נדחתה טענת הפרת חובת אמון של נושאי משרה כלפי החברה

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום ברחובות (כב' השופטת א' שטמר) מיום 3.9.06 (ת"א 1863/04), שבו דחה בית המשפט תביעה נגזרת שהגיש המערער נגד המשיבים לסעד של מתן חשבונות.

1.         רקע

(א)                המערער והמשיב 1 (להלן: " המשיב") הם בעלי המניות ומנהליה היחידים של המשיבה 4 (להלן: " החברה"), אשר נוסדה בשנת 1994 ועוסקת בתכנון, ייצור שיווק ותמיכה בתוכנה לניהול מרפאות שיניים הידועה בשם "דוקטור". המערער הוא הבעלים של 26 אחוזים מהמניות המוקצות בחברה, והמשיב הוא הבעלים של המניות האחרות (74 אחוזים).

(ב)                המערער ביקש מבית משפט קמא וקיבל אישור להגיש תביעה נגזרת נגד המשיב והחברה. בכתב התביעה המתוקן שהגיש ביום 20.2.02 (מע/י"ז), טען המערער כי המשיב הפר את הסכם בעלי המניות שכרתו ביניהם ביום 22.7.1991 (מע/ט') (להלן: " הסכם בעלי המניות"), בכך שהקים עם המשיב 2 (להלן: " המשיב 2" או " חורי") את המשיבה 3 (להלן: " המשיבה 3" או " פלא קארד"). פלא קרד היא שותפות לא רשומה שמטרתה פיתוח תוכנה למחשב אישי המאפשרת תשלום באמצעות כרטיסי אשראי (להלן: " התוכנה"). נטען שלאחר הקמת המשיבה 3 העבירו המשיב וחורי את פעילותה למשיבה 5 (להלן: " המשיבה 5" או " מבט"), וכי היה עליהם לפתח את התוכנה ולשווקה במסגרת פעילותה של החברה. בכך מנע המשיב מהחברה הזדמנות עסקית, פגע ברווחיה וגרם נזק למערער. המערער טען להפרת הסכמים נוספים שבינו לבין המשיב: האחד, הסכם בעל פה מחודש ינואר 1996 שעניינו מערכת היחסים בין החברה לבין פלא קארד. הטיוטה של הסכם זה צורפה לכתב התביעה המתוקן (מע/ט"ו) ונטען שהמשיב סירב לחתום עליה. ההסכם האחר הוא הסכם דומה שנכרת בחודש יולי 1997 (מע/ט').

(ג)                  המערער עתר בכתב התביעה לחייב את המשיבים למסור לו חשבונות של המשיבה 3 והמשיבה 5, מיום הקמתן ועד למועד המסירה, לחייב את המשיב להעביר לחברה את רווחיו מהמשיבה 3 והמשיבה 5 מיום הקמתן, וכן לחייב את כל המשיבים לשאת בנזקי החברה.

(ד)                בהחלטתו לאשר את הגשת התביעה נגזרת נתן בית משפט קמא צו למתן חשבונות של המשיבה 3 והמשיבה 5. המשיבים הגישו בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט קמא, הן בעניין אישור הגשת התביעה הנגזרת הן בעניין הצו למתן חשבונות (בר"ע 2750/02 בבית המשפט המחוזי בתל אביב). בית המשפט המחוזי (השופטת ה' גרסטל (כתוארה אז)) קיבל בחלקה את הבקשה, ובהחלטתו מיום 9.3.2004 הותיר על כנה את ההחלטה לאשר למערער הגשת תביעה נגזרת, אך ביטל את הצו למתן חשבונות. עניין החשבונות הוחזר לבית משפט קמא כדי שידון בו במסגרת ההליך העיקרי. פסק הדין נושא הערעור שלפנינו, אכן עוסק בסעד של מתן חשבונות בלבד, ואינו דן בסעד הכספי שתבע המערער.

