נדחתה בקשה להעברת דיון עקב העדר סמכות מקומית מכוח תנית שיפוט בחוזה אחיד

לפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף בשל היעדר סמכות מקומית ולחילופין העברת הדיון בתביעה לבית משפט השלום בתל אביב זאת בהתאם להסכם בין הצדדים.

טענות הצדדים

1.         טוענת הנתבעת, היא המבקשת,  כי בינה ובין התובעת נכרת הסכם טיפולים לפיו הסכימו הצדדים כי לבית המשפט בראשון לציון ובתל אביב סמכות שיפוט ייחודית  ובלעדית.

2.      2.      על פי הפסיקה, טוענת הנתבעת,  הצדדים יכולים לבחור לא רק מחוז שיפוט אלא בית משפט ספציפי בעיר ספציפית כתנית שיפוט ומכאן שהסכמת הצדדים גוברת על שיקולי נוחות.

3.      3.       מנגד טוענת התובעת, היא המשיבה,  כי היא אינה חתומה כלל על ההסכמה בדבר תנית השיפוט. לטענתה, ניתן ראות כי היא חתומה על סעיפים 1 עד 16 להסכם בין הצדדים בעוד שתנית השיפוט מופרדת ומופיעה בסעיף 19 להסכם  במסגרת "הצהרות והתחייבות החברה" כאשר מתחת יש מקום לחתימת החברה והלקוח ובפועל חתומה רק החברה.

4.      4.      בנוסף טוענת התובעת כי מדובר בתניה מקפחת בחוזה אחיד אשר נוסח על ידי הנתבעת, על פי סעיף 4 (9) לחוק החוזים האחידים התשמ"ג-1982 , ומכיוון שהנתבעת לא הרימה את הנטל להראות כי אין מדובר בתנאי מקפח ולא סתרה את החזקה הקבועה בחוק ולמעשה לא טענה דבר בעניין יש לדחות את הבקשה ולקבוע כי לבית המשפט בירושלים סמכות מקומית לדון בתביעה.

דיון

5.      5.      מעיון בהסכם החתום על ידי הצדדים ניתן לראות כי התובעת חתומה על המבוא ועל הצהרות והתחייבות הלקוח שהם סעיפים 16-1 ואילו החברה חתומה על הצהרות והתחייבויות החברה שהם סעיפים 19-17 כאשר סעיף 19 דן בתנית השיפוט.

6.      6.      בסוף ההסכם מופיע מקום לשתי חתימות האחת של החברה והשניה של הלקוח כאשר חסרה חתימת הלקוח.

7.      7.      כבר בשלב זה ניתן לומר כי היות והתובעת אינה חתומה בסוף ההסכם על החלק המכיל את סעיף 19 הרי שלא נתנה הסכמתה לתנית השיפוט ומכאן שיש לבחון את הסמכות המקומית  עפ"י סעיף 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות").

8.      8.      מבחינת מבחני הנוחות והזיקות הקיימות עולה כי מקום יצירת ההתחייבות הוא בירושלים, המקום שנועד לקיום ההתחייבות הוא בירושלים, מקום המעשה או המחדל גם הוא בירושלים, לנתבעת סניף בירושלים, העדים מירושלים ומכאן שהסמכות המקומית היא לבית המפשט בירושלים.

9.      9.      למעלה מן הצורך אדון בטענת התובעת לעניין תנאי מקפח בחוזה אחיד.

10.  10.  לאחר תיקון סעיף 4 לחוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982 בשנת 2004 הפסיקה העדכנית קובעת כי תנית שיפוט בחוזה אחיד מקימה את חזקת הקיפוח ועל הנתבעת להרים את הנטל בעניין.

11.  11.   בבש"א (י-) 8369/06   א.מ.ר.נ.ת ייזום ובנייה שחר בע"מ ואח' נ' שיש דן תעשיות שיש ואבן (1995) בע"מ בהחלטה מיום 21.1.07 התייחס כב' השופט שמיע לסוגיה זו כדלקמן:

"סעיף 4 לחוק החוזים האחידים, תשמ"ג- 1982 (להלן: "החוק") קובע חזקה שתנאים מסוימים בחוזה אחיד ייחשבו לתנאים מקפחים, חזקות אלה ניתנות לסתירה.

סעיף 4(9) לחוק קובע חזקה לפיה תנית שיפוט בחוזה אחיד מהווה תנאי מקפח וזה לשון הסעיף:

"תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך".

הסעיף האמור תוקן לנוסחו הנוכחי בשנת 2004.

בעוד שבסעיף הקודם נקבע כי תנאי מקפח יכול שיהיה: "תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט בלתי סביר..." הרי שנוסח הסעיף החדש השמיט את המינוח "בלתי סביר" וקבע כי די בקביעת מקום שיפוט המנוגד לדין הכללי בדבר הסמכות המקומית כדי שתנאי זה ייחשב כתנאי מקפח.