1. 1. מונחות בפני 22 תביעות של 39 תובעים כנגד הנתבעת, פגסוס תיירות ונסיעות בע"מ (להלן: "
פגסוס"), אשר הנן זהות לחלוטין בתוכנן, והחתומות כולן על ידי ב"כ התובעים. יוער כי 22 התביעות אוחדו בהתאם להחלטתי מיום 15.05.06, תוך שנעניתי לבקשת הנתבעת לאיחוד התיקים. הנתבעת אף ביקשה כי לאחר האיחוד אעביר הדיון לביהמ"ש השלום או שאתיר ייצוג לנוכח מהות התביעות. בהחלטתי נקבע כי לאחר שכל התיקים יאוחדו הם יידונו בבית משפט זה בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות, וכן ניתנה לצדדים הזכות להיות מיוצגים על ידי עורכי דין.
טענות התובעים
2. 2. טענות התובעים מתייחסות לטיול מאורגן לסין של 17 ימים אליו יצאו באמצעות פגסוס, ועבורו שילמו כ"א סך של 2,500$, שהם כ- 12,000 ש"ח. מסלול הטיול נקבע מראש והיה מבוסס על שיטת "הכל כלול". התובעים ראו במהלך הטיול את כל האתרים, שנקבע כי יראו במסגרת הטיול וכן לא היו להם כל טענות כנגד המלונות, טיב האוכל וכיו'. יחד עם זאת, הם תובעים את פגסוס לפצות כל אחד מ- 39 משתתפי הטיול בסך של 6,000 ש"ח, מחצית מסכום הטיול. טענותיהם, כפי שפורטו ב- 22 כתבי התביעה, שהם כאמור זהים לחלוטין, הן:
החלפת המדריכה המקורית, שהייתה אמורה לצאת עם הקבוצה לסין, במדריך דני שלזינגר (להלן: "
שלזינגר"), אשר הובטח להם כי הנו מדריך הבית של פגסוס המתמחה בסין, דבר שהוברר להם מאוחר יותר כמטעה. עיקר טענות התובעים הופנו כלפי התמצאותו של שלזינגר בסין, אשר לטענתם היתה דלה מאוד, ולעיתים אף מטעה. לטענתם, שלזינגר התבסס על דברי המדריכים המקומיים, אשר למעט מדריכה אחת, היו ברמה נמוכה מאוד. לטענתם, כאשר שאלו שאלות הפנה אותם לחפש את התשובות בבית, בספרים.
הטעייתם בדבר גודל הקבוצה, אשר במקום להיות קבוצה של כ- 30 איש, כפי שהובטח להם בעת הרשמתם, הייתה בפועל 44 איש, נתון אשר מנע מהם להנות מהטיול, עקב אי היכולת להתקבץ ולשמוע את הסברי המדריך, וכן הצורך לרוץ אחריו והחשש לאבדו.
מנהגו של שלזינגר להשכים את המטיילים מוקדם בבוקר, אף שלא היה צורך בכך, מנהג אשר פסק לטענתם לאחר שחברי הקבוצה ואשתו של שלזינגר, אשר התלוותה אליו לטיול, העירו לו על כך.
רמת האנגלית הירודה של שלזינגר, אשר מנעה את תרגום הסברי המדריכים המקומיים בסין באופן סביר.
התובעים טענו כלפי שינוי המסלול על ידי הנתבעת באופן חד צדדי בכל הנוגע לשנחאי, שינוי אשר בוטל לאור איומיו של שלזינגר כלפי הנתבעת כי יתבעו על ידי התובעים וכן כי הוא יעזוב את ההדרכה, דבר אשר גרע לטענתם מהנאת הטיול.
התובעים טענו עוד לגבי אינפורמציה לא נכונה שניתנה להם על ידי המדריך, כגון גבעת הפחם לגביה אמר להם, לטענתם, כי מדובר בעליה עם הרבה מדרגות וכי עליהם לעלות לגבעה והאוטובוס ימתין בצד השני, כאשר בפועל האוטובוס אסף את האנשים מהיכן שעלו, ולא היתה חובה לעלות, כפי שציין זאת המדריך. עוד מלינים התובעים כי כאשר הגיעו למעיינות החמים, נאמר להם על ידי שלזינגר, בניגוד למידע שמסר להם בארץ, כי המעיינות אינם פעילים כיום ואין אפשרות להתרחץ.
