המשנה לנשיאה א' ריבלין:
עניינה של העתירה בטענותיה של העותרת, החברה להגנת הטבע, כנגד החלטות המשיבים, ובמרכזן החלטת המשיב 1, לאפשר את הפיכת היאחזות הנח"ל בעירון ליישוב אזרחי חדש. בנוסף, תוקפת העותרת את החלטת המשיב 1 שלא להעמיד לדין פלילי את הגורמים השונים המעורבים "שלא כדין" בהליך התאזרחותה של ההיאחזות, לרבות את המשפחות אשר התיישבו במקום לאחר סיום תפקידה של ההיאחזות כבסיס צבאי. לשיטת העותרת יש לקבוע כי ההליך שננקט להקמת היישוב מנוגד לדיני התכנון והבנייה וכי יש להורות על פינוי המשפחות.
1. היאחזות הנח"ל בעירון (להלן: נח"ל עירון או ההיאחזות) ממוקמת ממזרח ליישוב חריש בשטח שייעודו אינו למגורים. ראשיתה של ההיאחזות בהחלטת שר הביטחון דאז, מר בנימין בן אליעזר, משנת 2002 להקים היאחזות נח"ל חדשה שתאויש על ידי גרעיני תנועת "הצופים" כחלק משירותם הצבאי בנח"ל. מיקום ההיאחזות והמבנים בה אושרו על ידי הוועדה למתקנים ביטחוניים (ראו סעיפים 159 ו-160 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965) (להלן: הולמ"ב). בסמוך לאחר החלטתו של שר הביטחון אישרה גם הממשלה את הקמת ההיאחזות (החלטת ממשלה מס' 1917 מיום 2.6.2002). המועד להפיכתה של ההיאחזות הצבאית ליישוב אזרחי חדש על ידי כ-30 משפחות החברות במשיבה 6 (להלן: תנועת אור משימות), נקבע לחודש מרץ 2005 - כשנתיים לאחר הקמת ההיאחזות. הדבר בא לידי ביטוי, בין השאר, במכתבו של המשיב 4, יועץ ראש הממשלה לענייני התיישבות, מיום 2.1.2005.
2. בעבר, במשך כל השנים, נסמך ההליך של "אזרוח" היאחזויות נח"ל על החלטות ממשלה בלבד. מצב זה השתנה לאחר שפורסמה הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 1.1800, מיום 6.12.2004, שעניינה "נוהל קבלת החלטה בנושא הקמת ישובים חדשים" (להלן: הנחיית היועץ). הנחיית היועץ הבהירה את ההליך שיש לנקוט בו מעתה ואילך בנושא זה. בהנחיית היועץ נקבע כי החלטות ממשלה לגבי הקמת יישובים חדשים "ללא קשר לשאלת זהות הגורם היוזם את הקמת הישוב" צריכות להיות מנוסחות באופן "עקרוני-כללי" ובאופן שאינו שולל מהגופים המקצועיים האמונים על ההיבטים השונים של הקמת ישובים (כגון מוסדות התכנון) את שיקול דעתם. עוד נקבע בהנחיית היועץ, כי ההחלטה תתקבל על סמך עבודת מטה משותפת של כל "הגורמים המקצועיים הנוגעים בדבר", אשר יתייחסו למדיניות התכנון הכוללת ולהיבטים שונים לרבות היבטים "תקציביים, תשתיתיים, סביבתיים, תעסוקתיים וחברתיים". מעבר לכך, נאמר כי החלטת ממשלה להקים ישוב חדש אינה מחליפה את ההליכים התכנוניים שבחוק, כגון אישורה של תכנית מתאר על ידי מוסדות התכנון, וכי נדרש כי הללו יתקיימו כסדרם.
