נדחתה תביעה בגין רשלנות בניתוח לייזר בעיניים

1.         תביעה בשל פגיעה נטענת בתובע שעבר ניתוח לשיפור הראיה מסוג lasik אצל הנתבעות (להלן:"הניתוח או "לאסיק" לפי העניין).

התובע יליד שנת 1941 מרכיב משקפים מילדותו בשל קוצר ראיה, פנה לעובדי הנתבעת שהינה בבעלות הנתבעת 2 לצורך ניתוח לשיפור הראיה.

בכתב התביעה טוען התובע כי ביום 16.10.00 נבדק על ידי עובדי הנתבעת 1 ונאמר לו כי הוא מתאים לעבור הניתוח המתבצע באמצעות קרן לייזר.

התובע מציין כי הוא סוכרתי במשך 20 שנה ומאוזן באמצעי טיפול תרופתי לרבות אינסולין.

ביום 17.10.00 עבר התובע ניתוח שבוצע על ידי פרופ' ישראל קרמר בשתי עיניו.

נטען כי כתוצאה מהניתוח חלה ירידה משמעותית בראייתו של התובע ופגיעה באיכות חייו.

2.         בתמיכה לכתב התביעה צירף התובע את חוות דעתו של פרופ' שלמה מלמד המציין בחוות דעתו כי בגילו של התובע קיימת ירידה ביכולת הריפוי לאחר טיפול ניתוחי בעיניים ובדרך כלל יש כבר התפתחות של ירוד (קטרקט), ובשל ביצוע הניתוח מקשה הדבר אחר כך על ניתוח הקטרקט הצפוי, שכן יש קושי בהערכה מדוייקת של כח הרפרקציה של העדשה המושתלת לכן בדרך כלל הגישה היא להמנע מבצוע הניתוח במטופל עם ירוד (קטרקט) בעין וכן בשל הסוכרת, כאשר ברשתית קיימת רטינופטיה דיאבטית כפי שאצל התובע.

בסיכום מציין פרופ' שלמה מלמד כי כדאי היה להמנע מלבצע הניתוח לתובע.

3.         המומחה מטעם התובע מעריך את נכותו של התובע בשיעור של 40% לצמיתות.

4.         הטענות המופנות כלפי הנתבעות הינן כי לא מסרו לתובע מידע רפואי נכון, לא הזהירו אותו בפני הסכנות בגילו ועם עברו הרפואי, לא תעדו את הארועים והטיפולים ובמעשיהם הביאו לפגיעה בעיניו. נטען כי לא מסרו לו הסברים וכתוצאה מכך חתימתו על הסכמה לניתוח לאו חתימה היא.

התובע עותר לפיצוי בגין נזק מיוחד לרבות עזרת הזולת, הוצאות נסיעה, טיפולים רפואיים, הפסדי השתכרות והוצאות ישירות שנגרמו לו וכן לנזק כללי בשל הגבלת ניידותו, הפסד כושר ההשתכרות, כאב וסבל ופיצוי בגין הפגיעה בו ללא הסכמתו.

5.         הנתבעות מכחישות בכתב הגנתן את טענות התובע וטוענות כי התובע קיבל את מלוא ההסברים בדבר מטרת הניתוח, הסיכונים והסיבוכים האפשריים ובמיוחד לאור עברו הרפואי של התובע; סוכרת וירוד (קטרקט). גילו ועברו הרפואי אינם מהווים התוויה שלילית לניתוח וכי התובע הסכים לניתוח הסכמה מדעת וכי התובע קיבל את הטיפול המתאים בנסיבות העניין.

הנתבעות מכחישות כי כתוצאה מהניתוח חלה ירידה משמעותי בחדות הראיה של התובע שהביאה לירידה באיכות חייו וכי התובע היה מוגבל בחיי היום יום עוד טרם פנייתו לעובדי הנתבעות.

הנתבעות מכחישות את נזקי התובע על כל הרכיבים הנטענים.

6.         מטעם הנתבעת הוגשה חוות דעת רפואית של פרופ' יוסף פרוכט-פרי המתאר את הממצאים שמצא פרופ' קרמר בבדיקתו את התובע ביום 16.10.00 ומציין מגיליון הבדיקה, שהתובע קיבל הסבר על הניתוח והסיבוכים האפשריים והודגשה בגיליון הבדקה העובדה שבשתי העיניים ירודים קלים ובעתיד יהיה צורך בניתוחי ירוד.

הטיפול בליזר בשיטת לאסיק בוצע ב- 17.10.01 ועבר ללא סיבוכים. כחודש לאחר מכן התלונן התובע על ראיה לא טובה והוא קיבל משקפיים.

בעוד שהמומחה מטעם התובע מצא ב- 5.3.01 ירידה משמעותית בראיה למרות המשקפיים וירוד התחלתי עם שינויים קלים בקרנית ועדות לרטינופטיה סכרתית, מציין המומחה מטעם הנתבעות כי מגיליון קופת חולים של התובע בנובמבר 2001 ופברואר 2002 נצפו שינויים והטבה בראיה.

בבדיקתו מצא המומחה קיומו של ירוד משמעותי ולא ירוד קל כפי שהיה קודם לטיפול בידי הנתבעות, ונמצאה עדות לרטינופטיה סכרתית שאושרה גם על ידי המומחה לרשתית ד"ר חמו.

המומחה מטעם הנתבעות מציין כי את קוצר הראיה בעין ימין של התובע ניתן בדרך כלל לתקן ברוב הגדול של המקרים, אולם לגבי קוצר הראיה הגבוה בעין שמאל שיעורי ההצלחה נמוכים יותר.