נדחתה עתירה נגד בניית מבנה בתחומי בסיס צבאי בצפון הארץ

נוסח זה כולל שינויי עריכה ותיקונים שנדרשו בשים לב לצו איסור הפרסום שניתן בכל הנוגע לפרטים מזהים.

1.         בפניי עתירה שהגישה העותרת כנגד המשיבים, שעניינה בניית מבנה גדול ממדים הנבנה בתחומי בסיס צבאי של חיל הים המצוי בצפון הארץ (להלן: "הבסיס").

2.         העותרת הינה בעלת זכויות במקרקעין המצויים בסמוך לבסיס והמשמשים אותה, עבור מפעל. מקרקעין אלו מצויים בקרבת חוף הים, ובינם לבין קו החוף מצוי שטח הבסיס. שטח הבסיס מגודר וסגור לציבור.

            על-פי הנטען, גילתה העותרת, שבועות מספר לפני הגשת העתירה, כי בתחומי הבסיס מבוצעות עבודות בנייה להקמתו של מבנה גדול ממדים. מדובר במבנה שנראה לעותרת כמבנה סככות, ההולך ונבנה בסמוך לקו המים (להלן: "המבנה").

3.         העותרת, אשר התפלאה לגלות את עבודות הבנייה בסמוך למקרקעין שבבעלותה, פנתה לרשויות השונות כדי לברר מהו אותו מבנה, מהו ייעודו, האם ניתן היתר לבנייתו, ומדוע לא ניתנה לה אפשרות להתנגד לבנייה. בין היתר פנתה לרשות המקומית, לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ולוועדה למתקנים ביטחוניים שבמחוז חיפה (להלן: "הולמ"ב"). בשים לב לכך שהמבנה מוקם על חוף הים, פנתה העותרת גם לוועדה לשמירה על הסביבה החופית, הפועלת על-פי חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004 (להלן: "חוק החופים").

            העותרת זכתה למענה רק מחלק מהרשויות, ומהן הוברר לה כי אף אחת מרשויות התכנון והבנייה למיניהן לא דנה בהיתר לבניית המבנה, וכי אף אחת מהן לא נתנה היתר למבנה. מגופי הפיקוח קיבלה העותרת תשובה כי אין להם סמכות לפעול בתוך תחומי בסיסי צה"ל, ותשובת צה"ל לא התקבלה.

4.         לאור האמור הגישה העותרת את עתירתה זו לבית המשפט, במסגרתה ביקשה כי בית המשפט יצהיר שבניית המבנה בתחום הבסיס הינה בלתי חוקית, נעשית שלא כדין וללא היתר בנייה כדין. לחלופין, טענה כי אם ניתן היתר לבניית המבנה, יש להורות כי הינו בטל או ניתן לביטול.

            העותרת ביקשה גם להצהיר כי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה (להלן: "הוועדה המחוזית") פעלה שלא כדין משנמנעה מלהפעיל סמכותה וחובתה בנוגע לבניית המבנה, ולבסוף עתרה לחייב את המשיבים 3-6 (להלן: "גורמי הביטחון") להפסיק את בניית המבנה ולהחזיר את המצב לקדמותו.

5.         בד בבד עם הגשת העתירה הגישה העותרת גם בקשה לצו מניעה זמני המורה על הפסקת עבודות הבנייה של המבנה (בש"א 1157/06).

            הדיון בבקשה לצו זמני נקבע ליום 16.2.1006, ובהסכמת הצדדים נדחה ליום 1.3.2006 כדי לאפשר למשיבים לבדוק את הטענות ולהגיש תגובה מפורטת. כן ניתן, לבקשת העותרת ובהסכמת המשיבים, צו האוסר את פרסומו של ההליך.

6.         לאחר שהוגשה תגובתה של המשיבה, הוברר כי המבנה נבנה ללא קבלת היתר מגורם כלשהו. המשיבים הבהירו כי המבנה נבנה ללא היתר הואיל ולפי סעיף 172 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התכנון והבנייה"), מערכת הביטחון פטורה מהצורך לקבלת היתר לבנייתו.