3. בעקבות הנחיית היועץ, ולאחר שהחלו הפעולות לאזרוח ההיאחזות, פנה המשיב 4, יועץ ראש הממשלה לענייני התיישבות, אל היועץ המשפטי לממשלה בכדי לקבל את עמדתו ביחס לתחולת הנחיית היועץ על אזרוח ההיאחזות, תוך שהוא מציע שלוש חלופות להמשך התהליך. הראשונה, קבלת אישורו של היועץ המשפטי לממשלה וקביעת "מעין הוראת מעבר במקרה חריג זה". השנייה, היישוב החדש יחשב כשכונה של היישוב הקיים חריש. והשלישית, "הישוב ימשיך להיות מאושר במתכונת של ולמ"ב (משהב"ט) גם בהמשך, עד אשר יסתיים הנוהל התכנוני של הישוב החדש". במקביל לכך, פנתה המשיבה 5, ההסתדרות הציונית העולמית, בבקשה לוועדה המקומית לתכנון ובניה מנשה-אלונה (להלן: הועדה המקומית) כי יאושר לה שימוש חורג במבני ההיאחזות לשם "מרכז הכשרה להתיישבות". הועדה המקומית אישרה את הבקשה, אך התנתה את אישורה בכך שהבקשה תאושר גם על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז חיפה (להלן: הועדה המחוזית) וכן על ידי הוועדה לשמירת קרקע חקלאית ושטחים פתוחים. ביני לביני, הודיע היועץ המשפטי לממשלה למשיב 4 כי לאור העברת העניין לועדות המוזכרות לעיל, הוא אינו רואה, בשלב זה, עילה להתערבותו. כאן המקום לציין כי ביום 10.4.2005, עוד בטרם מתן החלטת הועדה המחוזית, נתן ראש המועצה המקומית של קציר-חריש אישור עלייה לקרקע לחברי הגרעין, ומיד לאחר מכן נכנסו למבני ההיאחזות 15 המשפחות הראשונות מבין חברי הגרעין. העותרת טוענת, בין השאר, כי אישור "עלייה לקרקע" זה ניתן שלא כדין. בשלב מאוחר יותר, הצטרפו עוד כעשרים משפחות ובמקום החלו לפעול, בין השאר, מעון וגן ילדים. עוד נציין כי בסופו של יום, משהובהר כי היועצים המשפטיים של הועדה המחוזית ושל משרד הפנים מתנגדים לבקשה לאישור שימוש חורג, לא ניתן האישור.
4. ביום 15.11.2005 ניתנה החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה (להלן: החלטת היועץ), בעניין אזרוח היאחזות נח"ל עירון. בהחלטת היועץ נקבע כי:
...כמדומה... אישור הולמ"ב להקים את היאחזות הנח"ל עירון אינו משתרע על איזרוחם של מבני ההיאחזות וכי אין באישור הקמתו של מחנה צבאי ע"י הולמ"ב לצורך היאחזות נח"ל משום אישור להקמתו של יישוב אזרחי חדש באותם מבנים...
עמדתנו היא, שלא ניתן לעקוף את ההליך התכנוני להקמת יישוב חדש האמור בהנחיית י"מ [היועץ המשפטי - א' ר'] ולהסתפק בהיתר לשימוש חורג, ומוסדות התיכנון אינם מוסמכים להתיר שימוש כזה...
עם זאת, לפי מה שנמסר לנו, מתגוררות בתחומי היאחזות הנח"ל עירון כמה עשרות משפחות. בנסיבות שנוצרו אנו סבורים, שיש לתת להן תקופת התארגנות בת 12 חודשים לשם ניסיון להסדיר את מעמדו התיכנוני של האתר, שבמהלכה לא יינקטו הליכים פליליים כנגד מי שביצעו, אם ביצעו, פעולות בניה ושימוש במקום ללא היתר כדין. תקופת ההתארגנות מותנית בתנאים הבאים: קיום הליך תיכנוני להקמת יישוב חדש בהתאם להנחית הי"מ; עידכון אישור הולמ"ב, כך שאם יש כוונה שחלק מההיאחזות ימשיך לשמש כמחנה צבאי, יצומצם ההיתר לחלק זה; הפסקה מיידית של עבודות הבניה והפיתוח במקום, אם מתבצעות עבודות כאלה, וזאת עד להשלמת הליכי התיכנון וככל שאלה יתירו ביצוע עבודות במקום, וכן יידוע המשפחות כי המשך שהייתם במקום כפופה לתוצאת ההליך התיכנוני ולקיום התנאים.
הטעם למתן תקופת ההתארגנות האמורה הוסבר במועד מאוחר יותר באופן הבא:
עם זאת, היות שבמקום התגוררו בעת הוצאת ההנחיה כמה עשרות משפחות, שגם אם לא ניתנו להן הבטחות שילטוניות מחייבות בעניין איזרוח ההיאחזות, לא ניטען כי היתה להן יד בהליכים החסרים לאישור הקמת יישוב במקום, סבר היועץ המשפטי לממשלה, כי באותו שלב לא היה מקום לנקוט בהליכים פליליים בעניין.
כנגד החלטת היועץ הופנתה העתירה דנן.
