ע"ב
בית דין אזורי לעבודה בתל-אביב -יפו
|
9761-05
13/11/2007
|
בפני השופט:
נטע רות
|
- נגד - |
התובע:
ג.ש. עו"ד רובינשטיין
|
הנתבע:
הממונה על תשלום הגימלאות עו"ד מסינג
|
פסק-דין |
1. בפנינו ערעור לפי
חוק שירות המדינה (גימלאות)[נוסח משולב], התש"ל-1970 (להלן: "
חוק הגימלאות"), המתייחס להחלטות הממונה על תשלום הגימלאות מיום 24/10/2004 ומיום 3/4/2005, לפיהן נדחתה תביעתה של המערערת ביחס להגדלת קיצבת השארים המשולמת לה (להלן: "
ההחלטה") כפי שיפורט להלן:
2. התשתית העובדתית, כפי שהוסכמה בין הצדדים, פורטה במסגרת פרוטוקול הדיון מיום 26/10/2006 כדלהלן:
המערערת הינה אלמנתו של מר נ.ג. ז"ל שנפטר ביום 2/7/04 (להלן: "
המנוח").
המנוח היה עובד מדינה.
המערערת והמנוח היו נשואים, אולם לא חיו יחד, אלא חיו בפירוד של קבע החל משנת 1991 ועד לפטירתו של המנוח.
ביום 4/3/91 ניתן פסק-דין של בית הדין הרבני ובו נפסקו למערערת מזונותיה.
ביום 4/2/90 ניתן פסק-דין בבית המשפט המחוזי בתל-אביב המאשר הסכם אליו הגיעה המערערת עם המנוח.
מאז פטירתו של המנוח משלם המשיב קיצבת שארים למערערת על פי פסק הדין של בית הדין הרבני בסך של 856 ש"ח.
3. השאלה שבמחלוקת, כפי שהוגדרה במסגרת הדיון הנ"ל הייתה - האם המערערת זכאית לקיצבת שארים גבוהה מזו המשולמת לה בפועל וזאת, בהסתמך גם על פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי או שמא, כטענת המשיב, זכאית המערערת לתשלום קיצבת שארים כפי המשולמת לה בפועל, דהיינו - על בסיס פסיקת המזונות כמופיע בפסק הדין של בית הדין הרבני בלבד.
4. הבסיס המשפטי לדיון במחלוקת שבפנינו נעוץ למעשה בסעיפים 28 ו-38 לחוק הגימלאות כפי שיפורט להלן:
סעיף 28 לחוק הגימלאות קובע לאמור:
"(א) זכאי לקיצבת פרישה שנפטר - תשולם לשאריו כל תקופת הזמן המפורשת בסעיף זה, ובכפוף להוראות סעיף 109(ב)(2), קיצבה באחוזים מהקיצבה שהייתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר והם -
(1) לבן-זוג, אם היה בן-זוגו לפחות שלוש שנים שקדמו לפטירתו או נולד להם ילד, כל עוד לא נישא - ששים אחוז, אך לא יותר מארבעים אחוז ממשכורתו הקובעת של הזכאי לקיצבת פרישה שנפטר..."
סעיף 38 לחוק הגימלאות קובע לאמור:
"(א) אדם שנתגרש מאשתו ואגב כך מתחייב בתשלום מזונותיה, על פי פסק-דין או על פי הסכם בכתב, רואים את האישה, לעניין הזכויות הקשורות במותו לפי חוק זה, כאילו לא נתגרשה ממנו, ובלבד שאם תגיע לה קיצבה, היא לא תעלה על סך המזונות שאדם חייב בהן ערב פטירתו.
...
(ג) אדם שנפרד מאישתו פרידה של קבע, דינה לעניין חוק זה כדין גרושה, אף אם לא השאיר אחריו אישה אחרת."
עולה אפוא מהדברים כי סעיף 38 לחוק הגימלאות קובע חריג לכלל לפיו גרושה או פרודה (בעקבות פרידה של קבע) לא תהא זכאית לגימלת שארים.
5. מכאן שהשאלה המרכזית בה נדרשים אנו להכריע הינה כאמור - מהו היקף החיוב במזונות בו התחייב המנוח כלפי המערערת על פי פסק-דין או על פי הסכם בכתב.