מבוא
1. בפניי תביעה ותביעה שכנגד שעילתן בסכסוך שנתגלע בין התובע והנתבע שכנגד (
להלן: "התובע"), לבין הנתבע והתובע שכנגד (
להלן: "הנתבע"). התובע והנתבע עוסקים שניהם בתחום ההפקה של מוזיקת מטאל, ובמסגרת עיסוקם זה, הם מזמינים להקות מטאל להופיע בישראל. התובע מנהל עסק בשם "מטאליסט הפקות". בנוסף, התובע הוא הבעלים של מגזין בשם "מטאליסט". הנתבע מנהל עסק בשם "ליאור קאמאלי הפקה ויזמות".
2. במסגרת התביעה העיקרית דורש התובע מהנתבע פיצויים בסך של 200,000 ש"ח בגין פרסום לשון הרע, פגיעה בסוד מסחרי, פגיעה בפרטיות וביצוע עוולות מסחריות.
3. במסגרת התביעה שכנגד דורש הנתבע מהתובע פיצויים בסך של 100,000 ש"ח בגין פרסום לשון הרע וביצוע עוולות מסחריות.
התביעה העיקרית
4. התביעה העיקרית נסבה אודות שני פרסומים שפרסם הנתבע בפורום אינטרנט המכונה פורום היידפארק.
הפרסום הראשון נעשה ביום 21.12.2005 תחת הכותרת "
פרצופו האמיתי של אורון" (
להלן: "הפרסום הראשון"). וכך נכתב בו (כל השגיאות הן במקור):
"
אני ליאור המפיק של
SAMAEL
בישראל ואני מעונין לשתף אותכם במסע ההכפשות המתנהל ברקע סביב ההופעה של סמאל. מטאליסט ושות' אינם מקבלים תחרות. והם פנו להנהלה של סמאל ישירות וביקשו לחבל בהופעה ולתת הודעה כוזבת ולא מקצועית באתר מטליסט על כך ש
XY
לא יגיע לישראל בלי לבקש תגובה מקצועית. אך אל דאגה הוא יגיע וההופעה תתקים כרגיל. ולראיה מכתבם של מטליסט להנהלה נגדי! שאין לה שחר. ושימותו הקנאים!!!! רק שתדעו מי זה מטליסט ועד כמה הסצנה לא חשובה בעינהם. לא באמת אכפת להם ממכם ומהקהל. הנוסח של המיל שנכתב להנהלת הלהקה ..." [בהמשך מופיע ציטוט של הודעת דואר אלקטרוני ששלחה חגית בר מהמגזין מטאליסט. בגין הודעה זו הגיש הנתבע תביעה שכנגד - ח.ב.]
הפרסום השני נעשה ביום 5.5.2006 תחת הכותרת "
האמת לגבי דייסקשן אורון- המניעים" (
להלן: "הפרסום השני"). וכך נכתב בו (כל השגיאות הן במקור):
"
נפלה לאוזניי שמועה שאורון ממטליסט הפקות, ניסה להביא אותם פעמיים לארץ ... וזה לא כל כך הלך לו, אז בעברית זה נקרה, שמחה לאיד. כלומר, לי לא הלך, אהרוס לכל המטאליסטים הופעה טובה. כי אכפת לי מהסצנה. אותו אדם שהלך לשאול מהבארבי וסיפר לו שג'ון מדייסקשן הוא רוצח (ויש עדים לענין הזה) אותו אדם ניסה להביא אותו ואת הלהקה שלו להופעה, האי מייל שלפניכם מדבר בעד עצמו." [בהמשך מצורפת הודעת דואר אלקטרוני ששלח התובע ללהקת דייסקשן, הכוללת גם את שמו ומס' הטלפון הסלולרי שלו- ח.ב.]
התובע טוען כי פרסומים אלה הם כוזבים, מהווים לשון הרע נגדו כמו גם עוולה מסחרית. כמו כן הוא טוען כי הפרסום השני פגע בפרטיותו בכך שהוא כלל את מס' הטלפון הסלולרי שלו. בנוסף, הפרסום השני פגע בסוד מסחרי שלו משום שהוא חשף את כוונתו לערוך פסטיבל וכן חשף שמות של להקות שהביעו נכונות להופיע בפסטיבל שארגן.
5. לתמיכה בתביעה הגיש התובע שישה תצהירים, כולל תצהיר שלו עצמו. דא עקא, התובע והמצהירים מטעמו לא התייצבו לישיבת ההוכחות (התובע יצא לחו"ל במסגרת עסקיו למרות שידע על מועד הדיון שנקבע זמן רב קודם לכן), ועל כן התצהירים כולם נמחקו.
6. הנתבע טוען כי מכוחה של תקנה 157(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (
להלן: "התקנות"), יש לדחות את התביעה העיקרית על הסף ולקבל את התביעה שכנגד בשל אי התייצבותו של התובע לישיבת ההוכחות.
אין בידי לקבל טענה זו. בא כוחו של התובע התייצב לדיון. שלוחו של אדם כמותו, ולכן לענין תקנה 157(3) לתקנות, התייצבות בא כוחו של התובע לישיבת ההוכחות כמוה כהתייצבות של התובע עצמו. הנתבע הפנה בסיכומיו לפסק הדין שניתן בע"א 1628/92, שם נקבע כי התייצבות בא כח התובע לדיון אינה נחשבת כהתייצבותו של התובע, אלא שאין הנדון דומה לראיה, שכן באותה פרשה ניתק התובע כל מגע עם בא כוחו, לא הורה לו כיצד לנהל את תביעתו וגילה דעתו כי אין לו כל ענין בה. לא זה המצב בעניננו, כאשר בא כח התובע חקר את עדי הנתבע, הגיש סיכומים ולא נטש את התביעה.
7. מנגד, ב"כ התובע טוען בסיכומיו כי חרף מחיקת התצהירים שהוגשו לתמיכה בתביעה העיקרית, יש תקומה לגרסתו העובדתית של התובע ולענין זה הוא מסתמך על תצהיר התובע שהוגש בהליכי ביניים, במסגרת תיק בש"א 165412/06 (בקשה לגילוי פרטים). ב"כ התובע טוען כי לפי תקנה 246(א) לתקנות, הוא רשאי להסתמך על אותו תצהיר, חרף אי התייצבותו של התובע ועדיו לישיבת ההוכחות.
יש לדחות מכל וכל טענות אלה של ב"כ התובע, מחמת שני טעמים.
הטעם הראשון הוא שביום 16.1.2007, במהלך ישיבת קדם משפט, נמחקה לבקשתו של התובע הבקשה לגילוי פרטים, וממילא לא ניתן להסתמך על התצהיר שהוגש בתמיכה לה.