ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
|
1540-06
18/12/2007
|
בפני השופט:
אנה שניידר
|
- נגד - |
התובע:
דוד סירמה
|
הנתבע:
איילה נסיעות ותיירות
|
פסק-דין |
1. עניינה של התובענה שלפנינו, פיצוי התובע בסכום של 2000 ש"ח בשל עוגמת נפש שנגרמה לו, לטענתו, במסגרת הזמנת טיסה + מלון בורנה שבבולגריה בחודש יולי 2005.
2. לטענת התובע בכתב התביעה, ההזמנה בוצעה באמצעות הנתבעת ביום 26.7.05, כאשר הטיסה נקבעה ליום 31.7.05. ביום 29.7.05 התקשרו אליו והודיעו שאין מקום במלון שהוזמן אך המליצו על מלון חלופי, בעל דרגה זהה של ארבעה כוכבים.
התובע טוען כי עקב דוחק הזמן הסכים למלון החלופי, אך כאשר הגיע למלון התברר לו שמדובר במעין אכסניה ברמה ירודה, ללא מזגן, מקלחת מוצפת מים, וחדר אוכל מלא זבובים. הדבר גרם לו עוגמת נפש רבה ומכאן התביעה.
3. לטענת הנתבעת בכתב ההגנה, חבילת הנופש הוזמנה בפועל על ידי הספק, צד ג'.
לשם הזהירות בלבד טוענת הנתבעת כי פעלה באמינות ותוך גילוי נאות של כל הנתונים הרלבנטיים. לטענתה, התובע הבין והסכים להצעה החלופית.
4. לטענת צד ג', לא היה כל קשר ישיר בינו לבין התובע ובכל שלבי עריכת ההזמנה היתה זו הנתבעת שעמדה בקשר עם התובע וכל המידע הרלבנטי נמסר לתובע על ידה בלבד.
לענין טענות התובע לגבי המלון, טוען צד ג' כי לפי ההלכה הפסוקה אין לסוכן נסיעות כל אחריות לתקלות תפעוליות בלתי צפויות במלון, ואחריותו מוגבלת לכך שתיאור השירותים שנמסרו על ידו תואם למצבם בפועל.
צד ג' צירף את הפירסומים הרשמיים באינטרנט של המלון החלופי מהם ניתן ללמוד כי אכן המלון החלופי מדורג בדירוג ברמת ארבעה כוכבים כמו המלון המקורי שהוזמן על ידי התובע.
5. בדיון שהתקיים בפני טען התובע כי לא קיבל כל מידע, לא לגבי המלון המקורי ולא לגבי המלון החלופי. לגבי המלון המקורי אמר התובע
"שמעתי מאנשים שמלון "הוואנה"
הוא טוב אז הסכמתי". לגבי המלון החלופי חזר התובע וטען
"זו לא היתה אותה רמה, זאת אכסניה". (פרוטוקול עמ' 2 שורות 5-7).
6. לאחר ששמעתי את הצדדים, לא שוכנעתי כי התובע הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת תביעתו.
גם אם התובע לא קיבל את מלוא המידע לגבי המלונות, הרי שאין לו להלין אלא על עצמו כאשר ביצע את ההזמנה "ברגע האחרון", ימים ספורים בלבד לפני הנסיעה ביודעו שמדובר בעונת הקיץ אשר כידוע מהווה עונת שיא בתיירות. התובע עצמו מודה כי לגבי המלון המקורי לא ביקש מידע קונקרטי והסתפק בהמלצות של חברים, ואילו לגבי המלון החלופי לא בדק דבר עד שהגיע אליו.
זאת ועוד, התובע לא המציא כל ראיה להוכחת טענותיו לגבי המלון החלופי, ולהוכחת אי התאמתו של המלון לדירוג שבו הוא מפרסם עצמו.
בנסיבות אלה, אין לי אלא לדחות את התביעה.
לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.
המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.
ניתן היום ט' בטבת, תשס"ח (18 בדצמבר 2007) בהעדר הצדדים