נדחתה בקשה לדחיית תביעה כספית להחזר הוצאות ששולמו למזונות

לפני בקשה לדחייה או מחיקה על הסף של תביעה כספית שהגישו אשה ובעלה כנגד אחות האשה להחזר הוצאות ששילמו התובעים, לטענתם, למזונות אימן של התובעת 2 והנתבעת.

העובדות

1.         התובעים הינם בני זוג. הנתבעת היא אחותה של התובעת 2.

2.         אימן של התובעת 2 והנתבעת מתגוררת עם התובעים בבית ביישוב  --- -- .

3.         ביום 11/9/05 הגישו התובעים כתב תביעה מתוקן ובו עתרו להורות לנתבעת להשיב להם את הכספים ששילמו, לטענתם, לכלכלת האם במשך 7 השנים שקדמו להגשת התביעה.

4.         הנתבעת הגישה ביום 18/12/05 בקשה למחיקה ו/או דחייה על הסף של התובענה דנן (בש"א 14197/05) בטענה של חוסר עילה.

5.         בקדם המשפט ביום 21/2/06 הסכימו ביניהם הצדדים כי עילת התביעה כפי שהיא עולה מכתב התביעה המתוקן הינה תביעת השבה מכח סעיף 4 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט- 1979 ומכח סעיף 16 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט- 1959, בגין מזונות ששילמו התובעים לאמם.

6.         עוד הסכימו ביניהם הצדדים כי העובדות לצורך דיון בשאלה המשפטית הן:

(א)        התובעים פרנסו את אמם ב- 7 השנים האחרונות.

(ב)        הנתבעת אף היא בתה  של אותה אם.

(ג)         הנתבעת לא פרנסה את האם באותן 7 שנים.

(ד)        האם לא הגישה תביעה למזונות נ' הנתבעת.

(ה)        הנתבעת לא חוייבה מעולם במזונות אמה.

(ו)         התובעים לא חוייבו מעולם במזונות אמם.

7.         לאור זאת נקבעה השאלה המשפטית שבמחלוקת והיא: האם קמה לתובעים עילת תביעה להשבה.

טענות התובעים

1.         חיוב הנתבעת במזונות אימה הינו ע"פ הדין העברי מכוח דיני צדקה וכיבוד הורים. האם אינה יכולה למצוא את מחייתה באמצעיה ואילו הנתבעת יש לה לפרנסתה. על כן התובעים אשר פרנסו אותה בשבע השנים שקדמו להגשת התביעה, זכאים להשבת כספם מהנתבעת.

2.         לחילופין,מקור חובתה של הנתבעת בהשבת הכספים לתובעים הינם סעיפים 4 ו-5 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט- 1959.

3.         כמו כן, עילת התביעה להשבה מבוססת על סעיף 16 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט- 1959, הדן בזכות החזרה של מי שנתן מזונות מעל למוטל עליו או מי שנתן מזונות שלא היה חייב בהם ולא התכוון ליתן מתנה.

4.         בנוסף ולחילופין, ההכרה בזכות ההשבה נובעת מהוראותיו של סעיף 4 לחוק עשיית עושר ולא במשפט.

טענות הנתבעת 

1.         התובעים שבים ותולים את עילת תביעתם על אדני חובת המזונות של ילדים להוריהם. ביהמ"ש הורה בעבר כי לא מדובר בתביעת מזונות אלא בתביעת השבה ועל כן אין לטענתם זו בסיס. זאת ועוד, אף אם היה מדובר בתביעת מזונות הרי שהתובעים אינם בעלי הדין הנכונים.