נדחתה תביעה נגד אל-על מחמת התיישנות

1.        1.        בפני תביעה כספית, בגין נזק ממוני ועוגמת נפש, שנגרמו לתובע בשל מחדלה של הנתבעת. התובע, השתתף בטיול מאורגן של מסע אופניים, בן 7 ימים, ביוון ובמסגרת זו טס ליוון בתאריך 30.9.05, באמצעות טיסה של הנתבעת.

2.        2.        התובע, מלין על כך, שעקב התרשלות מצד הנתבעת, הכבודה שלו, שכללה, ציוד אישי וציוד מקצועי לרכיבה על אופניים, לא הגיעה לנמל התעופה בזמן המיועד, אלא רק כעבור יומיים וגם זאת, לעיר אחרת. לאור זאת, נאלץ התובע לרכוש ציוד חליפי, להתרוצץ בכדי לקבל את הציוד ואף לוותר על חלק מהטיול המתוכנן, בשל העדר ציוד הנדרש לרכיבה. לפיכך, נגרם לו נזק ממוני, טרחה מיותרת, סבל ועוגמת נפש.

3.        3.        הנתבעת, אינה מתכחשת לאיחור בהגעת הכבודה של התובע, אלא לדידה, עילת התביעה לעניין נזק שנגרם לתובע באיחור בקבלת הכבודה, בתובלה אווירית שלה, דינה להידחות מפאת התיישנות מעבר לטענותיה האחרות, לגופה של התביעה, כפי שנטענו בכתב ההגנה.

4.        4.        מעיון בנספח ט' לכתב התביעה ובכתב ההגנה עולה, כי הנתבעת, ניאותה לשלם לתובע פיצוי בסך של 75 דולר לנוכח האיחור הגעת הכבודה ליעדה ושלחה לדבריה לתובע, המחאה בסך של 346 ש"ח, בהתאם להגבלת האחריות לפיצוי של מוביל אווירי.

5.        5.        כך גם עולה מנספח ט' לכתב התביעה, כי הנתבעת, ניאותה בזמנו לשלם לתובע פיצוי נוסף, בסך של 460 ש"ח, לפנים משורת הדין, בגין רכישת ציוד אישי בסיסי על ידו, לנוכח העיכוב בהגעת הכבודה.

6.        6.        המגעים בין בעלי הדין בשנת 2006 , באמצעות עו"ד של התובע, לא צלחו . מכאן התביעה.  

החלת חוק התובלה האווירית:

7.         ההסדר, בדבר מתן פיצוי לנוסעים, בגין נזקים בשל העברת כבודה בתובלה אווירית, מצוי בחוק התובלה האווירית התש"ם - 1980 (להלן - "חוק התובלה"). חוק התובלה, מחיל את הוראות האמנה, לאיחוד כללים מסוימים בדבר תובלה אווירית בינלאומית שנעשתה בוורשה בשנת 1929 (להלן - "אמנת ורשה"). על-פי סעיף 19 לאמנת ורשה, המוביל, יישא באחריות לנזק שנגרם מחמת איחור בתובלה אווירית של כבודה.

8.       8.       על פי סעיף 10ל חוק התובלה, יש ייחוד עילה לעניין פטור מאחריות, לפי דינים אחרים: 

"אחריות של המוביל, עובדיו וסוכניו לפי חוק זה לנזק, לרבות לנזק שנגרם עקב מותו של נוסע, תבוא במקום אחריותו לפי כל דין אחר, ולא תישמע כל תביעה לפיצוי על אותו נזק שלא על פי חוק זה, תהא עילתה הסכם, עוולה אזרחית, או כל עילה אחרת ויהיו התובעים אשר יהיו".

9.       9.       לפיכך, על התביעה, שעניינה רשלנות, נטענת, בביצוע הובלה אווירית, להיות נידונה לפי הוראות חוק התובלה, שהחילה את אמנת ורשה והפרוטוקולים המתקנים (ראה לעניין זה: בש"א (ירושלים) 5998/01, ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ נ' קופת חולים כללית, תק-מח 2002(2) 3944, פסקה 8).

בחינת טענת ההתיישנות:

10.        סעיף 15ל חוק התובלהקובע: "על אף האמור בכל דין אחר, תהייה התקופה לפקיעת הזכות לדמי נזק לפי חוק זה, התקופה הקבועה באמנה". לפיכך, סעיף 15, מפנה לתקופת התיישנות בת שנתיים, שנקבעה באמנת ורשה, על אף האמור בכל דין אחר.

11.    11.    סעיף 29(1) לאמנת וורשה, קובע: "הזכות לדמי נזק תפקע אם לא תוגש התביעה תוך שנתיים מהתאריך בו הגיע כלי הטיס למקום ייעודו או מהתאריך שבו היה צריך להגיע, או מתאריך הפסקת ההובלה". בין אם, מניין השנתיים, מתחיל בתאריך בו הגיע כלי הטיס למקום ייעודו או לכל המאוחר, בתאריך, בו הגיעה הכבודה לייעדה,למקום אליו הסכימו הצדדים, כאמור בסעיף 7 לחוק התובלה, חלה התיישנות, בעניינינו.

12.    12.    אין מחלוקת, כי טיסת אל-על LY541מת"א לאתונה, הגיעה ליעדה ביום 30.09.05 (להלן -  "הטיסה"). הכבודה, נשוא התובענה, הגיעה לייעדה, יומיים מאוחר יותר לשיטת הנתבעת, או שלושה ימים מאוחר יותר, לשיטת התובע, עם הגיעה לידיו, ממש.  

13.    13.    התביעה הוגשה, רק ביום 11.10.07. לפיכך, התובע אחר להגיש את תביעתו לאחר שחלפו שנתיים, מיום הגעת הטיסה ו/או לאחריה הכבודה,לאתונה.

14.    14.    על כן, תמה תקופת ההתיישנות, במועד הגשת התביעה ואין בית המשפט מוסמך להאריך את התקופה, משפקעה הזכות, בפרט כאשר ההתיישנות שנקבעה בחוק התובלה, היא התיישנות "מהותית" ולא "דיונית" (ראה: ד"נ 36/84 טייכנר נ' אייר פרנס, נתיבי אויר צרפתיים, פ"ד מא(1), 589). יוער, כי היה על התובע להזדרז להגיש תביעתו, לאחר שהמגעים בין בעלי הדין, לא צלחו כבר בשנת 2006, בהיות התובע מיוצג ע"י עו"ד, בניסיונות להגיע להסכמה ביניהם ולא להמתין, עד לסמוך לתום תקופת ההתיישנות ולאחריה, כאמור. 

15.    15.    מכל האמור לעיל, עולה כי תביעתו של התובע נגד הנתבעת התיישנה ולכן היא נדחית. בנסיבות העניין ולפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

16.    16.    לנוכח הסכמת הנתבעת, ליתן פיצוי בטרם הוגשה התביעה ונכונותה ליתן פיצוי כלשהו, במסגרת מאמצי בית המשפט להביא את הצדדים להסדר ביניהם, מוצע לבעלי הדין, לבוא בדברים, לחידוש הצעתה של הנתבעת לפיצוי כפי שהציעה בטרם הגשת התביעה, לפנים משורת הדין, משפקעה סמכותי להורות על כך, עם דחיית התביעה, מחמת התיישנות.