לטענת התובעים, שלזינגר לא התלווה אליהם בסיור ביער הפגודות המניאטוריות, וכי ביום ה- 13 לטיול נאמר להם על ידו כי לא ייעשה שיט בתעלות העיר כמצוין בתוכנית, כאשר בפועל שייט זה אכן בוצע, וכי נעשה ביקור במקדש הילדים ביום בו הילדים לא הופיעו בו, דבר אשר היה בזבוז זמן. התובעים גם טענו כנגד המיקום שבו ראו את החומה הסינית, שהיה, לדעתם, מרוחק מהמקום המרכזי ולא ראוי.
לטענת התובעים שלושת הימים האחרונים בשנחאי בוזבזו, שכן שלא עשו הרבה דברים אותם יכלו לעשות, והיו אלא מבחינתם ימים משעממים.
התובעים העלו טענות אף כלפי עזיבת המדריך את הקבוצה טרם סיום הטיול והטלת האחריות על אחד מחברי הקבוצה, וכן כלפי אי יידוע חברי הקבוצה כי בחזרה לארץ ייאלצו לחכות 7 שעות באיסטנבול במקום 3 שעות כפי נאמר להם טרם יציאתם לטיול, וכי רק בשל בדיקת אחד מחברי הקבוצה נודע הדבר, וכי לולא ערנותו לא היו מקבלים סיור באיסטנבול, אותו סיפקה הנתבעת על חשבונה.
3. 3. התובעים צרפו לכתבי התביעה מטעמם, בין היתר, את מכתבם של עו"ד וינקלר לנתבעת מיום 26.10.05, בו פנו ה"ה וינקלר בשם כל חברי הקבוצה במכתב תלונה בו שטחו את טענותיהם כלפי הטיול בסין, מכתב אשר ברובו זהה לכתב התביעה, אשר הוגש על ידי כל התובעים. עוד צירפו את תגובתה של הנתבעת מיום 20.11.05, בה נכתב כי לאחר בדיקה של המשובים ושיחות מקיפות נמצא כי הטיול הוגדר כאכזבה עקב תפקוד לקוי של המדריך, וכי זה לא יעבוד יותר בחברתם. וכן הוצע להם זיכוי של 200$ לאדם עבור טיולם הבא. בתגובת התובעים למכתב זה מיום 30.11.05 דחו התובעים את הצעת הזיכוי של הנתבעת, וביקשו לקבל תשובות על מספר שאלות שלטענתם נותרו ללא מענה, וכן לקבל החזר כספי. בתגובת הנתבעת מיום 14.12.05 נכתב כי הפיצוי הוצע על מנת לתת לתובעים הרגשה פחות רעה, וכי מבחינתם המדובר בפיצוי לפנים משורת הדין, וכן דחו את הטענות כלפי מר שלזינגר.
טענות הנתבעת
4. 4. בכתב ההגנה אשר הוגש על ידי הנתבעת הוכחשו טענות התובעים וכן נטענו הטענות הבאות :
לא הובטח לתובעים כי יהיו רק כ- 30 איש בטיול, וכל שנאמר הוא כי יציאת הטיול ומחירו מותנים בהרשמה של 25 נוסעים לפחות, וכי כמות של 44 איש הנה כמות סבירה ומקובלת בטיולים מן הסוג הזה.
לטענת הנתבעת, שלזינגר הנו מדריך מקצועי ומיומן אשר מתמצא בכל רזי סין והאנגלית שלו טובה מאוד.
באשר לשינוי השהייה בשנחאי - השינויים נעשו עקב בעיות תפעוליות מקומיות, כאשר בסופו של יום עקב מאמציו של שלזינגר קיבלו התובעים את אשר הובטח להם בשנחאי.
לטענת הנתבעת, כל הסיורים אשר הובטחו לתובעים בוצעו וכי הביקור בחומה הסינית נעשה עם הרבה תצפיות וטיפוס על החומה. לגבי גבעת הפחם אומנם היו מדרגות רבות לטפס אך היו חניות ויציאות ולא היתה כל בעיה באיסוף האנשים, לרבות אלו שהתקשו בטיפוס. אי כניסתם למעיינות החמים נעשה בשל אילוצי זמן. בהתייחס לסיור בפגודות - המדריך נתן למטיילים הסברים מפורטים לגבי אחת הפגודות ולאחר מכן איפשר להם זמן חופשי לצילומים בין הפגודות.