7.         מתגובת המשיבים התברר כי המבנה נבנה בתוך בסיס צבאי, המהווה על-פי הנטען "מתקן ביטחוני קיים" במובן פרק "ו" לחוק התכנון והבנייה. לפיכך, טוענים המשיבים כי בניית מבנה נוסף בתוך המתקן פטורה מדיני התכנון והבנייה, לרבות מהוראות חוק החופים.

8.         עוד התברר מתגובת המשיבים כי המבנה נבנה במסגרת פרויקט שניזום ותוכנן כבר בחודש מאי 2004. המבנה מהווה סככה שרצפתה קשיחה, מעליה קירוי פח על גבי קונסטרוקציית מתכת. המבנה תוכנן ונבנה לשם קליטת אמצעי לחימה שחשיפתם לעין הציבור, לרבות תצפיות וצילומי לוויין, עלולה לפגוע בביטחון הציבור (סעיף 28 לתגובה המקדמית). נטען כי בניית המבנה קרובה לסיום, וכי עלות הפרויקט הינה כ-5.25 מיליון דולר, שמתוכם שולם סך של 3.47 מיליון דולר לקבלן.

9.         עוד נאמר בתשובה כי המבנה תוכנן כדי להתאימו לצרכים המיוחדים של אמצעי הלחימה. הבחירה במקום נעשתה בשל התאמתו לנדרש, מתוך התחשבות בסביבה. מיקום המבנה, כך נטען, הינו המתאים ביותר, כך שהפגיעה בסביבה החופית תהא קטנה ככל האפשר (סעיף 29 לתשובה). את הבדיקה ערך מומחה של חיל הים, ד"ר דב צביאלי.

לתשובה צורפה גם חוות דעתו של ד"ר צביאלי, שבה ציין "המקום שנבחר להקמת מבנה הסככות והרחקתו מקו החוף, הקטינו עד מאוד את ההשפעה החזויה האפשרית על סביבת החוף".

בחוות הדעת ובתגובה צוין כי המבנה הוקם בסמוך למבנים קיימים אחרים, ולכן הפגיעה העשויה להיגרם לסביבה מבנייתו במקום זה, קטנה בהרבה מבניית מבנה באזור טבעי חדש.

10.        במהלך הדיון, ובהסכמת העותרת, הציגו באי כוח המשיבים ונציגי מערכת הביטחון חומר חסוי בפני בית המשפט. בחומר החסוי הוצגו תצלומים של המבנה, מבחוץ ומבפנים, המתקנים השונים הנבנים בו, וכן הובאו תצלומים ונתונים לגבי טיבם של אמצעי הלחימה שלמענם נבנה המבנה וחשיבותם לביטחון המדינה והציבור. הוסכם גם כי הדיון ייערך בתיק העיקרי ולא רק בבקשה לצו הזמני.

11.        כבר בשלב זה, ובטרם אדון בטענות השונות שנפרשו בפניי על-ידי הצדדים, אציין כי מהעיון בחומר החסוי התרשמתי כי אכן מדובר במבנה מיוחד, שנועד לצרכים חיוניים של מערכת הביטחון. לא מדובר במבנה שגרתי, אלא במבנה ייעודי, שגודלו ומיקומו הותאמו לצרכים המיוחדים של אמצעי הלחימה. כן התרשמתי כי מדובר בציוד בעל חשיבות ביטחונית ממשית, וכי הפסקת הבנייה או פירוק המבנה והותרת מערכת הביטחון ללא המבנה הייעודי המיוחד עלולים לגרום נזק של ממש (מעבר לנזק הכספי) לביטחון המדינה.

12.        לאחר שהתבררו העובדות, ונקבע דיון לשמיעת טיעוני הצדדים, הוגשה, לקראת הדיון, בקשה על-ידי אגודת אדם טבע ודין, אגודה ישראלית להגנת הסביבה (להלן: "אט"ד") (בש"א 1265/06), בה עתרה לאפשר לה להצטרף להליך. הואיל וההליך נוהל בדלתיים סגורות, הבהירה אט"ד כי אינה יודעת את הפרטים, וכי כל מבוקשה הינו להעביר לבית המשפט את עמדתה העקרונית בנוגע לבנייה במתקנים ביטחוניים בסביבה חופית. בהסכמת המשיבים הוגשו טיעוניה העיקריים של אט"ד, בלי שאט"ד תצורף כבעלת דין או  תשתתף בדיון עצמו.