נדחתה בקשה של בכיר בחברת הגיחון לקבלת תנאי פרישה מיוחדים ומופלגים

הנשיא סטיב אדלר

     עובד בכיר ביותר הועסק בחברה ציבורית החל מחודש דצמבר 1996 ועד סוף חודש מרץ 2005, ונשא בה במספר תפקידים שעליהם הוא קיבל שכר וזכויות כדין. במקביל, נשא העובד בתפקידים רבים מחוץ לחברה. בעודו עובד, חודשים מספר טרם פרישתו, פנה העובד לחברה על מנת לקבל תנאי פרישה מיוחדים ומופלגים, מעבר לאלה המגיעים לו בהתאם להסכם ולדין. מדובר בדרישה שהיא למעשה מענק פרישה ששוויו מאות אלפי שקלים. הנהלת החברה העבירה דרישת העובד לממונה על השכר במשרד האוצר, שבחן את הדרישה לעומקה. עוד טרם סיים הממונה מלאכתו - שבסופו של יום הובילה אותו למסקנה חד-משמעית כי אין להיעתר לדרישה, הגיש העובד תביעה לבית הדין האזורי בירושלים (עב 1646/05; השופטת שרה שדיאור) ועם דחייתה הוגש הערעור שלפנינו.

העובדות הצריכות לענייננו

הצדדים לסכסוך

[2]  המשיבה, חברת "הגיחון" מפעלי מים וביוב ירושלים בע"מ (להלן: חברת הגיחון או הגיחון), היא חברה ציבורית למתן שירותי מים וביוב, שהוקמה לפי חוק תאגידי מים וביוב, תשס"א-2001 ונשלטת על ידי עיריית ירושלים.

      חברת מפעלי ביוב וטיהור ירושלים (להלן: חברת מבט"י) הינה חברת בת של חברת הגיחון.

     עיון במסמכים מעלה, כי המדובר בשני חלקים של אותו גוף עסקי הפועלים יחדיו, כגורם אחד. חברת הגיחון מצהירה על עצמה, באמצעות כותרת שמה ומסמכים הפתוחים לציבור, כמופקדת בעצמה גם על נושא הניקוז והביוב בכל רחבי העיר, כשחברת מבט"י מתפקדת כאגף בחברת הגיחון ולא כחברה עצמאית נפרדת. חברת מבט"י היא בבעלות מלאה של חברת הגיחון, כש- 97% ממניותיה מוחזקים בחברת הגיחון. כתובת הגיחון, מספרי הטלפון ודרכי יצירת הקשר מתייחסים גם לאגף מבט"י, והלכה למעשה הן יוצגו בפני בית הדין האזורי ובפני בית דין זה, על ידי אותם באי כוח ובאמצעות אותם כתבי בי-דין.  

     לאור החיבור האמיץ בין החברה האם לחברת הבת, נראה, כי יש לראות בעבודתו של המערער בשתיהן בבחינת מקשה אחת, כשהשכר והתנאים נקבעו בהתאם, ותוך התחשבות בכך שבכל תקופת עבודתו בחברת הגיחון ובחברה הבת הוסיף המערער לעבוד במספר עבודות אחרות אצל גופים אחרים.

[3]   המערער (להלן: מר וכסלר) הוא אדם רב פעלים. בשנים 1989-1978 הוא כיהן כגיזבר עיריית ירושלים. בשנים 1994-1989 כיהן כמנהל הרשות לפיתוח ירושלים. בשנים 1996-1994 כיהן כ"מנהל המינהל" במינהל מקרקעי ישראל. בנוסף, לדבריו, שימש במהלך השנים בתפקידים בכירים, כמנהל וכדירקטור בחברות שונות.

     לאחר פרישתו מעבודתו במינהל מקרקעי ישראל ובעודו מקבל פנסיה מעיריית ירושלים, מונה מר וכסלר לתפקיד של ממלא מקום יו"ר דירקטוריון חברת הגיחון בהיקף של חצי משרה. היה זה סמוך להקמתה של חברת הגיחון ועל פי פניית ראש העיר דאז, מר אהוד אולמרט. ביום 23.1.1997 נחתם חוזה העסקה עמו כ" ממלא מקום יו"ר ההנהלה וממלא מקום יו"ר הדירקטריון של החברה" בהיקף של חצי משרה. נקבע, כי החברה תשלם לו שכר השווה ל" מחצית שכרו של מנכ"ל החברה כולל רכיבי השכר והתנאים הנלווים של המנכ"ל... וגם מחצית ההוצאות לאחזקת הרכב שהועמד לרשותו". לעניין גובה השכר שישולם למר וכסלר, ניתנה הסכמת סגן הממונה על השכר במשרד האוצר, מר אהרן עוזיאלי, כי השכר ישולם על פי נגזרת משכרו של מנהל חברה ממשלתית, כשהיתה מחלוקת בין הצדדים האם אושר שכר השווה לשכר מנכ"ל ברמה 7 או 8 ובפועל שולם על פי רמה 8.

     בעת שנחתם חוזה ההעסקה עם מר וכסלר לא התבקש אישור הממונה על השכר לעניין תנאי הפרישה שישולמו לו כאשר יסיים תפקידו, וממילא אף לא ניתן אישור כאמור.