2.         פסק דינו של בית משפט קמא

(א)                בבית משפט קמא הגישו הצדדים רשימת עובדות מוסכמות שבית משפט קמא הביאן ונדרש להן בפסק דינו. בית המשפט עשה כן אף על פי שרשימת העובדות הוגשה לו לצורך השלב הראשון בדיון בסוגיית מתן הרשות להגשת תביעה נגזרת.

למען ירוץ הקורא נביא את העובדות המוסכמות כפי שפורטו בפסק הדין נושא הערעור:

"1.        התובע הינו הבעלים של 25% מהון המניות המוקצות ובעל מניית ניהול אחת מתוך שתי מניות ניהול המוקצות של הנתבעת 4, הכל כמפורט בהסכמי בעלי המניות משנת 1991 ומשנת 1994 שצורפו כנספחים א' ו-ב' לכתב התביעה, וזאת לאחר מספר שנים בהן עבד כשכיר בנתבעת 4, ולאחר הסכמת הנתבע 1 בשנת 1991 להקצאת המניות האמורה.

2.         הנתבע 1 הוא מייסדה של הנתבעת 4, שהיא המשכה של חברת מיחשוב רפואי דוקטור בע"מ שהוקמה בשנת 1987, והוא הבעלים של 73% מהון המניות המוקצות ובעל מניית ניהול אחת מתוך שני מניות ניהול המוקצות שלה.

3.         עיסוקה של הנתבעת 4 היה והינו פיתוח, הפצה ומכירה של תוכנת מחשבים בשם "דוקטור"/"פרופסור" (להלן "תוכנת "דוקטור") המיועדת לניהול מרפאות שיניים, וכן מתן תמיכה שוטפת לשדרוגים מעת לעת.

4.         פיתוח תוכנת "דוקטור" התבצע בשנת 1987 עם הקמתה של חברת מיחשוב רפואי דוקטור בע"מ, והתוכנה זכתה בהצלחה רבה בקרב ציבור רופאי השיניים בארץ; התובע לא היה מעורב כלל בפיתוח התוכנה המקורית שהייתה בגירסת דוס. כיום משווקת התוכנה בגירסת חלונות אשר פותחה זמן רב לאחר תחילת עבודתו של התובע בחברה.

5.         כחלק מהשירות ללקוחות הנתבעת 4, התקינה החברה אצל חלק ממשתמשי תוכנת "דוקטור" תוכנה בשם "אשראית" אשר נועדה לאפשר ביצוע חיוב כרטיסי אשראי באמצעות קורא מגנטי שהותקן ע"ג לוח המקשים של מחשב בית העסק.

6.         תוכנת "אשראית" פותחה על ידי חברת בנקיר טכנולוגיות בע"מ (להלן "בנקיר"); פעילותה של הנתבעת 4 בקשר ל"אשראית" באה לידי ביטוי אך ורק בשווקה ובהתקנתה אצל חלק ממשתמשי תוכנת "דוקטור", וזאת כחלק מהשירות לאותם לקוחות שהיו מעוניינים בכך. התמורה התחלקה בינה לבין חברת "בנקיר" ע"פ ההסכם ביניהם.

7.         תוכנת "אשראית" הייתה מיועדת לכל בעלי העסקים והמוסדות השונים אשר יש ברשותם מחשב ואשר מכבדים כרטיסי אשראי, ולא רק למשתמשי מוצריה של הנתבעת 4.

8.         במהלך שנת 1995 הפסיקה חברת "בנקיר" את פעילותה ונסגרה.

9.         הנתבע 1, בשותפות עם הנתבע 2 ובאמצעות נתבעת 3 שהיא למעשה נתבעת 5 בהווה, פיתחו בהצלחה לקראת סוף שנת 1995 תוכנה חדשה הנקראת "פלא-קארד".

10.        התוכנה החדשה "פלא-קארד" הינה תוכנה שפותחה באופן עצמאי על ידי הנתבעת 3, גם היא מיועדת לאפשר ביצוע חיוב של כרטיסי אשראי באמצעות קורא מגנטי, והיא ניתנת לשימוש בכל מגזר עסקי.