נדחתה בקשה לביטול פסקי דין- 19 הודעות לתשלום קנס בגין דוחות חניה

בפני בקשה לבטול פסקי דין - 19 הודעות לתשלום קנס בגין דוחות חניה שניתנו עפ"י חוק עזר של הרשות המקומית עיריית נתניה, היא המשיבה (להלן: "הודעות לתשלום קנס ו/או דוחות חניה").

המבקש טען כי ביום 29.5.06 בוצע עיקול ברישום במענו, בגין אי תשלום 19 דוחות חניה שניתנו לו בין השנים 1996 - 2001.

המבקש ציין כי פנה למשיבה וביקש מידע בגין עיקול ברישום זה שנעשה בדירתו וכן ביקש למסור לו מסמכים המעידים כי הודעות תשלום הקנס נשלחו במועד לכתובתו כפי שזו היתה רשומה במשרד התחבורה ואז הוצגו בפניו מסמכים המעידים, לטענת המשיבה, כי הודעות תשלום הקנס נשלחו במועד לכתובתו כפי שזו היתה רשומה במועד ביצוע העבירות במשרד התחבורה.

הוסיף המבקש כי ביום 13.8.06 בוצע עיקול בפועל במענו ונדרש הוא לשלם את סכום חובו למשיבה בגין 19 דוחות החניה סכום שהסתכם בסך של 5,810 ש"ח וכן הוצאות גביה בסך של 932 ש"ח, וכדי למנוע את ביצוע העיקול שילם הוא מחוסר ברירה, לטענתו, את הסכומים האמורים.

המבקש טען כי ביום 31.8.06 הגיש לבית המשפט השלום בפ"ת תביעה אזרחית במסגרת ה.פ.217/06 בה עתר למתן סעד הצהרתי הקובע שאותם 19 דוחות חניה בגינם חוייב בתשלום התיישנו זה מכבר כך שפעולות הגביה נעשו שלא כדין, ביום 1.4.07 נדחתה תביעתו בשל חוסר סמכות ענינית ומכאן בקשתו לבית המשפט לענינים מקומיים לבטול דוחו"ת החניה.

לענין בקשתו זו לבטול 19 דוחות החניה, הן הודעות התשלום, טען המבקש כי באין מסמכים המעידים כי הודעות תשלום הקנס (דוחו"ת החניה) נשלחו בדאר רשום עפ"י הוראות תקנה 44 א' לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד - 1974 הרי שיש מקום לביטול פסקי הדין.

הוסיף המבקש כי בהתאם להוראת סעיף 225 א'(א) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב - 1982 (להלן: "החוק") משלא הוגשה לו ע"י המשיבה הודעה בדאר רשום בתוך שנה ממועד ביצוע כל אחת מהעבירות נשוא כל אחד מדוחות החניה, הרי התיישנו הדוח"ות ולא ניתן לתבוע עוד בגינם, לא כל שכן לפעול לביצועם.

לחלופין, כך ציין המבקש, אם לא תתקבלנה טענותיו להתיישנות העבירות נשוא כל אחד מ-19 דוחות החניה, כי אז טוען הוא להתיישנות העונש - הקנס שהוטל עליו בגין כל אחד מ-19 דוחות החניה, כך שהליכי הגבייה ננקטו שלא כדין ועל המשיבה להחזיר לו את סכומי הקנסות ששולמו על ידו בגין הודעות התשלום, הם דוחות החניה.

לחילופי חילופין, טען המבקש יש לבטל את 19 דוחות החניה זאת מאחר והמשיבה כגוף שלטוני פעלה בחוסר תום לב בכך שהשתהתה תקופה ממושכת טרם החלה לפעול לגביית תשלום אותם 19 הודעות תשלום הקנס, דבר שהביא לכך ששילם הוא ריבית, כפלי קנס והוצאות גביה.

המבקש אף טען לאי חוקיות פעולות המשיבה בגיית תשלום הקנסות בגין 19 דוחות החניה שכן גובה המשיבה פעל לטענתו מבלי שקויימו התנאים הנדרשים בפקודת המיסים (גביה), כך שהליך העיקול מיום 13.8.06 בוצע שלא כדין מה עוד שאף סכום הוצאות הגביה בסך של 932 ש"ח שנדרש ממנו, ואותו שילם כאמור, אינו סביר.

בנסיבות אלו עתר המבקש לביטול הדוחות.

המשיבה התנגדה לבקשה בציינה שלמבקש נרשמו 19 הודעות לתשלום קנס (19 דוחות חניה).

ביום 29.5.06 בוצע עיקול ברישום במענו, במסגרת הליכי גביית תשלום 19 דוחות החניה.

ביום 30.5.06 פנה המבקש באמצעות ב"כ למשיבה בבקשה לביטול דוחות החניה.

ביום 6.6.06 ניתנה החלטת תובע בה נדחתה בקשת המבקש לביטול הדוחות, החלטה שנשלחה למבקש. המבקש פנה פעמים נוספות למשיבה לבטול הדוחות ובקשתו סורבה.

ביום 13.8.06, משלא שילם המבקש את חובו בגין 19 הודעות תשלום הקנס שקיבל, אותם 19 דוחות חניה כאמור, בוצע עיקול בפועל במעונו ובמהלכו מסר המבקש למשיבה שני צ'קים האחד לתשלום סכום הקנסות המגיע ממנו בגין אותם 19 דוחות חניה, והשני בגין הוצאות הגביה שנדרשו לצורך גביית חובו.

ביום 31.8.06 הגיש המבקש לבית המשפט השלום בפ"ת המרצת פתיחה (ה.פ.217/06) בה עתר להצהיר ש-19 הודעות התשלום (הקנסות) התיישנו, וכך התיישנו גם העבירות נשוא הדוחות וביקש גם להורות שסכום הוצאות הגביה שנדרש ממנו אינו סביר.

המשיבה הגישה ביום 26.10.06 תגובתה לאותה המרצת פתיחה שהגיש המבקש ובה עתרה לדחיית תביעת התובע בהעדר סמכות מקומית.

ביום 14.11.06 התקיים דיון בבית משפט השלום בפ"ת לגופו של ענין, המבקש טען להתיישנות העבירות והעונש, חקר בחקירה נגדית את עד המשיבה, הוגשו סיכומי הצדדים וביום 1.4.07 ניתן פסק דין ע"י כב' השופט מר גולדס במסגרתו נדחתה תביעת התובע.