     החל מיום 1.8.2001 ועד ליום 31.3.2005 קיבל מר וכסלר שכר גם מחברת הבת מבט"י, וזאת בתוקף תפקידו כיו"ר הדירקטוריון בחברת הבת ולאחר מכן כמנכ"ל בה.

     אחוזי משרתו בחברת הגיחון ובחברה הבת השתנו מעת לעת. כך, למשל, החל מיום 1.3.1998 הוגדל אחוז משרתו של מר וכסלר בגיחון ל- 66% משרה, וזאת בהחלטה של הדירקטוריון שאישרה את בקשת ראש העיר דאז, מר אולמרט. בנוסף, במועדים אחרים נעשו שינויים אחרים באחוזי משרתו, בהתערבותו ועל פי הוראתו של מר וכסלר עצמו.      

     ביום 25.12.2002, במסגרת ישיבת הדירקטוריון, בעקבות פעולותיו היזומות של מר וכסלר לפיטוריו של המנכ"ל הקודם, החל מר וכסלר למלא תפקיד כממלא מקום מנכ"ל בפועל של חברת הגיחון. ההחלטה, כי התפקיד יבוצע על ידי מר וכסלר, היתה פרי הצעתו של מר אהוד אולמרט, ראש העיר דאז, ולא נקבע במפורש משך לקיום התפקיד עד להחלפתו. תפקיד זה מולא על ידיו כחלק מתפקידו כממלא מקום יו"ר הדירקטוריון בחברת הגיחון. כל זאת, כשהוא מצהיר בעצמו, בעל פה ובכתובים, כי המדובר בתפקיד הנעשה על ידו "בהתנדבות" , היינו - מבלי שביקש או קיבל תמורה עבור הרחבת תפקידו. כל זאת, בעודו מקבל פנסייה כגמלאי של עיריית ירושלים וממלא בו בזמן תפקידים רבים נוספים בגופים אחרים, מחוץ לחברת הגיחון. 

     עוד יצוין, כי סמוך לתחילת תפקידו של מר וכסלר כממלא מקום מנכ"ל בגיחון, במסגרת תפקידו כממלא מקום יו"ר הדירקטוריון, הוא מינה לתפקיד המשנה למנכ"ל הגיחון את מר גל הרשקוביץ, שפעל תחתיו ומילא מטלות רבות שנעשו קודם לכן ישירות בידי המנכ"ל.

     בנוסף לתפקידיו בחברת הגיחון ובחברת מבט"י, ציין מר וכסלר במסמך שהוגש על ידו ("טבלת ריכוז מקורות הכנסה") כי בשנים 1997-1998 קיבל הכנסה מהאוניברסיטה העברית בירושלים בעבור עבודה בהיקף של 2 שעות שבועיות, וכי בתקופה שבין 1.1.1999 - 31.12.2002 קיבל הכנסה מהמכללה הטכנולוגית ירושלים, בהיקף של 50% משרה. לפי הראיות שהובאו בפנינו, הוא שימש גם בעת הדיון בבית האזורי כנשיא המכללה הטכנולוגית להנדסה בירושלים. בנוסף, ציין מר וכסלר בעדותו בפני בית הדין האזורי, כי הוא מילא וממלא כמה תפקידים ציבוריים נוספים: בשנים 2003-2000 כיהן כיו"ר הרשות לפיתוח ירושלים; וכן הוא משמש יו"ר קרן שרובר (עד היום); יו"ר הנהלה בתיאטרון ירושלים (בעבר); דירקטור גן החיות; דירקטור בחברת מגדל פי אי. בע"מ ועוד .

     יוער עוד, כי יתכן גם שהיו תפקידים או מקורות הכנסה נוספים, שכן מר וכסלר, באמצעות בא כוחו, ציין במכתב מיום 1.3.2005 לממונה על השכר כי אין לאחרון סמכות לקבל מידע "על מקורות הכנסה... שחוק יסודות התקציב אינו חל עליהם" וכי אינו מודה בסמכות הממונה לדרוש נתונים אלה.

מעמדו של מר וכסלר בחברת הגיחון

[4]    מהמסמכים הרבים שצורפו לתובענה וכן מפרוטוקול הדיון עולה תמונה בהירה, בדבר מעמדו המרכזי והבכיר של מר וכסלר בחברת הגיחון, כמוציא והמביא וכמי שהיה "האיש החזק" בחברה. מר וכסלר קבע את ישיבות הדירקטוריון וסדר היום שלהן; היה מצוי לפרטים במבנה חברת הגיחון, במסמכיה ובסמכויותיה; ניהל ביד רמה את תפקידו ולמעשה היה הדמות הדומיננטית בפעילותה של חברת הגיחון בתקופה הרלוונטית לתביעתו . בנוסף, עולה ממסמכים אלה תכתובת ענפה של מר וכסלר בנושאים כספיים ואחרים, לרבות מתן הוראות והנחיות בדבר הרחבת או צמצום היקף משרתו ומשכורתו כממלא מקום יו"ר הדירקטוריון.  

דרישות מר וכסלר לקראת סיום עבודתו בחברת הגיחון