1. בפני בקשה לעיכוב ביצוע פס"ד שניתן ע"י מותב זה ביום 10.4.07, ובו חוייב המבקש במזונות אשה (המשיבה) בסך של 5,000 ש"ח לחודש, מיום 12.2.03, ועד ליום 11.2.08 (להלן: "
פסה"ד").
2. המבקש הגיש ערעור על פסה"ד, וערעורו תלוי ועומד.
3. לטענת המבקש, פסה"ד חייב אותו בתשלום מזונות אשה לתקופה של 5 שנים לאחר פקיעת הנישואין. זהו פס"ד תקדימי וסיכוייו לזכות בערעור גבוהים.
בנוסף טוען המבקש, כי אם פסה"ד לא יעוכב, הוא לא יוכל לגבות חזרה את הסכומים שישלם למשיבה, הן משום, שכלשונו, המשיבה תעשה כל שלאל ידה להרים מכשולים וקשיים, והן נוכח ההלכה הפסוקה כי לא משיבים מזונות שנאכלו.
4. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת, כי המקרה דנן אינו מהווה חריג לכלל לפיו יש לבצע פס"ד עם נתינתו, וכי כספי המזונות אשר נפסקו לה דרושים לשם קיומה היום-יומי.
עוד טוענת המשיבה, כי תלויה ועומדת תביעה רכושית אשר היא הגישה כנגד המבקש, ובה תבעה מהמבקש סכומים נכבדים באיזון משאבים, מוניטין, נכסי קריירה ותשלומים נוספים. לטענתה, כל אלו הנם זכויות שלה הנמצאות בידי המבקש.
5. דין הבקשה להידחות, כפוף לזכותו של המבקש לחזור ולהגיש בקשה זהה בפני ערכאת הערעור - ואנמק.
6. הכלל הוא, ש
"הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים" (תק' 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984; בג"צ 5580/98
סופר נ' שר העבודה והרווחה
, פ"ד נד(4) 319).
וש
"צריך טעם מיוחד כדי שבית המשפט שלערעור (ובעניינינו - ביהמ"ש אשר נתן את פסה"ד - ו.פ)
ימנע בעד מי שזכה בדין ליהנות מפרי הזכייה" (א. גורן
סוגיות בסדר דין אזרחי
(מהדורה תשיעית), עמ' 643).
7. הטעם העיקרי לעיכוב ביצוע הינו, ש"
אם יזכה המערער בערעור לאחר שבוצע פסק הדין, יהא זה מן הנמנע - או קשה מאוד - להשיב את המצב לקדמותו" (י. זוסמן
סדרי הדין האזרחי
(מהדורה שביעית), עמ' 859 והפסיקה המובאת שם).
8. לענין זה נקבע בפסיקה, כי כאשר בפס"ד כספי מדובר, ביצועו אינו בלתי הפיך, וביהמ"ש יטה שלא לעכב את הביצוע. ביטוי לכך ניתן למצוא בהחלטה אשר נתנה לאחרונה ביום 13.5.07 ע"י כב' השופט א. גרוניס (
רע"א 2198/07
,
המנהל המיוחד על נכסי החייב נ' אבי חזן ואח', פורסם באתר נבו). שם, התקבל ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי לעכב ביצוע של פס"ד כספי בכפוף להפקדת ערבות בנקאית בידי הזוכה. ביהמ"ש העליון חזר וקבע:
"החייב לא נתן כל טעם ראוי מדוע יש לסטות מן הכלל האומר שיש לבצע פסק דין עם נתינתו וכי יינתן עיכוב ביצוע רק במקרה חריג, במיוחד כך כאשר מדובר בחיוב כספי. החייב לא הראה שקיים חשש כי לא ניתן יהיה להחזיר את סכום ההוצאות היה ויתקבל ערעור. יש לזכור שאין מדובר בסכום גבוה במיוחד וכי הזכאי לסכום הינו עורך דין"
9. בעניינינו, לא רק שמדובר בפס"ד לחיוב כספי, אלא מדובר בפס"ד למזונות, ומעטים הם המקרים בהם עיכב ביהמ"ש את ביצועם של פס"ד המחייבים במזונות. הרציונל לכך הובא בספרו של י. זוסמן לעיל:
"... אולם כאן ישנם יוצאים מן הכלל, למשל, כשנתחייב בעל בתשלום מזונות לאשתו, סירב בית המשפט לעכב את הביצוע, אף על פי שהסיכויים לגבות כספים בחזרה ממנה היו קלושים ביותר. האשה צריכה להתקיים והיא זקוקה למזונותיה גם משך תקופת הביניים עד לבירור הערעור. הצורך לזון את האשה עולה בחשיבותו על הסיכון שלא יהא בידיה להשיב את אשר קיבלה" (
שם, בעמ' 860 , והפסיקה המובאת שם).
10. במקרה שבפני, כפי שפורט בהרחבה בפסה"ד, נזקקותה של המשיבה ותלותה הכלכלית במבקש - ברורה. הצדדים חיו כנשואים כ-13 שנים, ובעוד המבקש עבד כעצמאי והשתכר עשרות אלפי שקלים לחודש, המשיבה ויתרה על פיתוח קריירה משל עצמה, והקדישה עצמה לטיפוח הבית ותמיכה במבקש והתפתחותו המקצועית. המשיבה סמכה לחלוטין על כלכלתו של הנתבע כמפרנס היחיד, ויצאה מקשר הנישואין ללא מקור פרנסה וללא זכויות סוציאליות. סכום המזונות ומשך תקופת החיוב שנפסקו בפסה"ד - נועדו לשיקומה.
פקיעת הנישואין, כשלעצמה, היתה בדרך של קביעתם כבטלים מלכתחילה, ועובדה זו הינה חלק מנימוקי ביהמ"ש לפסוק מזונות למשיבה לתקופה שלאחר פקיעת הנישואין (ר' סע' 27 לפסה"ד), ולאחר שנקבע, כי
"לתובעת לא היתה מעולם הזדמנות להגן על שמירת מעמדה כאשה נשואה בפני ביה"ד הרבני, וכתוצאה מכך על זכותה למזונות על פי הדין האישי, אשר סברה כי חל עליה".
11. בכך, חל ביתר שאת הרציונל המובא לעיל, שלא לעכב את ביצוע פסה"ד כל עוד קיים צורך לזון את המשיבה. יתרה מכך, מסכת ההתדיינויות בין הצדדים לא תמה עם מתן פסה"ד, ותלויה ועומדת ביניהם תביעה כספית שהגישה המשיבה בעניין המוניטין שצבר המבקש במשך חיי הנישואין ותשלומים נוספים. מבלי לקבוע דבר לעניין סיכויי הצלחת התביעה, יש בכך כדי להפחית מן הסיכון "שלא יהא בידיה להשיב את אשר קיבלה".
12. בכך יש גם לדחות את הצעת המבקש בבקשתו, להפקיד את כספי המזונות בהם חוייב בידי ב"כ, בנאמנות, עד למתן פסה"ד בערעור. שהרי בכך תושם לאל מטרתו של פסה"ד למזונות - שיקומה של המשיבה לאחר הגירושין.
13. לנוכח כל האמור לעיל, הנני דוחה את הבקשה לעיכוב ביצוע.