נדחתה בקשה לביטול עיקול רכב נכה, שהוטל במסגרת סכסוך רכושי בין בני זוג

ההליך

1.         לפני בקשה לביטול עיקול (חלקי) על רכבו של המבקש.

2.         הבקשה הוגשה ביום 27.7.06 והתגובה לה הוגשה רק ביום 26.9.06.

3.         משכך ניתנת איפוא החלטתי.

הרקע וטענות הצדדים

4.         המבקש הינו נכה המוכר ע"י המוסד לביטוח לאומי, ובגין נכותו הוא מקבל קיצבת ניידות והטבות במסגרתן רכש המבקש רכב נכה.

5.         המבקש ואשתו - המשיבה מסוכסכים ביניהם בסכסוך ממושך הנוגע לרכושם.

6.         המשיבה הגישה כנגד המבקש תביעה לנקיטת סעדים עפ"י סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג - 1973, וכן לפסק דין הצהרתי בדבר בעלותה במחצית הרכוש הרשום ע"ש המבקש (תמ"ש 3920/04) ובמסגרת תביעה זו אף הוטל ביום 21.7.04 עיקול על רכב הנכה של המבקש ע"י כבוד השופטת נילי פלד.

7.         לטענתו של המבקש "רכבו של המבקש הינו בגדר רכב נכה, וככזה אינו ניתן לעיקול על פי סעיף 22 (א) (5) לחוק ההוצאה לפוכל התשכ"ז - 1967, הסעיף כאמור קובע כי לא ניתן לעקל, בין היתר "כלים מכשירים, מכונות מיטלטלין אחרים ובעלי חיים השייכים לנכה הנחוצים לו לשימושו האיש בגלל נכותו". והוא מוסיף "אין ולא יכול להיות ספק כי הרכב בא תחת ההגדרה כאמור ולפיכך לא ניתן לעקלו".

8.         ועוד טענה בפי המבקש - מכיוון שהעיקול הוטל על הרכב במסגרת תביעה לאיזון משאבים, הרי אם תזכה המשיבה בתביעתה - היא תוכל לקבל את שווי מחצית הרכב מנכסים אחרים שברשותו.

9.         מנגד, טענת המשיבה כי דין הבקשה להידחות על הסף.

10.        המשיבה טוענת כי חוק ההוצל"פ תשכ"ז - 1973, אינו נוגע לעניין. היא ביקשה וקיבלה עיקול במסגרת תביעה לפס"ד הצהרתי בעניין הרכוש, והרכב בא בכללו, והעיקול הוטל כדי להבטיח זכויותיה.

11.        המשיבה מבהירה כי אין לה התנגדות "להסב את העיקול כפוף להבטחת זכויותיה" אולם לא יתכן כי המבקש יחליף את רכבו לרכב חדיש יותר ומפואר, ויחייב את המשיבה במשפט מיותר ובבקשות מיותרות.

12.        עוד מוסיפה וטוענת המשיבה כי למבקש כספים נזילים העולים על הסך של 1,000,000 ש"ח וכי "לא יגרם למבקש נזק כלשהו אם יסכים לתשלום מחצית ערך הרכב כבר בשלב זה על מנת להסיר את העיקול וזאת מבלי לוותר על זכויותיו בתביעה".

דיון

13.        אדון תחילה בטענת המבקש הנשענת על סעיף 22 (א) (5) לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז - 1967:

13.1      כזכור טען המבקש כי "אין ולא יכול להיות ספק" כי רכב נכנס בהגדרת הסעיף ואולם הפסיקה לא רק שקיבלה כי יש ספק אם "רכב" בא בהגדרת הסעיף אלא שאף במפורש כי רכב אינו נכלל בהגדרת הסעיף.

            ולהלן אביא מובאה, המדברת בעד עצמה, מפסק דינו מיום 26.7.92 של כבוד השופט יצחק עמית, בבית המשפט המחוזי בחיפה, בבש"א 8671/02 (המרצת פתיחה 188/02) בעניין יוסף יורם נ' בנק לאומי:

                "... וגם אם טעיתי בכל האמור לעיל, נשים פעמינו אל הוראות סעיף 22 (א) (5) לחוק ההוצאה לפועל, ונראה כי המלה "מכונית" לא נזכרה בסעיף. קשה להלום כי המחוקק השמיט מכונית מהנכסים שאינם ניתנים לעיקול. יש להניח שוב שלא בלאקונה מדובר, אלא בהסדר שלילי. תימוכין לכך אני מוצא בפסק הדין בעניין 2886/92 כתבי שלמה נ' אלגוב יפתח, דינים עליון כרך ל' 783, שם אושר עיקול על רכב נכה, (ואזכיר כי במקרה שלפנינו מדובר במשכון ולא בעיקול) תוך התייחסות לתולדות החקיקה. אכן לא נעלם מעיני כי בשולי פסק הדין נאמר כי אין לפטור מעיקול מכונית נכים יקרת ערך אם אפשר להתאים לצרכיו החיוניים של הנכה מכונית זולה יותר...."