופחתו מדי חודש בחודשו הזיכויים שהוסכם עליהם והוסיפו כי קבלת הזיכויים "ל כפופה לצריכת זמן אוויר חודשית. משהפסיק התובע על דעת עצמו להשתמש במכשיר - הביא על עצמו את אי קבלת הזיכויים.

אשר לאמצעי החיוב נטען כי לפי ההסכם בין הצדדים התשלומים בגין רכישת מכשיר הפלאפון יחויבו באמצעות כרטיס האשראי ואילו התשלום החודשי השוטף יחויב באמצעות הוראת הקבע שהיתה קיימת אצל פלאפון. מוסיפה פלאפון וטוענת כי לתובע היתה האפשרות בכל עת לשנות את אמצעי התשלום ללא כל עלות, והוא נמנע מלעשות כן ומשכך אין לו להלין אלא על עצמו גם בענין זה.

5. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בטענותיהם, לרבות המסמכים שצורפו וביניהם פירוט השיחות שקיים התובע עם נציגי פלאפון ותגובת התובע, הגעתי למסקנה כי אין לקבל את התביעה וכי פלאפון פעלה לפי האמור בהסכם עליו חתמו הצדדים.

התעריפים והתשלומים שנגבו מהתובע תואמים את האמור בהסכם. ככל הנראה נתפס התובע לכלל טעות לגבי ההסברים שניתנו לו בעל-פה על-ידי שפירא ומכל מקום, היה על התובע לבדוק היטב את האמור בהסכם לפני שחתם עליו.

משחתם התובע על ההסכם מבלי לבדוק אם האמור בו תואם את הדברים שהוסברו לו בעל פה- שוב אין לו להלין אלא על עצמו, וכל האמור בהסכם מחייב אותו.

6. אשר לאמצעי החיוב- אמנם ראיתי לקבל את טענת התובע כי פלאפון גבתה את תשלום החשבון החודשי מהוראת הקבע בניגוד להוראתו לגבות את כל התשלומים דרך כרטיס האשראי, אולם, התובע יכול היה, ועודנו יכול, לפנות אל פלאפון בבקשה לשנות את אמצעי החיוב ללא כל עלות, ובכך להביא עניין זה לכדי פתרון.

7.   אשר לטענת התובע כי הוחתם על שני חוזים שונים - לאחר בחינת החוזים שצורפו עולה כי מדובר בטעות במשלוח הפקס ששלחה פלאפון לתובע ותו לא.

בין דפי החוזה שנשלחו לתובע השתרבב דף נפרד, נושא הכותרת "תוכנית לעובדים ובני משפחותיהם", אשר אכן אינו קשור לתובע. שמו של התובע, כלל לא מצוין עליו ויתרה מכך, בראש הדף מופיע מספר פלאפון שונה מזה של התובע וברי שאין כל קשר בין הדף הנ"ל להסכם שנערך עם התובע. 

7. לאור האמור, התביעה נדחית.    

אין צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 15 יום.