5. במהלך תקופת ההתארגנות שנקבעה בהחלטת היועץ (לאחר הגשת העתירה) החלו יתר המשיבים לבחון אפשרויות שונות להסדרת המצב התכנוני של ההיאחזות. בין השאר, נבחנה האפשרות להעביר את המשפחות המתגוררות בהיאחזות לשטח שבעבר שימש את הקיבוץ חריש, מקום שבייעודו התכנוני נועד למגורים, וששכן בו באותה עת מחנה צבאי של חיילי משמר הגבול. הרעיון היה להעביר את החיילים לשטח ההיאחזות, שממילא אושר כמחנה צבאי (להלן: חלופת ההצרחה). למעשה, הועלתה חלופת ההצרחה כפתרון אפשרי מכיוון שמוסדות התכנון מצאו כי אין לאשר תכנית להקמת יישוב חדש בשטח ההיאחזות. לשם ביצוע חלופת ההצרחה ביקשו המשיבים 4 ו-5 מהיועץ המשפטי לממשלה להאריך את תקופת ההתארגנות שניתנה בהחלטתו, אך זה סירב לאחר שמצא כי נעשתה התקדמות מועטה מאוד בכדי לקדם את העניין. היועץ המשפטי לממשלה ציין בהחלטתו האמורה כי מבחינה משפטית אין היתר למגורי המשפחות בהיאחזות "והם נמצאים שם אך ורק מכוחה של תקופת ההתארגנות" וכי על המשפחות לפנות את אתר ההיאחזות, שכן אם לא יעשו כן "לא יהיה מנוס מעשיית שימוש באמצעי אכיפה". מספר חודשים לאחר מכן, בסוף חודש פברואר 2007, הוגשה בקשה נוספת בעניין ליועץ המשפטי לממשלה על ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מר רענן דינור, תוך שהוא מפרט בבקשתו את הפעולות העתידיות שינקטו לשם ביצוע חלופת ההצרחה בציינו כי אלה יעשו עד לחודש פברואר 2008. בעקבות האמור בפנייה הורה היועץ המשפטי לממשלה לשוב ולעכב נקיטה בהליכים פליליים כנגד משפחות המתיישבים. בדיון שקיימנו בעתירה ביום 12.3.2007 חזרה המדינה על עיקרי הדברים האמורים והצהירה כי תפעל להעברת המשפחות המתגוררות בהיאחזות עד לחודש יולי 2007; העותרת מצידה הביעה את חששה כי הדברים לא יתגבשו "לכלל פעילות אופרטיבית". משכך, הורנו על קיום דיון נוסף בעתירה כעבור ארבעה חודשים.
6. מההודעות והתגובות שהוגשו לקראת הדיון הנוסף בעתירה התברר שקמה התנגדות "נחרצת" לחלופת ההצרחה הן מצד המשיב 3, מנהל מינהל מקרקעי ישראל והן מצד מנכ"ל משרד השיכון; זאת, לאור תכנית שמיועדת ליישב אוכלוסיה חרדית ביישוב חריש הסמוך למתחם הקיבוץ "הנטוש" חריש, אליו כאמור הוצע כי יועברו המשפחות המתגוררות בהיאחזות. בנוסף, הגישו המשיבים 5, 6 ו-7 בקשות למחיקת העתירה מן הטעם שהסעדים המבוקשים בה כנגד החלטת היועץ מיום 15.11.2005 שוב אינם רלוונטיים למצב החדש. עוד נתבשרנו כי המשפחות מסכימות להעברתן אל השטח המוצע בקיבוץ חריש וכי נעשו מספר פעולות במישור התכנוני לקידום חלופת ההצרחה וביצועה בפועל. יחד עם זאת, לאור המחלוקת בין גורמי הממשלה השונים והצורך בתיאום העמדות ובחינת ההיתכנות של ביצוע חלופת ההצרחה, החליט היועץ המשפטי לממשלה ביום 5.7.2007 להמשיך לעכב את הנקיטה בהליכים פליליים בחודשיים ימים. בהתחשב במצב האמור ביקשו המשיבים 4-1 להגיש הודעה מעדכנת בתום התקופה האמורה, ולאחר שהתקיים לפנינו דיון בטענות הצדדים ביום 11.7.2007, נעתרנו לבקשה והורנו כי יתקיים דיון נוסף בעתירה בחלוף שלושה חודשים.
7. בתום התקופה האמורה הודיעו המשיבים לבית המשפט כי לאחר שנערכו ישיבות נוספות בין הגורמים השונים בממשלה ונערכה "בדיקה יסודית של התכנית להקמת עיר חרדית בחריש", נמצא שתכנית עתידית זו אינה עולה בקנה אחד עם חלופת ההצרחה. התוצאה הייתה כי ביום 3.2.2008 נתקבלה החלטת הממשלה מס' 3071 (להלן: החלטת הממשלה), שעניינה בהקמת יישוב חדש ולמעשה הכשרת ההתיישבות של המשפחות במקום; וזו לשון ההחלטה:
1. להקים ישוב קהילתי-דתי חדש באזור עירון, בעדיפות למיקום הנוכחי.
2. להטיל על יו"ר המועצה הארצית לתכנון ובניה להביא את נושא הקמת הישוב, כאמור בסעיף 1 לעיל, לדיון בפני המועצה הארצית, באחת מישיבותיה הקרובות, לצורך בחינת מגוון ההיבטים התכנוניים והיבטים נוספים הכרוכים בהם, ולגיבוש המלצתה בנושא והגשתה לממשלה בתוך כחודשיים, וזאת במסגרת תפקידה לייעץ לממשלה, על פי סעיף 2 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ובהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 1.1800.
3. להטיל על משרד האוצר להגיש לממשלה התייחסות בהיבט הכלכלי-תקציבי הכרוך בנושא, בתוך המועד האמור.
מועד ביצוע ההחלטה: בתוך חודשיים מיום קבלתה.