נדחתה תביעה בלשון הרע- המכתב המשמיץ בא להכחיש לשון הרע שפורסמה קודם לכן

1.         בפני תביעה לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965 על סך של 50,000 ש"ח.

הנסיבות מהוות את הרקע ללשון הרע הנטען הם כי התובע, עורך דין במקצועו, ייצג חברה שעסקה בבניה ושיווק דירות בשם: "חברת יהונתן ודניאל בע"מ" (להלן: "הקבלן"). הנתבע רכש מהקבלן את דירה מס' 8 ברחוב העצמאות 89 בעיר אשדוד, בבנין שנבנה ע"י הקבלן ושווק על ידו.

            מחמת מחלוקות בין הנתבע לקבלן בהקשר לאותה עסקה ולבניה נכרת ביום 29.03.01  הסכם בין הקבלן לנתבע כאשר עליו חתומים רק עוה"ד, התובע בשם הקבלן ועו"ד בר-חן בשם הנתבע. ההסכם בא לסיים את המחלוקות של הנתבע והקבלן בהקשר לליקויי בניה וירידת ערך של הדירה.

            על פי ההסכם, שצורף לתצהיר התובע, הוסכם למנות מהנדס שהוא גם שמאי ליתן חוות דעת וכנראה גם כבורר והוסכם על המהנדס צבי רון. היה על המהנדס לבדוק הדירה ולהמציא חוות דעת. הוסכם גם שהמהנדס ייתן חוו"ד משלימה לאחר התיקונים. הוסכם כי 30 יום לאחר חווה"ד המשלימה הקבלן ישלם לקונים, הנתבע ואשתו את הסכום שיקבע מהמהנדס בגין ליקויים שלא תוקנו וירידת ערך.  באותו הסכם יש הסדר כספי של קיזוז, שאינו רלבנטי וכן פיצוי על איחור במסירת החזקה (סעיף 11 להסכם).

על פי התביעה, לאחר קבלת חוות הדעת,  החל הנתבע בניסיון להתנער מההליך והוא פיטר את בא כוחו דאז, עו"ד אבנר בר חן והחליפו בעו"ד נצר.

לשון הרע

2.         האירוע הראשון - במסגרת חילופי הדברים בין עוה"ד, הוחלפו מכתבים בין התובע, בשם הקבלן, ועו"ד נצר בשם הנתבע. על מכתב של עו"ד נצר השיב התובע לעו"ד נצר. בהמשך לאותה התכתבות שתוכנה אינה רלבנטית למחלוקת בפני שלח הנתבע לתובע מכתב במישרין שתוכנו מהווה, לטענת התובע, לשון הרע. על פי כתב התביעה במכתבו של הנתבע לתובע, מיום 05.09.02, כותב הנתבע לתובע את הדברים הבאים (בתיקון המהווה התאמה למקור - מ' ו'):

"אתה פשוט עושה צחוק מעצמך, אתה מומחה לשקרים"ובהמשך: ".. והנך מומחה לתחבולות..." כמו כן הנתבע מוסיף באותו מכתב את האמירות והטענות הבאות, בזה הלשון: "ידוע לך היטב שמעולם לא הסכמתי לבוררות. אתה אישית עשית את הכל עם מר בר-חן בכדי לא להביא את החברה בפני בית-משפט". "כיצד ייתכן שהחברה משלמת פי חמישה את שכרו של צבי רון על המקובל בכדי להביא שיפסוק לטובתכם..."  "עשית את מר צבי רון לבורר מוסכם  -  האמת שלא".

המכתב נשלח למשרד עוה"ד ארז ישראל, התובע, עם העתק לעו"ג גיא נצר. העתק המכתב צורף כנספח א' לכתב התביעה (להלן: "המכתב המשמיץ").

האירוע השני -  בחודש יוני 2003 פנה בכתב, בשם הנתבע,עו"ד מאיר כהן. למכתב שעו"ד כהן שלח לתובע הוא צירף  את המכתב המשמיץ. מכתבו של עו"ד כהן נשלח לקבלן.

(להלן: "האירוע השני").

דרישת התובע מהנתבע שיחזור בו מדברי הבלע ויפצה אותו ב- 5,000 ש"ח הניב דחיה נחרצת מצד הנתבע (נספחים ג' ו- ד' לכתב התביעה).

3.         התביעה הוגשה במקור בביהמ"ש השלום בת"א והועברה לביהמ"ש השלום באשדוד. עו"ד כהן  ייצג את הנתבע. בכתב הגנתו פירוט עו"ד כהן את תסכולו של הנתבע לנוכח התנהלות הקבלן כלפיו הן לפני הבוררות והן אחרי הבוררות. עו"ד כהן טוען גם כי המכתב המשמיץ מהווה תשובה של הנתבע להשמצות של התובע את הנתבע במכתבו לעו"ד נצר (סעיף 10 (ב) לכתב ההגנה). על תוכן משמיץ זה חזר התובע בהזדמנות אחרת בתשובה לתלונת הנתבע על מסכת ייסוריו מול הקבלן אצל מר יגאל אסף סגן מנהל אגף נכסים ודיור במשב"ש.

הנתבע טוען להעדר פרסום. הנתבע טוען להגנה לפי סעיף 15 (10) לחוק איסור לשון הרע הקובע כהגנה  אם הפרסום נעשה בתום לב אך ורק "כדי לגנות או להכחיש לשון הרע שפורסמה קודם לכן". באשר לאירוע השני טוען בא כוח הנתבע כי הוא עשה כן בתום לב ושלא לפגוע בתובע אלא רק כדי לחדד את הבעייתיות במערכת היחסים בין הקבלן לנתבע. עו"ד כהן מעלה עוד שורה של טיעונים שתוכנם המחלוקת בין הנתבע לקבלן וחלוקת האשם בסכסוך בכללותו.

4.         בשלב שמיעת ההוכחות הוחלף עו"ד כהן בעו"ד רמי מור לאור המינוי של עו"ד כהן כעורך דין בלשכת הסיוע המשפטי. בהליך המוקדם לישיבת ההוכחות הסביר עו"ד כהן כי לא התכוון לפגוע בתובע בעת ששלח את המכתב. כמו כן העיד עו"ד כהן כי בשיחה מחוץ לאולם הנתבע ביקש סליחה, יותר מפעם אחת. באולם אמר הנתבע: "אני ביקשתי סליחה אף על פי שאני לא אשם. אני פנסיונר ואין לי כסף. אני מקבל סך הכל 4,000 ש"ח. יותר מסליחה אין לי לשלם" (עמ' 2 לפרוטוקול מיום 07.06.06 מול שורות 22 - 23). בכתב ההגנה מציין עו"ד כהן כי הנתבע בן 77 שנים  (סעיף 18 ב' לכתב הגנה משנת 2004).

הגנת לפי סעיף 15 (10) לחוק

5.         הטענה של הנתבע היא שהמכתב המשמיץ הוא תגובה ללשון הרע שהתובע פרסם נגדו.