1. בבקשה דנן טוען המבקש כי מחמת התיישנותה יש לדחות על סף את התביעה, שהגיש המשיב נגדו בתיק העיקרי בסדר דין מקוצר ושלפיה נתבע המבקש לשלם למשיב סך 1,500,000 ש"ח בגין ערבות שחתם לדור טאואר בע"מ (
להלן - החברה) (אף שיתרת החוב של החברה למשיב מסתכמת, לטענת המשיב, בסיכום העולה על 16,000,000 ש"ח, העמיד המשיב את התביעה שהגיש נגד החברה, נגד המבקש ונגד אחר על סך 1,500,000 ש"ח).
המבקש מוסיף וטוען כי לחילופין יש למחוק את התביעה על הסף מפאת חוסר פירוט; לחילופי חילופין יש למחוק את כותרת התביעה; לחילופי חילופי חילופין לאפשר למבקש להגיש כתב הגנה לאחר קבלת מסמכים שהמבקש ביקש מהמשיב; וכחלופה אחרונה - ליתן למבקש רשות להתגונן.
דחיית התביעה מחמת התיישנות
2. הלכה למעשה, אין המבקש יודע מתי נולדה עילת התביעה. דבריו כי
"חוב הנתבעת (החברה -מ.ב.)
לתובעת (עילת התביעה) נוצר בשנת 1997 או סמוך לאחר מכן ומכל מקום למעלה מ-7 שנים לפני הגשת התביעה" (סעיף 9 לתצהיר המבקש) אינם אלא דברים סתמיים וכלליים. הדברים האמורים הינם למעשה בגדר מסקנה משפטית, שאותה על בית המשפט להסיק ולקבוע על בסיס ראיות שתובאנה בפניו, אך לא הובאה כל ראיה המאפשרת לבית המשפט להסיק את אותה מסקנה שהמבקש מבקש כי תוסק.
3. באותה מידה שלא ניתן לקבוע כי עילת התביעה התיישנה, גם לא ניתן לקבוע כי היא לא התיישנה. התשתית הראייתית רלבנטית לענין, היא התשתית הדרושה לקבוע מתי נולדה עילת התביעה, אינה מונחת בפני בית המשפט.
4. המפתח לקביעת המועד בו נוצרה עילת התביעה מצוי בהוראות ההסכם בין המשיב לחברה. ההוראה הרלבנטית שאני מצאתי בענין מצויה בסעיף 3(א) לתנאי ניהול חשבון דביטורי, שצורף לכתב התביעה כנספח ב'. הסעיף, שכותרתו "סילוק האשראי" קובע בחלקים הרלבנטיים לענייננו:
"כל יתרת חובה שתיווצר בחשבון בתוך מסגרת האשראי תסולק לבנק במועד שנקבע לכך או לפי דרישתו של הבנק, כמפורט לעיל, וכל יתרת חובה אחרת תסולק לבנק מיד עם היווצרה".
5. שני הצדדים לא הביאו מסמכים ו/או תשתית ראייתית אחרת שיאפשר לקבוע מתי נולדה עילת התביעה.
המבקש, כאמור, הסתפק בבהצרת מסקנה משפטית כעובדה, מבלי להניח לה את התשתית הראייתית הדרושה.
המשיב התמקד בנסיון להראות כי דברי המבקש, כי לא היה מעורב ומעורה בניהול החשבון, לא היו נכונים, אך לא טרח להניח תשתית ראייתית סדורה המצביעה על אי-התיישנותה של עילת התביעה.
6. נכון כי נטל הראיה בענין התיישנות חל על מי שטוען להתיישנות, דהיינו המבקש, והמבקש לא הרים נטל זה.
אולם, תקנה 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (
להלן - תקנות סדר הדין האזרחי) מורה, בין היתר, כי כתב התביעה יפרט את העובדות העיקריות המפרטות מתי נולדה עילת התביעה, וכתב התביעה בתיק העיקרי לוקה בחסר בענין זה. כל שפורט ונטען בכתב התביעה, מבחינת מועדים, הוא כי ביום 24/10/97 חתמה החברה על מסמכי פתיחת חשבון, כי ביום 24/10/97 חתמו המבקש ואחר על כתב ערבות וכי ביום 25/12/07 הסתכמה היתרה בחשבון בסך 16,093,481 ש"ח.
חסרה התייחסות לפרמטרים הרלבנטיים הדרושים לקביעת המועד בו היה על החברה לסלק את האשראי, אלה המפורטים בסעיף 3א' לתנאי ניהול חשבון דביטורי, או כל סעיף רלבנטי אחר במסמך האמור או במסמך אחר בין המשיב לחברה.
במכתבו מיום 22/12/08, שצורף לבקשה דנן כנספח א', ביקש בא כוחו (הקודם) של המבקש מהמשיב מסמכים ופרטים, שהיה בחלקם, לו הומצאו, כדי לשפוך אור על מועד היווצרות עילת התביעה, אך המשיב לא המציא את המסמכים או את הפרטים שנתבקשו.
7. לפי הסיפא לתקנה 91(א) לתקנות סדר הדין האזרחי,
"רשאי בית המשפט או הרשם להורות על מחיקה או על תיקון של כתב טענות שלא קוימו לגביו הוראות תקנות אלה".
כשמדובר בענין הניתן לתיקון, יפעל בית המשפט, ככלל, בדרך של מתן הוראה לתיקון כתב הטענות בשלב ראשון, ולא יורה על מחיקתו, ורק בהמשך, אם לא תיוותר ברירה, כגון שלא יתוקן כתב הטענות בהתאם להוראתו, יעבור לסנקציה החריפה יותר של מחיקת כתב הטענות.
8. בנסיבות האמורות, תימחק בשלב זה הבקשה לדחיית התביעה על הסף, תוך מתן הוראה למשיב לתקן את כתב תביעתו באופן שתפורטנה בו העובדות המצביעות על המועד בו נולדה עילת התביעה לטענת המשיב, ותוך ששמורה למבקש הזכות לחזור ולהגיש בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות, אם יסבור כי יש לה מקום לאחר שיתבררו פרטים רלבנטיים בענין, בין בעקבות תיקון כתב התביעה ובין בעקבות הליכים מקדמיים.
מחיקת התובענה על סף מחמת חוסר פירוט
9. מעבר לענין העדר פירוט של העובדות אשר לטענת התובע מצביעות על המועד בו נולדה עילת התביעה, טען המבקש כי המשיב לא פירט לענין מועד מתן האשראי לחברה, נסיבות מתן האשראי, וטיב הבטוחות שהיו בידי המשיב.