נדחתה תביעה נגד איסתא לפיצוי בגין שינוי במועד הטיסה

1.         על פי כתב התביעה, התובעים, שתי משפחות, החליטו להפתיע שלושה מילדיהם בטיול בר מצווה משותף לתאילנד ביום 5.8.07 . הכרטיסים הוזמנו אצל הנתבעת מס' 1 (להלן - הנתבעת).

            לטענת התובעים, כרטיסי הטיסה לא נמסרו להם כמובטח וכמקובל על ידי הנתבעת, וגם כאשר הגיעו לשדה התעופה,  בהוראת נציג הנתבעת, ופנו לדלפק הנתבעת לצורך קבלת הכרטיסים - נאמר להם שהכרטיסים לא נמצאים ואין באפשרותם לטוס כמתוכנן. בלית ברירה נאלצו התובעים לטוס ביום 6.8.07 וזאת על מנת לא לאכזב את הילדים.

            עוד טוענים התובעים, כי גם לגבי הטיסה חזרה שונה המועד המקורי, והיה מחדל נוסף- כתוצאה מטעות בכרטיס של אחד הילדים, שהוצא על תאריך אחר, נאלצו התובעים להתרוצץ על מנת לתקן את מחדלי הנתבעת במקום להנות מן החופשה.

2.         התובעים דורשים פיצוי בסך 17,800 ש"ח, הסכום המירבי שבתחום סמכותו של בית משפט זה, לגבי כל אחד מחמשת הנוסעים.

3.         לטענת הנתבעים בכתב ההגנה, התובעים קיבלו פיצוי טרם נסיעתם מחמת האירועים נשוא התביעה ואף חתמו על טופס סילוק תביעות בגין אותה עילה עליה מבקשים לבסס את התובענה דנן (להלן - טופס האישור).

            לטענתם, הפיצוי כלל טיסה ישירה ליעד בחברת אל-על במקום טיסה בחברת התעופה האוזבקית שהוזמנה על ידי התובעים, בעלות כוללת של 4878 $ , שכללה עצירה למספר שעות באוזבקיסטן והנתבעת נשאה בהפרשי העלות בסך של 600 $ לאדם ובסך הכל - 3,000 $ .

            כמו כן, כלל הפיצוי החזר מלא של מוניות, והוזמן עבורם מלון ברמה גבוה יותר ובעלות נמוכה יותר מזה שהתובעים הזמינו בעצמם באמצעות האינטרנט ושלא דרך הנתבעת.

4.         בדיון שהתקיים בפני, אישר התובע מס' 2 שחתם על טופס האישור, אך טען שלא הייתה לו ברירה ושהתובע מס' 1 חתם ללא ידיעתו. (פרוטוקול עמ' 2 שורה 4 ).

5.         ראשית יאמר, שלא היה כל מקום להגשת התביעה באופן אישי כנגד הנתבע מס' 2, מנכ"ל הנתבעת, ודין התביעה נגדו להידחות.

6.         לגופו של ענין - לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכל המסמכים, הגעתי למסקנה שדין התביעה להידחות גם נגד הנתבעת עצמה.

            אמנם נקל להבין את אכזבת התובעים, ובמיוחד של ילדיהם, כאשר הגיעו לשדה התעופה והתברר שאין להם כרטיסי טיסה, כתוצאה מתקלה שבאחריות הנתבעת.

            עם זאת, איש לא הכריח את התובעים לחתום על טופס האישור שבו הוצע להם פיצוי, שעל פניו נראה הוגן.

עיון בטופס האישור מעלה כי הוא נחתם על ידי שני התובעים ונאמר בו במפורש "לאחר שקראתי את הטופס במלואו הנני מאשר את הסכמתי".

            הלכה פסוקה היא שחזקה על אדם שחתם על מסמך מרצונו החופשי וללא כפיה, עשה זאת לאחר שקרא והבין את תוכנו, ולכן לא תישמע כל טענה מצידו בעניין זה. אם התובעים חתמו על טופס האישור על אף שלא הסכימו לתוכנו - אין להם להלין אלא על עצמם.

7.         לאור האמור התביעה נדחית.

            לפנים משורת הדין , אין צו להוצאות.

            ניתן להגיש בקשת ערעור לבית משפט המחוזי תוך 15 יום.

            המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום ד' בניסן, תשס"ח (9 באפריל 2008) בהעדר הצדדים